עוד בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה ישב רב של קהילה מסורתית בצפון אפריקה וחזה את הקמתו של ארגון האומות המאוחדות. הרב כלפון משה הכהן, נצר למשפחת רבנים, התעקש במשך שנים שלא להתפרנס מן הרבנות, התנגד להשכלה ותמך בכל מאודו בציונות

הדיה של מלחמת רוסיה יפן הגיעו עד לחדרו הקטן של הרב כַלִפוֹן משה הכהן באי ג'רבה שמול חופי תוניסיה. המלחמה, שפרצה ב-1904, התנהלה אמנם בקצהו השני של העולם, אך עיניו של רבי כלפון – פוסק הלכה ומנהיג של קהילה קטנה ואדוקה בשמירת התורה והמצוות – היו נשואות לתיקון עולם במובן הרחב ביותר. יפן ורוסיה נאבקו על שטחים באזור סין ועל השליטה בקוריאה. זו הייתה אחת המלחמות הראשונות בעידן המודרני, ונעשה בה שימוש נרחב במכונות ירייה ובארטילריה מדויקת שגרמו לאלפי הרוגים בשדה הקרב. לבו של רבי כלפון כאב על ההרוגים הרבים. רוב האנשים בסביבתו, יהודים ומוסלמים כאחד, לא שמעו כלל על המלחמה שאירעה במקום מרוחק כל כך, או ששמעו והתעלמו, אך את רבי כלפון עוררה המלחמה להרהורים בשאלות תאולוגיות ומוסריות. הוא הגיע למסקנה שתורת ישראל אינה מסתפקת בגאולת ישראל אלא מבקשת לבנות עולם שלם ומתוקן, ולפיכך יש לה עניין באנושות כולה.

רבי כלפון חלם על עולם ללא מלחמות, אך חזונו לא נשאר בעולמות הרוח השמימיים אלא ירד אל קרקע המציאות. הוא ניסח חזון קוסמופוליטי נרחב, וצייר בדמיונו מנגנונים ומוסדות שיכוננו שלום עולמי. הרעיונות הלכו והתפתחו בלבו לכדי חזון כוללני, אך רבי כלפון החל לפקפק בעצמו האם רב מג'רבה הרחוקה והנידחת – הנמצאת בקצה שלטונה של האימפריה העות'מאנית – שאינו מעורה כלל בפוליטיקה העולמית יכול לומר דברי טעם, והאם יש ממש במחשבותיו. הוא גנז את החזון וחזר לעסוק בענייני הקהילה שאתגרים גדולים ניצבו לפתחה – המודרנה שהחלה לחדור לאזור והתנועה הציונית שהתעוררה לחיים.

 

עלייתו של מנהיג מקומי

באי ג'רבה חיה קהילה יהודית עתיקת יומין שלפי המסורת הגיעה לשם בימי שלמה המלך. תושבי האי הצליחו לשמר את המסורת באדיקות, ובתקופות שונות היו מוקד של תורה בצפון אפריקה, עד כדי כך שהיו שכינו את ג'רבה ירושלים דאפריקה. רבי כלפון משה הכהן הנהיג את הקהילה ביד רמה, היה רבה הראשי ושימש אב בית הדין שלה. הוא היה פוסק ודרשן מופלא וחיבר ספרים רבים בכל ענפי היהדות.

הרב כלפון משה נולד בי"ב בשבט תרל"ד (1874) לרב שלום ולתראכי הכהן, ונקרא משה על שם סבו הרב משה הכהן. גם אבי סבו, הרב שאול הכהן, היה רב ידוע ושימש אב בית הדין בג'רבה. ללידתו של רבי כלפון קדמו סכסוכים משפחתיים לא קלים. אמו ילדה תחילה שלוש בנות, ואביו שרצה גם בן ביקש לשאת אשה נוספת על אשתו. תראכי הפצירה בו שימתין שנה, ורק אם בתום השנה לא תלד בן יישא אישה שנייה, אך האב לא רצה לחכות. הוא השתדך בלי ידיעת אשתו עם אישה מהשכונה הדיג'ת – הרובע הקטן של ג'רבה. בליל חתונתו סיפר לאשתו שיש לו עניין לסדר בשכונה הדיג'ת ויחזור רק למחרת. כשלא חזר בבוקר דאגה לו אשתו וחיכתה בפתח הבית. אחת השכנות שראתה אותה סיפרה לה שאירע ובתגובה אמרה תראכי: "בעלי, איני מאחלת לו מיתה, רק עניות, וזו שתיווכה להכניס צרתי לביתי ולשרוף את לבי תמות בשרפה" (ר' כלפון משה הכהן, 'ברית כהונה השלם' א', תולדות חייו). ואכן, המשפחה המבוססת ירדה מנכסיה. תראכי הרתה באותה שנה שבה נשא בעלה אישה שנייה, והבן שנולד נקרא משה על שם אבי אביו, אך היא קראה לו כלפון כשם חיבה, והשם הזה דבק בו והוא הקפיד להקדימו לשמו הרשמי.