• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / משיח אז ועכשיו?

משיח אז ועכשיו?

שבתאי שלום
לחקור את החוקר
משיחיות ייחודית
ספר מרובה רבדים
מאת: יניב מזומן

הוצאה לאור של הרצאותיו של גרשם שלום על השבתאות מעלה שאלות שמעבר למחקר. האם החוקר הנודע, שהיה גם ציוני נלהב, ראה את הציונות כהמשך של המשיחיות השבתאית? // יניב מזומן

שבתאי שלום

השבתאות היא אחת הפרשיות הסבוכות והמרתקות בהיסטוריה היהודית שאינה דומה לשום אירוע אחר. באמצע המאה ה-17 התפשטה בשורת המשיחיות של שבתי צבי. תולדותיה של התנועה המשיחית שסחפה את העם היהודי בעת החדשה, היו לוטות בערפל מסיבות שונות, חלקן מכוונות.

גרשם שלום (1897-1982) נחשב למי שכונן את מחקר הקבלה המודרני ואיתו גם את מחקר השבתאות ושלוחותיה. במשך למעלה משישים שנה של עבודה מחקרית, עסק שלום בהיקף עצום של תחומים ותקופות, וליצירתו המחקרית רבת ההיקף ורבת ההשפעה הייתה תהודה גם מעבר למחקר מדעי היהדות ואף מעבר לעולם האקדמי. יעידו על כך, בין היתר, הפרסומים הרבים העוסקים במחקריו ובתפיסתו של שלום. רשימת מחקריו שהוכנה בידי ד”ר משה קטן כשמלאו לשלום שמונים, מכילה 579 כותרים. מאז פרסום הרשימה ועד מותו פרסם שלום מאמרים רבים נוספים, וגם לאחר מותו קובצי מחקריו ממשיכים לצאת לאור. הספר ‘תולדות התנועה השבתאית’ הוא חלק ממפעל זה של ההדרת הרצאות וכתבים גנוזים של גרשם שלום, ויש עדיין מחקרים נוספים מכתביו שעשויים לראות אור.

הציונות שלו היתה קשורה למשיכתו לשבתאות אך הוא הבחין בין השתיים. גרשם שלום לומד זוהר בסוכה, תרפ"ו, 1925באדיבות הספרייה הלאומית

הציונות שלו היתה קשורה למשיכתו לשבתאות אך הוא הבחין בין השתיים. גרשם שלום לומד זוהר בסוכה, תרפ”ו, 1925

לחקור את החוקר

הספר שלפנינו מבוסס על סדרת הרצאות שנשא שלום על תולדותיה של התנועה השבתאית ב-1939-1940, באוניברסיטה העברית. למעלה משבעים שנה היו כ-250 דפי הנוסח המוקלד של הרצאות אלו, שעליהם רשם גרשם שלום תיקונים והוספות בכתב ידו, בארכיון המכון לחקר הקבלה שבספריית מכון שוקן. הדפים נמצאו כאשר מזכיר המכון, דני הקר, ערך חיפוש אחר תעודות ומסמכים לתערוכה לקראת אירועי שנת השמונים לייסוד ספריית מכון שוקן למחקר היהדות ולציון 77 שנים לייסוד המכון לחקר הקבלה. הוא העביר את קובץ ההרצאות לפרופ’ יונתן מאיר, שלקח על עצמו יחד עם ד”ר שיניצ’י יאמאמוטו, לההדיר את הספר. הם השלימו הרצאות חסרות שנמצאו בארכיון שלום בספרייה הלאומית בירושלים והוסיפו מחזור נוסף של הרצאות משנת 1941, שאותו העביר שלום במסגרת ירח העיון שארגן ברל כצנלסון במסגרת מפעל לימודי של ההסתדרות שהתקיים ברחובות. הם גם הוסיפו הערות, הפניות, נספחים ומפתחות, שיש להם חשיבות רבה.

שלום עצמו תכנן להוציא לאור ספר של בסיס ההרצאות אלו. בהקדמה שכתב לספר הגנוז מתאר שלום את מטרתו בספר:

כוונתי לתאר ולנתח את התנועה השבתאית מתחילתה ועד סופה, למן שורשיה בתקופה שלאחר גירוש ספרד והופעת הנבואה החדשה בעזה ועד פרפורי הגסיסה האחרונים של הפראנקיסטים במאה שעברה באירופה והפיכתם של השבתאים למשכילים. זוהי התפתחות ארוכה ודרך העוברת בכמה מדורים, בכמה מדורי גן עדן ובוודאי בשבעת מדורי גיהנום – משנות הגיאות של התנועה עד להתנוונותה (עמ’ 364).

משיחיות ייחודית

ב-1957 פרסם שלום את ספרו ‘שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו‘ אשר נחשב ליצירת מופת. הספר ראה אור בכמה מהדורות, תורגם לשפות שונות ועורר עניין רב עם הופעתו, אך למרות הנושא המשותף הסגנון של שני הספרים שונה; בספר שלפנינו עשו העורכים, מאיר ויאמאמוטו, מאמץ כדי לשמר את הרוח המיוחדת של ההרצאות שהועברו בעל פה בפני קהל – אפשר לשמוע את העברית המעניינת של שלום ואת יכולתו להעביר מחקר מורכב בהרצאה בהירה. הספר גם מציג תמונה רחבה ומלאה של השבתאות ברצף אחד, כפי שמציינת ההקדמה, מהופעתה על בימת ההיסטוריה ועד לדעיכתה, ומציע ניתוחים על אופייה ומשמעותה של התנועה השבתאית, כפי שמשרטט שלום בהמשך ההקדמה:

שבתאות זאת פשטה צורות ולבשה צורות ועם כל זה אחת היא בכל גלוייה ותמורותיה. כוונתה אחת, נאמנת היא לעצמה, לחוק ההיסטורי האחד שלפיו נתגלתה ולפיו נתפתחה ובאה עד משבר. את חוק קיומה נלמד להבין כאן. פירשו: ניסיון מוקדם, נחשוני כביכול, לחדש את היהדות מבפנים, להפשיט מעליה בגדי הגלות ולהלבישה בגדי חופש. ניסיון לקבוע את התוכן החיובי של החירות המשיחית מבלי היכולת לאחוז בכנפי החירות הזאת בפועל ממש. ניסיון טראגי שבמסיבות התקופה היה כשלנו בטוח למפרע – ובכל זאת ניסוהו (עמ’ 364).

גרשם שלום איננו מסתפק בתיאור האירועים ומציע בהרצאות המכונסות בספר גם הסבר להצלחתה של התנועה השבתאית לסחוף את ההמונים ולחרוג מעבר להיקף של תנועה מקומית:

בימי השיא שלה היא התפרשה מתימן ועד ליטא, מפרס ועד אנגליה, היא הייתה תנועה לאומית כוללת (עמ’ 366).

גרשם שלום תיאר את השבתאות כמהפכה בלב היהדות. מאיר ויאמאמוטו מציינים כי דרך זו הייתה יכולה להיפתח: “דווקא בתקופה זו של התעוררות כוחות רדומים ושל שיח חדש בקרב ההיסטוריונים” (עמ’ 11). הם מצטטים מתוך המאמר של שלום מ-1937 ‘מצווה הבאה בעברה’ שבו השווה החוקר הציוני בין השבתאות לציונות שאפשרה ליהודים מודרניים לתת פשר ללאומיות:

רק התנועה החדשה פתחה את ענינו לראות את פרפורי הגאולה גם בתופעות שלאזרח היהודי השקט של המאה האחרונה לא היו אלא בחינת חלום בלהות נבוב (“מצוה הבאה בעבירה: להבנת השבתאות”, ‘כנסת’ ב (תרצ”ז), עמ’ 347, 352).

בשנות העשרים והשלושים התעורר בארץ ישראל שיח סביב הקשר בין שבתאות ללאומיות. היו שראו בה השראה, והיו שראו בה ניצנים של התעוררות לאומית שקדמה לציונות והובילה אליה, והיה בכך פתח ללגיטימציה היסטורית לשבתאי צבי ולתנועה השתבאית ולהתייחסות חיובית אליהם. שז”ר, לימים הנשיא השלישי של מדינת ישראל, כתב כבר בשנת 1913 בכתב העת ‘השלוח’ באודסה:

כך עתיד להשתנות גם היחס אל התנועה השבתאית, באופן שיתגלו לנו בה, עם כל טעותה העיקרית, מעינות תהום של כוח לאומי חי ורענן, מלא לשד האמונה וגעגועי הגאולה (זלמן רובשוב, “ספורו של משיח”, ‘השלוח’ כט (תרע”ג) עמ’ 47).

בתחילת המאה ה-20 כתב זלמן שז"ר שבתנועה השבתאית גלומים מעיינות של כוח לאומי חי. שז"ר נואם בפתיחת היריד הבינלאומי בתל אביב, 1970פריץ כהן, לע''מ

בתחילת המאה ה-20 כתב זלמן שז”ר שבתנועה השבתאית גלומים מעיינות של כוח לאומי חי. שז”ר נואם בפתיחת היריד הבינלאומי בתל אביב, 1970

שלום נולד למשפחה בורגנית מתבוללת בברלין וחיפש את שורשיו ואת זהותו היהודית. הוא נמשך לציונות מצעירותו ועלה לארץ ישראל בעלייה השלישית. באותה תקופה הציע זלמן שז”ר לערוך יום לכבודו של שבתי צבי בתשעה באב:

זלמן שזר, קרא בשנת 1925, מעל דפי העיתון ‘דבר’ לערוך ‘יום שבתי צבי’ בתשעה באב לזכר אותו ‘מחולל התקווה’, ‘שהקים ראשונה בקסם תקות המשיח תנועה עממית בת מרחב כזה’, הוא ביקש לראות בשבתאות ‘כח לאומי חי ורענן, מלא לשד האמונה וגעגועי הגאולה’. השפעתו של שזר על גרשם שלום היתה גדולה, גם אם שלום סלל דרך שונה לחלוטין בירור המקורות והערכתם וגם אם לא נטל חלק בחיפוש הקדחתני אחר שורשים משותפים ללאומיות היהודית ולשבתאות (עמ’ 12).

אך לגרשם שלום הייתה גישה אחרת, כפי שמתארים אותה מאיר ויאמאמוטו:

אין ספק ששלום ראה בציונות תחיה פנימית של היהדות – התחדשות והתלבשות חדשה של היהדות בארץ ישראל, והיא היתה קשורה אצלו בקשר בל יינתק לחזרה אל המקורות – אך זהות בין שבתאות לציונות או בין משיחיות לציונות לא נעשתה על ידו מעולם (עמ’ 12).

על הרקע הזה אפשר להבין את הצורך של שלום לצאת כנגד הגישה הרואה בציונות תנועה משיחית ולנקוט עמדה ברורה על אופיה של התנועה הציונית לדעתו:

אני מכחיש בהחלט שהציונות תנועה משיחית היא ושיש לה הזכות להשתמש בשפה הדתית לשם מטרותיה המדיניות. גאולת עם ישראל שאני שואף אליה כציוני, איננה אידנטית [זהה] כלל וכלל עם הגאולה הדתית שאני מקווה אליה לעתיד לבוא … האידיאל הציוני לחוד והאידיאל המשיחי לחוד ואין מלכות נוגעת בחברתה אלא במליצות נפוחות של אספות עם הממלאות לפעמים את צעירינו רוח של שבתאיות חדשה שסופה להיכשל (גרשם שלום, ‘עוד דבר’, עמ’ 88-89).

ספר מרובה רבדים

אפשר לקרוא את הספר הזה בעבור התמונה ההיסטורית הרחבה של התנועה השבתאית. אפשר גם לעמוד דרכו על הדרך המחקרית שעשה גרשם שלום, כמו גם על ההתפתחות במחקר השבתאות בכלל. ההרצאות המעובדות כאן לספר הן שלב מוקדם יחסית במחקר של שלום. ואילו הספר ‘שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו’ מרחיב את ההרצאות שבספר זה ומוסיף עליהן פרקים ממאמרים אחרים שפרסם. העורכים מראים כי בהרצאות אלו הונחו היסודות למחקריו של שלום. שהמשיך לעדכן את מחקריו בכל שנות עבודתו.

אך גם מחקרו המאוחר של שלום אינו מעודכן ביחס למחקר שנכתב אחריו. שלום העמיד דור של תלמידים חוקרים שהמשיכו את דרכו ואף חלקו על מחקריו, כך שהספר שלפנינו איננו מעודכן. יונתן מאיר ושיניצ’י יאמאמוטו התמודדו עם הפער בין המחקר המעודכן להרצאות מהשנים 1939-1940, באמצעות הערות המכוונות את הקורא לספרות המחקר הרלוונטית שנכתבה בינתיים. ההערות ההקדמה, הנספחים והמפתחות מהווים למעשה רובד שלם נוסף של החיבור. הקורא המשכיל יוכל לקבל מן הספר תמונה רחבה על אודות התנועה השבתאית והחוקר יוכל למצוא בו גם תמונה של התפתחות המחקר על התנועה השבתאית, גם זה של שלום עצמו וגם המחקר שאחרי שלום. הספר מציג תמונה מעניינת המשמרת את הרבדים השונים ומכבדת את המחקר המקורי של גרשם שלום. כך או כך אפשר לקרוא את הספר הן כסיפור מרתק והן כמחקר משפיע המתאר את ייחודה של התנועה השבתאית ביחס ליתר התנועות המשיחיות בהיקפה, באופייה ובחותם שהותירה על העם היהודי.

-

תולדות התנועה השבתאית

גרשם שלום

יונתן מאיר ושיניצ’י יאמאמטו (עורכים)

שוקן, תשע”ח, 408 עמ’

העת החדשה

1665
לספירה

תגים

גרשם שלום, זלמן שז"ר, יונתן מאיר, יניב מזומן, קבלה, רמב"ם, שבתי צבי, שיניצ'י יאמאמטו
מאת: יניב מזומן

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

להקדים תרופה

להקדים תרופה

על משמר הדרך

על משמר הדרך

מצבות שרות

מצבות שרות

תשכחו מפרנקלין

תשכחו מפרנקלין

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

מגזין סגולה

ההיסטוריה מתעוררת לחיים במגזין סגולה. מדי חודש מקבלים המנויים לביתם חוברת צבעונית מודפסת, עשירה וייחודית עם סיפורים לא מוכרים, זוויות חדשות על אירועים מרתקים מן העבר ודמויות שעשו את ההיסטוריה. כל חוברת מעוצבת בקפידה ומלווה במפות ותמונות מרהיבות.

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות

כתובת המערכת:

ת”ד 53034 ירושלים, 9153001 טלפון: 02-5004351

 

שירות לקוחות והרשמה למנויים:

[email protected]

058-5416146

התקשרו ונחזור אליכם, אפשר לשלוח הודעת טקסט

Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס