• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / ימי הביניים / מניין באו הערבים ‘היהודים’?

מניין באו הערבים ‘היהודים’?

הטיול אל בני הדודים
גלות?
בעקבות משפחת מח'אמרה
נווה מדבר בערב
מסורת חיה
אז מי הם באמת?
מאת: דורון שר-אבי

רבים מתושבי הכפר יטא משמרים מסורת שלפיה הם אינם מוסלמים אלא יהודים. אפשרות זו הקסימה ישראלים רבים. מהיכן הגיעו ‘יהודים’ אלה לדרום הר חברון? // דורון שר-אבי

הטיול אל בני הדודים

נתן שלם-

נתן שלם

מעשה שהיה. בראש חודש אדר תרפ”ט (10.2.29) פורסמה בעיתון ‘הארץ’ כתבה המתארת את אחד מסיוריה של “אגודת משוטטים ארץ ישראלית“, פרי עטו של המשוטט דוד בנבנישתי. הכתבה הוקדשה “למשוטט נ”ש”, הלוא הוא ד”ר נתן שלם, באותם ימים מורה לגאוגרפיה בגימנסיה העברית וממייסדי אגודת המשוטטים.

וכך פתח בנבנישתי:

בחורף התייחדנו עם המדבר. טבלנו בזיו השמש ובלוֹבֶן גבעות הסֶנוֹן בדרכנו לנבי מוסה; השמענו את ששון העלומים של ישראל סבא באוזני המתבודדים בגאיות ובנקיקי הסלעים אשר במדבר יהודה. פנינו לדרומו של המדבר, מזרחה לחברון, ושטר אחוזתנו בידינו: ספר התנ”ך (“מעון, כרמל, זיף ויוטה”, ‘הארץ’, ל’ בשבט תרפ”ט, 10.2.1929, עמ’ 2).

הטיול יצא לדרכו ובנבנישתי תיאר אותו לפרטי פרטיו בהתרגשות רבה, אך דומה כי מעל הכל ריחפה שאלה מסתורית שהדיה התגלגלו כבר כשנתיים בהרי חברון. השמועה כי חלק מתושבי יטא הם צאצאי יהודים המשמרים מצוות מסוימות הטרידה את המשוטטים, והם הגיעו עם סקרנות עצומה לכפר יטא:

עברנו ביעף את חברון. נטינו לדרומית מזרחית בדרך רחבה, טובה לתנועת אבטומובילים. עם שקיעת החמה הגענו אל יוטה … מכל צד נוהרים זקנים וטף, אנשים חסונים בעלי הדרת פנים וחוט של טוב לב מתוח בפניהם. הרגשנו כי אנו קרובים אליהם (שם).

על פי המפקד של שלטונות המנדט חיו אז ביטא כ-3,000 נפש.

אחר כבוד הובלו המשוטטים למדפֶה – חדר האורחים – למפגש עם זקני יטא:

באמצע החדר הוסקה המדורה המחממת והמקרבת רחוקים. אנו יושבים סביב לה, רגלינו משוכלות כדרך בני דודנו. זקני הכפר הדורי הפנים יושבים בראש בחשיבות מיוחדה, והצעירים עזי הנפש ושחורי העיניים נלחצים בחביבות בינינו (שם).

ביטויי החיבה השזורים לאורך הסקירה של בנבנישתי נבעו כנראה מהתחושה שייתכן כי תושבי יטא הם ‘אחינו האבודים’, יהודים במוצאם. לאורך המפגש כולו ניסו המשוטטים לדובב את בני יטא לספר עוד ועוד על מוצאם:

אנו משוחחים. השיחה שוטפת לאטה ומתנהלת סחור סחור. אנו כמהים להגיע ל’בירור’ שקיבלנו עלינו… ואולם בפגישה זו הרגשנו דבר מה לבבי בלתי נתפס ויחד עם זה זהירות רבה בתשובות בעלי יוטה (שם).

והנה נפרץ הסכר והעדויות החלו לקלוח:

בהתחלה היו אבותינו מבני ישראל… זקנינו וזקניכם אחד המה… באנו הנה… משפחה אחת באה כאן (שם).

לשאלת המשוטטים מתי כל זה אירע נענו:

מי יודע, אולי לפני 700 שנה… קראו לה ח’יבר, איננו יודעים יא חווג’אה מי הם ח’יבר אלה (שם).

“האם תזהרו במאכליכם?” נשאלו בני יטא, וענו: “יש בינינו אנשים שאינם אוכלים בשר גמל ואומרים שהם מגזע היהודים” (שם). כאן השתתקו, כאילו דיברו יותר מדי.

לקראת סוף חלק זה של סקירתו – שהמשכה פורסם יומיים אחר כך באותו עיתון – הפליג בנבנישתי במליציות יתרה ותיאר כיצד אחד המשכילים מבני יטא מקריא סיפור:

מתוך ספר עתיק יומין, סיפורי גבורות… לאט לאט, בלי הפריע את הדומייה, בלי אומר ודברים הצטופפנו ביניהם והקשבנו לצלילי קול הקורא הנוגים. אי אמן, אי משורר אשר יתאר במכחולו או בחרט אנוש שבת אחים גם יחד זו! מי תיכן רוח אנוש? מי יודע אם לא שמעו חבריי ו’ולאד אל עמנא’ [‘בני דודנו’. כך כינוי ערביי יטא אלה את יהודי חברון] את משק כנפי נשמות האחים עזי הנפש ‘יהודי ח’יבר’ המרחפות מעל לראשנו והמאחדות אותנו, כשם ששמעתיו אני בראותי את האור המיוחד אשר קרן בפני זקנים וצעירים (שם).

מהו פשר המסתורין? מה פשר מסורת זו בפי הפלאחים של תושבי יטא לפני מאה שנה? מה אמת ומה פולקלור? ומה ידוע לנו על יהודי ח’יבר? האמנם היגרו מדרום ערב הישר ליַטָּא שבדרום הר חברון?

המשוטטים יצאו לסיורם בפברואר 1929 לאחר שכבר קראו את רשמיו של יצחק בן-צבי מסיור שערך כשנה קודם לכן. הם אף יצאו לדרך כשבידיהם קטעי העיתון שבו מודפסים רשמים אלה, ומטרתם הייתה לאשש עדויות אלה במפגש עם אנשי יטא.

כתב על הפגישה בהתרגשות. דוד בנבנישתי במרכז אגודת המשוטטים-

כתב על הפגישה בהתרגשות. דוד בנבנישתי במרכז אגודת המשוטטים

גלות?

בהקדמה לספרו ‘שאר ישוב’ כתב בן-צבי:

ספר זה מוקדש לאחת השאלות החשובות ביותר בידיעת המולדת, לחקירת שרידי היישוב היהודי הקדמון בארץ ישראל. הגיעה השעה לשים קץ להשקפה המסורתית הנושנה שהיישוב היהודי הקדמון נעקר מן הארץ בבת אחת, באופן קטסטרופלי, מיד לאחר דיכוי המרד הלאומי וחורבן בית המקדש… התהליך ההיסטורי הזה נמשך מאות בשנים ולא נסתיים לפני תקופת ניצחונו של האסלאם ושלטון הערבים, וגם אז לא תמו מן הארץ שרידי עבר חיים (יצחק בן-צבי, ‘שאר ישוב’, חלק א’, הוצאת יד יצחק בן-צבי תשכ”ו, עמ’ 9).

מה שנשמע כחידוש לפני כ-85 שנה, עת העלהו בן-צבי על הכתב, הוא כיום עובדה היסטורית מובנת מאליה: ארץ ישראל לא התרוקנה מתושביה היהודים אחרי המרידות ברומא. בין המפעלים התרבותיים הגדולים שנעשו בארץ ישראל אחרי מרד בר כוכבא נמנים חתימת המשנה, התלמוד הירושלמי, ספרות הפיוט, ספרות ההיכלות, הניקוד הטברני והמסורה. שרידים ארכאולוגיים של למעלה ממאה בתי כנסת שעמדו עדיין על תלם בימי הביניים מעידים כי בארץ ישראל התקיימה קהילה יהודית תוססת במשך מאות שנים אחרי חורבן הבית. רעש שביעית- רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה ב-749 – הוא שגרם לחורבנם של היישובים היהודיים בגליל, לא גלות ולא כיבוש. במרוצת השנים עבר אפוא מוקד הדיון בהיעלמותה של הקהילה היהודית האיתנה מנופי ארץ ישראל מראשיתה של התקופה הרומית המאוחרת אל עומק ימי הביניים. מתי בדיוק ירד המסך על הקהילה היהודית בארץ ישראל? לאן היא נעלמה? לאן גלתה, אם בכלל?

יצחק בן-צבי היה נחוש למצוא עקבות של היהודים שנותרו בארץ ישראל מימי קדם. בן-צבי ודוד בן-גוריון כסטודנטים למשפטים באיסטנבול-

יצחק בן-צבי היה נחוש למצוא עקבות של היהודים שנותרו בארץ ישראל מימי קדם. בן-צבי ודוד בן-גוריון כסטודנטים למשפטים באיסטנבול

בן-צבי התאמץ באדיקות להראות כי הקהילות הארץ ישראליות שנעלמו מן העין לא נעלמו אלא נאלמו. הן מעולם לא גלו ויש לחפשן כאן, מתחת לאף, באוכלוסייתה המקומית של ארץ ישראל בכפרים ברחבי הארץ ומחוצה לה, אוכלוסייה ערבית או מסתערבת – יהודים דוברי ערבית. שני חלקי חיבורו ‘שאר ישוב’ עוברים דרך כפרי הגליל, ובהם פקיעין כפר יסיף, עלמא ושפרעם, דרך ארבע ערי הקודש, דרך הרי חברון ואף דרך הרי אדום, לבנון וסוריה.

מסע הנוער העובד ב-1942 עבר גם ביטא-

מסע הנוער העובד ב-1942 עבר גם ביטא

בעקבות משפחת מח’אמרה

ברשימותיו סיפר יצחק בן-צבי כי ב-1928ביקר בחברון וחקר מסורות יהודיות שרווחו באזור הר חברון. הוא שמע מפי יהודי חברון כי יש ערבים המעדיפים לעשות עסקים בעיר דווקא עם בעלי חנויות יהודים, וכי הם מכנים את היהודים ‘ולאד עמנא’ – בני דודנו. את תשומת לבו משך הסיפור על פלאחים ערבים הבאים מכפר אחד לקנות חנוכיות לקראת חג החנוכה, והנמנעים מאכילת בשר גמל בניגוד לשכניהם המוסלמים.

דוד קשטל, איש חברון, סיפר לבן-צבי על משפחת מח’אמרה שהתאסלמה רק כמאתיים שנה קודם לכן. סבו של דוד, יוסף קשטל, סיפר לו כי בני המשפחה מקפידים להדליק נרות בחנוכה. מחכם יעקב מאני, גם הוא איש חברון, שמע בן-צבי את ההשערה שלפיה חמולת מח’אמרה המתגוררת ביטא מקורה ביהודים משכונת אלחריק בחברון אשר ברחו מהעיר בזמן מסעי הצלב והתפזרו בין כפרי הסביבה. תושב יטא שהזדמן לחברון אישר באוזני בן-צבי לראשונה סיפור זה על משפחת מח’אמרה, ואף אמר לו כי החמולה מונה כ-1,200 נפש.

כדי לחקור את העניין החליט בן-צבי לנסוע ליטא בלוויית שני חברים. שלושה יהודים בלב כפר ערבי מהגדולים בדרום הר חברון. הוא קיבל מסופר הכפר יטא מכתב המלצה שיועד לשומר גָ’בָּרִין בן עבד אל רחמן, מאנשיו של המוכתר הראשי של משפחת מח’אמרה, שייח’ אבואערם. בחור צעיר שנקרה בדרכם וזיהה אותם כיהודים, הפטיר “ולאד עמנא…”, והוביל אותם גָ’בָּרִין. הלה אמר להם מפורשות:

אנחנו המח’אמרה הננו מזרע היהודים. אבינו זקננו היה יהודי ובא הנה מארץ ח’יבר” (שם, עמ’ 415).

היה בכך משום חידוש גדול לבן-צבי, אשר עד אז תהה האם מדובר בשרידיהן של קהילות יהודיות משלהי העת העתיקה או שמא בפליטים מאזור חברון בתקופה הצלבנית. לפתע מצא עצמו מהרהר באפשרות שלא העלה כלל על דעתו: האם אלה צאצאי יהודים שהיגרו לארץ ישראל מחצי האי ערב בלי שום קשר ליישוב היהודי הקדמון ובניגוד לכל הנחות היסוד שלו?

גָ’בָּרִין סיפר כי בכפר מתגוררות שש חמולות ששלוש מהן משתייכות למח’אמרה. נתונים אלה נכונים גם כיום, ורובם המכריע של תושבי יטא מתייחסים אל אחת משש החמולות. שלוש חמולות המח’אמרה הן ‘מח’אמרה עליאיא’, העליונים, המתגוררים בחלק הגבוה של הכפר; ‘מח’אמרה תחתא’, המתגוררים בחלק הנמוך של הכפר ובתוכם משפחת אבואערם, וחושייה. בן-צבי רותק לסיפורו המתגלגל של גָ’בָּרִין אב קדמון בשם מחימר שהגיע מח’יבר, כבש את יטא והפך לשליטהּ.

בבואו מח’יבר עשה מלחמה עם ארבעים שודדים ויוכל להם. הוא השמיד אותם וישחט את כולם במערה אחת (שם, עמ’ 416).

ליתר דיוק, היה מדובר ב-39 שודדים וכלב אחד ששמר על פי המערה שבה נמצאו. למחימר היו שני בנים, סאלם ועוואד, וצאצאיהם התיישבו בשתי השכונות שנזכרו, מח’אמרה עליאיא ומח’אמרה תחתא. חמולת חושייה הסתפחה אליהם כיוון שאשתו של מחימר, אם בניו, הייתה ממשפחת חושיה.

לאחר חשבון מהיר של מניין הצאצאים שמנה גָ’בָּרִין, בתוספת העובדה שציין ג’ברין כי נכדו של מחימר נלחם באיברהים פחה בנו של מוחמד עלי ב-1834, הביא את בן-צבי למסקנה שבואו של אותו אב קדמון התרחש סביב המחצית הראשונה של המאה ה-18.

תחילת הבנייה ביישוב מתוארכת לימי הביניים. בתים עתיקים ביטאצילום: דורון שר-אבי

תחילת הבנייה ביישוב מתוארכת לימי הביניים. בתים עתיקים ביטא

 

נווה מדבר בערב

בני המשפחה סיפרו לו שמוצאם בח'יבר, פסח בר אדון-

בני המשפחה סיפרו לו שמוצאם בח’יבר, פסח בר אדון

עוד לפני שדבריו של יצחק בן-צבי פורסמו בספרו בתרצ”ו הספיקו דוד בנבנישתי ופסח בר אדון לאשש את הסיפור. בר אדון הכיר היטב את אורחם ורבעם של שבטי ערב כיוון שהתגורר עמם בעמק בית שאן. כשהשתתף בסיור של מכון השליחים מטעם התנועה הציונית באזור סדום פגש ערבים, ואת רשמיו מהשיחה שגולל עמם פרסם בידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל בספטמבר 1939 תחת הכותרת: “עם ערבים ממוצא יהודי מח’יבר”. שלושה מהם סיפרו לו כי שלוש שנים קודם לכן – באמצע שנות השלושים של המאה העשרים – עזבו את ח’יבר והגיעו לארץ ישראל, ואף הפליגו בתיאורים היסטוריים על יהודי ח’יבר. הפער בין עדות זו לבין המסורת שרווחה בפי בני יטא ברור, שכן האחרונים סיפרו על מעשה שהיה אי שם במחצית הראשונה של המאה ה-19.

מה ליהודים בח’יבר? ח’יבר הוא נווה מדבר גדול בחג’אז שבצפון מערב סעודיה, כ-150 ק”מ מצפון לאל-מדינה הידועה כעיר השנייה בקדושתה לאסלאם. אזור ח’יבר מוזכר בדרך כלל בהקשר של מלחמות מוחמד בשבטים היהודיים במקום. קיומם של השבטים היהודיים קינוקאע, נצ’יר וקוריט’ה בצפון ערב במאה השביעית ידוע במחקר, אך עדיין רב המרחק בין שבטים אלה לבין מסורות המדברות על הגירה מחג’אז לארץ ישראל בתקופה המודרנית.

הכפר נבנה בימי הביניים, אך בוניו השתמשו גם באבנים קדומות יותר המעידות על בנייה באזור כבר בתקופה הביזנטית, מאות בודדות לאחר חורבן הבית. אבן ביזנטית ביטאדורון שר-אבי

הכפר נבנה בימי הביניים, אך בוניו השתמשו גם באבנים קדומות יותר המעידות על בנייה באזור כבר בתקופה הביזנטית, מאות בודדות לאחר חורבן הבית. אבן ביזנטית ביטא

בן-צבי ציטט את הצעתו של נתן שלם, שלפיה ח’יבר שאליו מתייחסים אנשי יטא אינו מקום בערב אלא בפאתי הארץ הנושבת, סמוך ליטא. לדבריו, מצירוף עדויות שונות של אנשי יטא עצמם ושל אנשי הכפרים כשכנים עולה כי ח’יבר הוא שם של חורבה מדרום מזרח לכרמל, הרחוקה כמטחווי קשת מיטא. היו אף שטענו שחורבת אל-כרמל עצמה נקראה ח’יבר. עד כה טרם עלה בידי לאתר עדות כתובה או קרטוגרפית לאתר ששמו ח’יבר בדרום הר חברון, ובן-צבי עצמו דחה הצעה זו.

מסורת חיה

ריבוי המסורות שעל פה, שחלקן סותרות זו את זו, החלל הגדול הקיים ברצף העדויות ההיסטוריות בין שלהי העת העתיקה לבין עת החדשה והאופי העממי של העדויות מותירים את הקשר בין ח’יבר ליטא רופף מאוד ומקשים על גיבושן של מסקנות חד-משמעיות.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם כיום לא מתקיימים קשרי חיתון בין תושבי יטא המוסלמים לבין המח’אמרים המתגוררים ביטא ובבנותיה – אל-כרמל וחורבת א-טוואני. במפגש אקראי עם שלושה נערים ערבים תושבי יטא שנתקלתי בהם לאחרונה בשדות הכפר מעין – מעון הקדומה – שאלתי אותם למוצאם. אחד מהם אמר לי “משפחת אבואערם”. לאחר שזיהיתי את קשריו לחמולת מח’אמרה שאלתי בערבית כמה מח’אמרים יש היום ביטא, והוא השיב בפשטות: “המוסלמים חמישים אלף ואנחנו שישים אלף”. לא ניתן להגזים בחשיבותה של תשובה זו מפי עד המשיח לפי תומו שכל רצונו הוא להדגיש את היתרון הדמוגרפי של החמולה שאליה הוא משתייך. לא ניתן להתעלם מהבידול החמולתי בתודעתו של נער בן 15 – המוסלמים ואנחנו.

עדויות נוספות בסגנון דומה מוכרות לכל מי שמסתובב במרחב הגאוגרפי של דרום הר חברון ופוגש אנשים מבני יטא בשדות או באתרי בנייה שונים באזור. פועל איש יטא סיפר לי על אמו המבוגרת שכאשר היא אופה פיתות היא חופנת מעט מהבצק ומשליכה אל האש. להבנתו זו פעולה שנעשית נגד עין הרע. הוא לא ירד מעולם לשורשי העניין, אך יהודים יכולים לזהות כאן את העקבות של המצווה להפריש חלה מן העיסה. אדם בשם איסחק התגאה בפני כי הוא מכיר היטב את מקומו של בית הכנסת הקדום שהיה ביטא, והוסיף כי אם רצוני בכך הוא יכול להראות לי היכן עמד המבנה שנקבר לאחרונה תחת בית ספר מודרני שנבנה במקום. הוא הכיר היטב את מבנה בית הכנסת שהוא ומשפחתו טרחו לפקוד ולשמר במשך שנים.

נוכחות יהודית קדומה. שקע למזוזה באחד הבתים העתיקים ביטאדורון שר-אבי

נוכחות יהודית קדומה. שקע למזוזה באחד הבתים העתיקים ביטא

 

שקע למזוזהדורון שר אבי

שקע למזוזה

בהקשר עצוב יותר מתקבל רושם כי חלק מהמח’אמרים חווים את הנבדלות שלהם כמעין דחייה מעמדית, וכדי להוכיח את נאמנותם למאבק המוסלמי הם שולחים ידם בפעולות טרור. לפני שלוש שנים רצחו שני מחבלים ארבעה ישראלים במתחם שרונה בתל אביב. מי שמכיר את סיפוריו יצחק בן-צבי שם מיד לב לכותרות שדיווחו כי שני המחבלים הם ממשפחת מח’אמרה מיטא שבדרום הר חברון. גם המחבל חליל ג’ברין שרצח את ארי פולד סמוך לצומת גוש עציון בשנה שעברה הגיע מיטא, וכך גם מפגעים אחרים.

אז מי הם באמת?

דומה כי יש לחזור להנחת היסוד של יצחק בן-צבי ולשקול את האפשרות כי המסורות העמומות הנשמעות מפי אנשים ביטא ובבנותיה, ובעיקר ההימנעות מקשרי חיתון בין מוסלמים למח’אמרים עד היום, שורשיהן אי-שם בימי הביניים, כאשר הקהילה היהודית המוכרת היטב ממקורות בשלהי העת העתיקה ומממצאים ארכאולוגיים עברה תהליכי היטמעות במרחב שנשלט אז על ידי האסלאם המתפשט.

המצב כיום אינו מאפשר לחוקרים להגיע באור יום לבתים העתיקים בעיר. תיעוד לילי של שקעים למזוזות ביטאדורון שר אבי

המצב כיום אינו מאפשר לחוקרים להגיע באור יום לבתים העתיקים בעיר. תיעוד לילי של שקעים למזוזות ביטא

הממצא הארכאולוגי כולל שרידים של בתי כנסת בסוסיא, באשתמוע, בענים, במעון ואולי גם ביטא. בתי הכנסת נותרו על תלם גם בתקופה המוסלמית, אם כי אחדים מהם הוסבו למסגדים או למבני ציבור אחרים בתקופה המוסלמית המוקדמת. חשיפת כנסיות בדרום הר חברון, ובהן שתיים בחורבת יתיר, מעלה כי תהליך דומה התרחש גם בהן. תופעה זו מתאימה למגמה ההולכת ומתקבעת כיום במחקר שלפיה היה רצף תרבותי באתרים רבים בארץ ישראל במעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית המוקדמת, בעיקר באתרים דרומיים כמו שבטה, ניצנה והעיר האבודה ליד שדה בוקר. המשכיות זו ניכרת לא רק בממצא החומרי, בארכיטקטורה ובקרמיקה, אלא גם בתהליכי השערוב הניכרים למשל בהשתמרות שמות המקומות העבריים ושמות בעלי החיים והצמחים בהיגוי ערבי לאורך הדורות.

אם כך, הייתכן כי כחמישים אלף מתושבי יטא, ועוד אלפים אחדים המתגוררים באל-כרמל ובא-טוואני, הם צאצאי צאצאיהם של יהודים שחיו בדרום הר חברון בתקופה הביזנטית? נראה כי אין בידי המחקר המדעי הכלים הדרושים כדי למצות דיון זה, וכי השאלה תמשיך לנסר בחלל האוויר בהרי יהודה עוד שנים רבות. ייתכן שבנסיבות הפוליטיות הנוכחיות שנים אלה ישאבו לתהום הנשייה את העדויות האחרונות שעוד נותרו במרחב.

האם תושבי יטא יכולים להצטרף לציבור הישראלי כיהודים? נראה שכבר איחרנו את המועד. שר הסעד יוסף בורג ופקיד הסעד ג'מיל דהבי גוזרים את הסרט בפתיחת סניף המשרד ביטא, 1968 פריץ כהן, לע'מ

האם תושבי יטא יכולים להצטרף לציבור הישראלי כיהודים? נראה שכבר איחרנו את המועד. שר הסעד יוסף בורג ופקיד הסעד ג’מיל דהבי גוזרים את הסרט בפתיחת סניף המשרד ביטא, 1968

ימי הביניים

800
לספירה

תגים

אסלאם, ארי פולד, אשתמוע, דוד בנבנישתי, דורון שר אבי, הר חברון, ח'מיר, חרבת ענים, יטא, יצחק בן צבי, מזוזה, מח'מרים, נתן שלם
מאת: דורון שר-אבי

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

היהודי הנודד במערב הפרוע

היהודי הנודד במערב הפרוע

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס