סר אייזק ניוטון נחשב לאחד מגדולי המדענים בכל הזמנים, אולם למרבה הפלא לצד תגליותיו רבות ההשפעה בתחום המתמטיקה, המכניקה והאופטיקה עסק ניוטון באובססיביות גם במקרא, בהיסטוריה ובאלכימיה, והאמין כי התגליות המדעיות שלו הן לא יותר מאשר שחזור של הידע המדעי שהעניק הא-ל לנח, לאברהם, למשה ולישו והצפין אותו במבנה המקדש

תבניתו של המוסד הראשון של דת האמת נועדה להציע לאנושות – באמצעות תכניתם של המקדשים העתיקים – דרך להבין את מסגרת העולם ומלואו כמקדש האמת של הא-ל הגדול שלו סגדה. כך יצא שהכהנים בזמן עתיק היו מורמים מעם, אמונים על ידיעת תבנית הטבע והחשיבוהו לחלק עיקרי בתאולוגיה שלהם (כתב יד Yahuda MS. 41 f. 7r, הספרייה הלאומית).

דברים אלה לא אמר אחד מנאמני הר הבית, וגם לא כהן אפוקליפטי ממדבר יהודה לפני אלפיים שנה, על אף שהמקדש שעליו מדובר כאן הוא אכן בית המקדש שבירושלים. בעליו של טקסט זה הוא סר אייזק ניוטון – מדען נערץ שתגליותיו בתחום הפיזיקה והמתמטיקה נחשבות לאבני דרך היסטוריות בתחום המדע. האמנם היה לניוטון צד נוסף לא מוכר, וכיצד מסתדר טקסט זה עם הדימוי של המדען הרציונליסט והשכלתני שדבק בגאון הבריטי?

 

תינוק עם ניצוץ

אייזק ניוטון נולד בוולסת'ורפ, במחוז לינקולנשייר שבאנגליה, בערב חג המולד 1642. אביו נפטר חודשים אחדים לפני לידתו. הוא נולד פג ונראה כה זערורי וחלש עד כי אמו האמינה שלא יעבור את ליל החורף המושלג והניחה אותו בעליית הגג למות לבדו. ניוטון בכה וצרח בעוצמה כה גדולה עד שאמו חזרה לעליית הגג ואספה אותו לחיקה. היא הבינה שהתינוק הזה, הנראה כה שברירי, ניחן בכוח חיים אדיר ועל כן יש לו סיכוי לשרוד. על פי המסורת המקומית תינוק יתום מאב שנולד בערב חג המולד נועד לגדולות ומנצנצת בו קדושה מיוחדת, אולם אמונה זו לא עזרה לניוטון בילדותו.

בהיותו בן שלוש התחתנה אמו עם כומר מקומי שלא חיבב את הילד, ולכן ניוטון הורחק מביתו והופקד בידי סבו וסבתו. הילד לא אהב במיוחד את אביו החורג והתקשה לקבל את שלושת אחיו החורגים שנולדו זה אחר זה ונשארו בחסות אמו. ממחברות ישנות שהותיר עולה כי הוא גם לא חיבב במיוחד את סבו וסבתו.

כשהיה בן 11 נפטר אביו החורג ואמו החזירה אותו הביתה, אולם השיבה אל אם שנטשה אותו פעמיים כבר לא יכלה לפצות את ניוטון על הילדות שאבדה לו.

עד גיל 15 למד ניוטון בבית הספר קינגס. אז קיוותה אמו שייקח על עצמו את עול ניהול החווה המשפחתית והפסיקה את לימודיו, אך ניוטון התעקש להמשיך ללמוד. עד מהרה נוכחה האם שהחווה אינה עומדת בראש מעייניו של בנה הבכור, שהיה שקוע בספריו, ובלית ברירה אפשרה לו להשלים את לימודיו התיכוניים.

בהיותו בן 19 החל ללמוד לתואר ראשון בתאולוגיה ובמדעים בטריניטי קולג' שבקיימברידג', ונשאר באוניברסיטה זו 35 שנה. למרות שלמד בעיקר לימודים תאולוגיים וקלסיים גילה כבר אז שלבו נמשך אחר 'המדע החדש' מבית מדרשם של קופרניקוס, גלילאו, דקארט, הובס, בויל והמורה שלו בקיימברידג' הנרי מור.

לקראת סיום התואר הראשון נאלצה האוניברסיטה לסגור את שעריה עקב מגפת הדבר שתקפה את אנגליה. ניוטון ניצל את החופשה מאונס כדי להתעמק בלימודי המדע. אמו קיוותה שלפחות במהלך החופשה הוא יסייע לה בניהול החווה, אך למזלו של העולם במקום להגשים את הציפיות שתלתה בו אמו שקע הסטודנט המבריק בשרעפיו תחת עץ התפוחים. במהלך שנה אחת (1665-1666), בהיותו בן 24 בלבד, המציא ניוטון תחומים חדשים במתמטיקה, ערך ניסויים מהפכניים באופטיקה ואף הגה את הרעיון הבסיסי בתורת הגרביטציה שפיתח בהמשך.