המלה פוגרום משמעותה ברוסית רעם או סערה, והיא אחת מקומץ מלים רוסיות שנכנסו ללקסיקון העולמי. נראה כי בעקבות הפרעות שפרצו בקישינב ב-1903 מתארת המלה פוגרום בשפות רבות פרעות ביהודים. דווקא הפוגרום בקישינב, שזכה לתיעוד ולפרסום חסרי תקדים, מכיל מורכבויות שנעלמו מהכותרות בעיתוני התקופה היהודיים ומהפואמה 'על השחיטה' של ביאליק, וגם מהשיח הציבורי בזמננו. הדיווחים על רציחתם של עשרות, על מעשי אונס רבים ועל פגיעה ברכוש השפיעו על התפתחותה של התנועה הציונית, אך גם תרמו להפצת הפרוטוקולים של זקני ציון. בארצות הברית שימש הזעזוע תשתית להזדהות עם סבלם של אפרו אמריקאים. על סמך תעודות חדשות שחזר פרופ' זיפרשטיין את פרטי האירוע, ואת פעילותם הספרותית של ביאליק מצד אחד ושל פאבל קרושבאנו, סופר ומו"ל אנטישמי, מצד שני.

"אם לא תאכל, יבוא שוטר", היו הורים מאיימים על ילדים סרבנים. השוטר ייצג את הסדר הטוב, את ההתנהגות הראויה, את המקובל והנורמלי הנאכף בסמכותיות. טענת המחברים היא שהמשטרה הייתה מאז ומעולם גוף פוליטי שהתייחס למגוון האוכלוסיות במדינה באופן שונה. לדבריהם הסדר הציבורי המושג באמצעות האכיפה המשטרתית גובה מחיר דווקא מהאוכלוסיות החלשות יותר, המסומנות כאיום, ועל כן חוות דיכוי. הספר מקדיש תשומת לב מיוחדת לטיפול המשטרתי בשלוש קבוצות – ערביי ישראל, עולים מארצות צפון אפריקה והמזרח ויוצאי אתיופיה – ולטענתו יחס המשטרה אליהן מבטא תהליכים אזרחיים רחבים יותר. לדעת המחברים פיקוח אזרחי, לאו דווקא פוליטי וממשלתי, חיוני להגנה על אזרחים ולשמירה על זכויותיהם.