צורת הבינוי המרכזית בעשורים הראשונים של המדינה, השיכון, מתחיל לפנות את מקומו לטובת בנייה לגובה. האם השינוי הזה הוא סיבה למסיבה כפי שהיזמים רוצים שנחשוב?

׳מסיבת הרס׳
משיכון למגדל

---

ד״ר הדס שדר ואפרת אבני מזא״ה (אוצרות)
מוזאון העיר חיפה
התערוכה תהיה פתוחה עד ח׳ בטבת תש״ף (5.1.2020)

---

 

שיכוני הרכבות שנבנו בישראל בשנות החמישים והשישים במטרה לספק דיור מכובדזול לעובדים ולעולים חדשים ולמחוסרי דיור מעוטי יכולת זכו לביקורת רבה. טענו כי הם צפופים וחדגוניים, וכי הם תוכננו באופן אחיד בלי התחשבות בסביבה שבה נבנו. בשנים האחרונות נעשים ניסיונות של דיירים ושל יזמים להרוס את השיכונים ולבנות תחתיהם בניינים חדשים, גבוהים ומרווחים יותר.

אדריכלות היא אחת מהאומנויות המשפיעות ביותר על החברה, והריסת השיכונים חותמת תקופה משמעותית בהיסטוריה של האדריכלות הישראלית. השינוי ההיסטורי הזה הוא סיבה טובה להביט לאחור ולהציג שאלות בעקבות החיים המשתנים, וזה בדיוק מה שעושה התערוכה 'מסיבת הרס' המוצגת במוזאון העיר חיפה השוכן בשני מבני ציבור מתקופת הטמפלרים בעיר התחתית.

הדחף הראשוני לתערוכה היה 'מסיבת הרס' שערכה חברה קבלנית עם התחלת העבודות במיזם פינוי בינוי בחיפה. הקבלנים ערכו מסיבה כהלכתה, שירותי הסעדה הוזמנו, חליפות נלבשו, תקליטן תיקלט, נאומים ננאמו והכלים ההנדסיים פתחו בהרס. החגיגה קוממה את אוצרת התערוכה ד"ר הדס שדר, אדריכלית וחוקרת שחלק ניכר מעבודתה מוקדש לבנייה המודרנסטית והברוטלית של שנות החמישים והשישים.

השיכונים שנבנו בישראל באותה תקופה היו חלק ממגמה שרווחה בחוגים סוציאליסטיים להקדיש תשומת לב אדריכלית לבניית מגורים איכותיים לציבור הרחב, ולא רק למבני ציבור או לבתים המיועדים לבני המעמד הגבוה. התערוכה היא חלק משיתוף פעולה של המוזאון החיפני עם המוזאון המקביל בדיסלדורף, העיר התאומה של חיפה, שגם בה נבנו שיכונים דומים בשנות השלושים של המאה הקודמת. הטקסט הפותח של התערוכה טוען – בצורה קצת מתלהמת מדי לטעמי – לעדיפות הערכית של השיכונים שנבנו על ידי המדינה מתוך מחשבה על ערכים של שוויון, צניעות הליכות ודאגה לאזרחים, על פני דיור שנבנה ממניעים כלכליים ומבטיח לדייריו העתידיים לגור גבוה מעל להמון.