הרשויות מתעלמות
נופה הקדום של ארץ ישראל ומטמוני עברה הם מרכיב בזהותם ובאמונתם של מיליארדי אנשים בעולם. האתרים שבהם התרחשו סיפורי התנ”ך הפכו לחלק מרכזי ממורשת התרבות של האנושות, אך בשנים האחרונות חלה האצה בפעולות שוד והרס עתיקות של אתרים רבים בכל רחבי יהודה, שומרון ובנימין. פעולות בנייה לא מבוקרות גורמות להרס מיידי של אתרים היסטוריים הנמחצים תחת שיני הבולדוזרים, אתרים אחרים נופלים קרבן לשודדי עתיקות, ובמקום ששרידי העבר ייחשפו באופן מבוקר ושיטתי נמכרים שברי ממצאים לכל דורש.
הגנה על אתרי מורשת היא תולדה של העידן החדש הרואה בשימור אתרים ארכאולוגיים ערך כלל אנושי, ערך המשותף לכל הלאומים המכירים בחשיבותו של שימור הזיכרון ההיסטורי למען הדורות הבאים.
גב ההר היה מרכז פעילותן של תרבויות רבות מן העבר, ובאתרים בני מאות ואלפי שנים נותרו שרידי מורשת מתקופות שונות, ובהן כנענית, ישראלית, שומרונית, נוצרית ומוסלמית. התלים שעמדו בשיממונם הפכו לאוצר בלום עבור חוקרי העבר. הם אוצרים ידע היסטורי ותרבותי רב המסודר כמו עוגת שכבות היסטוריות עשירה הממתינה לגילוי ולחשיפה, ומשמרת את סודות תרבותם ואמונתם של יושביהם הקדומים. סיפור חייהם הוא סיפור חיינו – סיפור תולדות האדם.
במציאות הגאופוליטית הנוכחית האתרים הארכאולוגיים באזור שממזרח לקו הירוק כמעט אינם זוכים להגנה ומצבם עגום מאוד. על רבים מהאתרים מתפתחים יישובים מודרניים המשמידים את ראיות העבר, ואזורים בעלי פוטנציאל תיירותי רב שהיו עשויים להוות מקור פרנסה עבור רבים משמשים לתועלתם האישית המוגבלת של בודדים. העדויות לפעולות השוד ניכרות היטב. הבורות הרבים המנקבים את פני השטח מעידים על פעילות אינטנסיבית לאורך שנים רבות, אך תופעת ההרס קיבלה בשנים האחרונות תפנית מדאיגה כשהחלו להיראות סימנים ברורים לשימוש הולך וגובר בכלים מכניים כבדים במטרה להגביר את קצב הבנייה מחד גיסא ואת שוד העתיקות מאידך גיסא. בחיפושם אחר מטבעות ומתכות בעלות ערך נוברים השודדים בתוך השכבות ההיסטוריות ופוגעים בהן באופן המגביל מאוד את המחקר המדעי והמונע אפשרות לשיקום האתר.
המשמעות של התופעה ברורה – חורבן מוחלט של אתרים ואובדן הידע הטמון בהם. חורבת א-טביקה שמצפון לחלחול המזוהה עם בית צור המקראית ותל א-נצבה שמדרום לרמאללה המזוהה עם הַמִּצְפָּה הופכים אט אט לשכונות מגורים; אתרים מימי הבית שני כמו ארכילאיס ואלכסנדריון (סרטבה) נפלו קורבן לשוד עתיקות יומיומי ואגרסיבי; ואלה רק דוגמאות בודדות.
ניכר כי השמירה וההגנה על האתרים הארכאולוגיים אינן זוכות לעדיפות מצד מקבלי ההחלטות הן במדינת ישראל והן ברשות הפלשתינית. פעילות המנע של מדינת ישראל מוגבלת כיום לשטחים המוגדרים על פי הסכמי אוסלו כשטחי C, אולם גם בהם מדובר על פעילות אכיפה מצומצמת מאוד שלא מוקצים לה משאבים מספקים. אתרים הממוקמים בשטחי B ו-A אינם בסמכותם של גורמי אכיפה ישראליים ומצבם חמור שבעתיים – אתרים שלמים נמצאים בסכנת השמדה של ממש, ואחרים הושמדו לחלוטין. גורמי האכיפה של הרשות הפלשתינית אינם מסכלים בנייה על גבי אתרים ארכאולוגיים ואינם עוצרים את שוד העתיקות.
הרס אתרי מורשת הוא רק פן אחד מתופעה רחבה של פגיעה בנוף הקדומים של חבל הארץ הזה. ניצול מוגזם של משאבי הטבע – ובעיקר מחצבות אבן רבות ובנייה בלתי מבוקרת – פוגע אנושות בנוף ובאתרים ההיסטוריים. במהלך עשרות שנים שינתה הארץ את פניה לבלי היכר והעתיד נראה עגום ומצולק.
פנים רבות לסכסוך המתמשך בין תושבי הארץ הזו, אולם על מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם להבין כי הרס אתרים היסטוריים ונוף היסטורי בארץ התנ”ך הוא טרגדיה לדורות ואינו ניתן לשיקום. אכיפה מוגברת ויעילה לצד פעילות חינוכית והסברתית הן הדרך היחידה לעצור את ההתדרדרות. רק שיתוף פעולה של כל גורמי האכיפה יאפשר להציל את הקיים ולהתוות עתיד טוב יותר. אתרי המורשת ההיסטוריים של ארץ ישראל הם נכס תרבותי בינלאומי ועל העולם כולו להתגייס להצלתם לרווחת כל תושבי האזור.
צילום: יעל אילן, לעארכאולוגים חשפו ערים בנות מאות ואלפי שנים, האם הן ייהרסו לעד? עמודים מהתקופה הרומית בסבסטיה
ארכילאיס
עיר הדקלים שנבנתה על ידי משפחת הורדוס
איפה? סמוך לכפר עוג’ה שבעמק הירדן, צמוד לכביש הבקעה (כביש 90)
מתי? סוף בית שני עד התקופה הממלוכית
שלום, אחות המלך הורדוס, הורישה ליוליה [אשת הקיסר] את יבנה … ואת פצאליס ואת ארכילאיס שבמישור, ששם (נמצא) מטע גדול מאוד של דקלים ופריים משובח ביותר (‘קדמוניות היהודים’, מהדורת אברהם שליט, י”ח, 31).
היישוב ארכילאיס הוקם בסוף ימי הבית השני על שרידי יישוב קדום שתחילתו עוד בימי הבית הראשון. ההתיישבות באתר המשיכה עד התקופה הממלוכית, ובמקום נחשפה גם כנסייה גדולה ובה פסיפס מרשים מהתקופה הביזנטית. האתר מתפרס על 355 דונם ונחשב לשני בגודלו בבקעת הירדן אחרי יריחו. על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו היישוב נבנה על ידי ארכלאוס בנו של הורדוס (שם, י”ז, 340), ולאחר שהקיסר אוגוסטוס הדיח את ארכלאוס מהשלטון הועברה השליטה במקום לשלום (שלומית) אחותו של הורדוס, וזו הורישה אותו ליוליה אשת הקיסר. על פי המקוואות שנחשפו באתר מתקופת הבית השני נראה כי לפחות חלק מתושביו היו יהודים. ארכילאיס התפרסמה במטעי התמרים המשובחים שלה, עליה העיד גם ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן:
ברם, אלה [התמרים] הגדלים בארכילאיס, פצאיליס וליביאס שבאותו חבל ארץ זוכים להערכה רבה (תולדות הטבע 13, 9).
צילומים: בוקוואד bukvoedשרידי העיר העתיקה ארכילאיס העומדים מוזנחים לצד כביש הבקעה ונתונים לחסדיהם של עוברים ושבים: שרידי המגדל המפורסם של העיר, עמודים הרודיאניים מושלכים על הרצפה, מקווה טהרה המעיד על מגוריהם של יהודים במקום
צילומים: בוקוואד bukvoed
צילומים: בוקוואד bukvoedמה קורה שם היום?
חלקו המזרחי של האתר נמצא בשטח B וחלקו המערבי, הסמוך יותר לכביש הבקעה, בשטח C. באתר נערכו פעולות בנייה ושוד עתיקות לאורך שנים, ולאחרונה התרחש במקום הרס בממדים גדולים, כולל שימוש במחפרונים לצורך הגברת קצב השוד והכשרת תאי שטח חדשים לבנייה. לאתר נגרם נזק בלתי הפיך, מהחמורים שבוצעו בארץ, והוא משקף את ההפקרות בשטח ואת היעדרן של פעולות אכיפה ושיטור. פעולות ההרס בוצעו גם בשטח C. באתר זה משתקפים כל שלבי ההרס החל משרידים שהשתמרו ועד להכשרת בנייה בשטח האתר. בצילום האוויר נראים שרידי הכנסייה הביזנטית הסמוכים לכביש ושרידי המגדל ההרודיאני. במרחק מה מהכביש נראות עקבות של מחפרונים שפעלו בשטח האתר במטרה לשדוד עתיקות ולסחור בהן. במרכז התמונה ניתן להבחין בשטח המיושר לקראת בנייה, ובתחתיתה התוצאה הסופית: בית וחצר מוקפים גדר שנבנו על אתר ארכאולוגי שהושחת.
צילום: חזי אייל, שומרים על הנצחמִצְפָּה (תל א-נצבה)
העיר שאליה נאספו בני ישראל בתקופות שונות לקראת מלחמה
איפה? בפאתי רמאללה, מול קלנדיה ושדה התעופה עטרות
מתי? תקופת ההתנחלות, בית ראשון, תקופת החשמונאים
וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל ה’ הַמִּצְפָּה (שופטים כ’, א’).
מצפה הייתה עיר מקראית גדולה וחשובה מערי שבט בנימין. ראשית היישוב באתר בתקופת ההתנחלות, והוא נמשך עד למאה הרביעית לפסה”נ. כששבטי ישראל עלו להילחם עם בני בנימין לאחר סיפור פילגש בגבעה הם נאספו תחילה במצפה. אסא מלך ישראל ערך פעולות בנייה נרחבות בעיר (מלכים א’ ט”ו, כ”ב), וגם רצח גדליהו בן אחיקם התרחש במצפה:
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ (ירמיהו מ”א, א’-ב’).
--מפת התל
המצפה מוזכרת גם כמקום כינוס לקראת הקרב של החשמונאים בגורגיאס:
ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים, כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל (מקבים א’ ג’, מ”ו).
התל נחפר ברובו בשנות העשרים והשלושים, ונחשפה בו מערכת ביצורים מרשימה מתקופת המלוכה, רשת רחובות ובתי מגורים. אחד הממצאים המעניינים הוא חותם הנושא את השם “יאזניהו עבד המלך” ועליו עיטור תרנגול. ייתכן כי מדובר בחותמו של יאזניהו בן המעכתי, משרי החיילים בממלכת יהודה אשר לא גלו לבבל וחברו לגדליה בן אחיקם במצפה (מלכים ב’ כ”ה, כ”ג).
באדיבות מוזאון ישראלחותמו של יאזניהו עבד המלך שנמצא במצפה
מה קורה שם היום?
האתר ממוקם בשטח A האסור לכניסת תושבים ישראלים. התכנית ששרטטו הארכאולוגים החופרים, הממוקמת על גבי צילום האוויר, מאפשרת לזהות את גבולות התל באופן ברור למדי, אולם בשטח אין היום כמעט זכר לקירות שנחשפו בחפירות. שרידי המבנים פורקו באופן יזום על ידי תושבי האזור כדי להכשיר את השטח לעבודות חקלאיות. אבני הבניין של העיר הישראלית רוכזו בגלי האבנים הנראים היטב בצילום. מרבית הממצאים הארכאולוגיים הושמדו כליל. בשנים האחרונות החלה גם בנייה מסיבית של רבי קומות צמוד לאתר. בהיעדר פעילות אכיפה שתמנע את המשך הבנייה עתיד שטח התל כולו להפוך לשכונת מגורים.
צילום: אסף אברהםצילום אווירי של התל וההרס
שכם (תל בלטה)
העיר המרכזית בשומרון החל מסיפורי אברהם ויעקב דרך משל יותם ועד למלך רחבעם
איפה? במזרח שכם המודרנית
מתי? התקופה הכנענית, בית ראשון, התקופה הרומית
וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ (מלכים א” י”ב, א’).
שכם המקראית מזוהה בתל בלטה הממוקם בחלקה המזרחי של העיר המודרנית נבלוס. בשכם הובטחה לאברהם לראשונה ירושת ארץ כנען (בראשית י”ב, ו’-ז’) ובה הומלך רחבעם בן שלמה למלך על ישראל. העיר שכם חרבה בידי האשורים עם חורבנה של ממלכת ישראל בשנת 722 לפסה”נ. בחפירות שנערכו באתר בשנות העשרים ובשנות השישים נחשפו שרידי שער מפואר וחומות רחבות מאוד שהקיפו את העיר. בתל, שמתארו עגול, התגלו מתחמים מקודשים גדולים מהתקופה הכנענית התיכונה ומהתקופה הכנענית המאוחרת. ייתכן שבאחד המתחמים האלה כרת יהושע את הברית עם העם (יהושע כ”ד, כ”ה-כ”ו). היישוב היהודי שהיה במקום בתקופת בית שני חרב בשנת 67 על ידי הקיסר אספסיאנוס, אביו של טיטוס, ובמקומו הוקמה בשנת 72 בעמק שבין הר גריזים להר עיבל העיר הרומית ניאפוליס. באזור זה, המצוי במרכז שכם המודרנית, עומדים רובעי מגורים צפופים. רבים משרידיה המרשימים של ניאפוליס, ובהם קטעים רחבים של ההיפודרום והתאטרון, כוסו במבנים ובתשתיות עירוניות. השם הערבי נבלוס משמר את השם ניאפוליס.
מה קורה שם היום?
התל של שכם המקראית ושרידי העיר הרומית המפוארת ממוקמים בשטח A האסור לכניסת תושבים ישראלים. מאז שהופסקו החפירות באתר שטחו הולך ומצטמצם. השוואה בין תכנית החפירות לבין צילום האוויר מעידה כי רק כרבע משטח העיר הקדומה ששורטט על ידי הארכאולוגים נותר חשוף. על חלקיו האחרים של התל נבנו רבי קומות. הכשרת שטחי הבנייה וחפירת היסודות פגעו ללא ספק גם בשכבות שעוד טרם נחשפו, וייתכן כי היו בהן שרידים של היישוב הקדום. בהיעדר פעילות שימור ואכיפה גם על החלקים שטרם נהרסו מאיימת בנייה עתידית.
צילום: אסף אברהםהאתר זוכה למבקרים רבים, אך מוקף במבנים ואינו נשמר כראוי
תרצה (תל אל-פארעה)
עירם של מלכי ישראל לאחר פילוג הממלכה
איפה? צפונית מזרחית לשכם
מתי? התקופה הכנענית, בית ראשון
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת (שיר השירים ו’, ד’).
תרצה הייתה בירת ממלכת ישראל מראשית מלכותו של ירבעם בן נבט במאה העשירית לפסה”נ ועד בנייתה של שומרון בימי מלכותו של עמרי במאה התשיעית לפסה”נ. תרצה נזכרת כעיר כנענית ברשימת הערים שכבש יהושע בן נון (יהושע י”ב, כ”ד). תרצה הייתה אחת מחמשת בנות צלפחד, בן שבט מנשה (במדבר כ”ז; יהושע י”ז, ג’-ד’), ומכאן שהעיר תרצה הייתה בנחלת שבט מנשה. תרצה, השוכנת בעמק פורה ורחב, נחשבה לאחת הערים היפות בתקופתה, ובמגילת שיר השירים הוקבל יופייה של הרעיה ליופייה של העיר תרצה.
החפירות שנערכו במקום בין השנים 1946-1960 התרכזו בעיקר בחלקו המערבי של התל. הממצאים הארכאולוגיים מעידים כי אכן מדובר בעיר כנענית שנכבשה והפכה לעיר ישראלית. בחפירות נחשפו רשת של רחובות, מבנים, חומה היקפית, שער ומתחמים מקודשים. חלק מהמבנים הכנעניים, ובהם השער, היו בשימוש גם בתקופה הישראלית. העיר ממוקמת סמוך לדרך ההר המקשרת בין ירושלים לשכם ולדותן, ולצדה שני מעיינות גדולים – עין פארעה מצפון ועין א-דילבּ מדרום. תרצה נהרסה על ידי הצבא האשורי בשנת 722 לפסה”נ.
מה קורה שם היום?
האתר ממוקם בשטח A האסור לכניסת תושבים ישראלים. התל הפך לשטח חקלאי המעובד על ידי תושבי הכפרים באזור. העבודות החקלאיות, הכוללות נטיעת עצים, פוגעות בשרידים הארכאולוגיים שבתל. בצילום נראה שטח התל מוקף בכבישים. שטחים נרחבים של התל מעובדים, ורק בחלקו נותרו ממצאים חשופים. בפאתי התל ניתן להבחין בעבודות עפר שנעשות לצורך הכשרת השטח לבניית חממות.
צילום: אסף אברהםשומרון (סבסטיה)
עירם של מלכי ישראל עד לחורבן הממלכה
איפה? צפון מערבית לשכם
מתי? בית ראשון, התקופה הרומית
וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה (מלכים א’ ט”ז, כ”ט).
העיר שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל מאמצע שלטונו של המלך עמרי סביב שנת 877 לפסה”נ ועד לחורבן העיר על ידי אשור בשנת 722 לפסה”נ, בתקופת שלטונו של אחרון מלכי ישראל הושע בן אלה:
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה (מלכים ב’ י”ז, ו’).
צילום: זאב רדובןשומרון
לאחר כיבוש העיר על ידי אשור הייתה שומרון לעיר המרכזית של פחוות שומרון ומקום מושבם של המושלים מטעם אשור, בבל ופרס. בשנת 30 לפסה”נ נתן הקיסר אוגוסטוס את שומרון להורדוס מלך יהודה. הורדוס ביצע במקום בנייה נרחבת וקרא לעיר ‘סבסטי’ – כינויו היווני של הקיסר אוגוסטוס. שם זה השתמר עד ימינו בשמו של הכפר הערבי הסמוך סבסטיה. באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות נרחבות עד שנות השישים ונחשפו בו קטעים ממבני המלוכה המרשימים של מלכי ישראל, כולל בניית גזית מפוארת. בין הממצאים גם אוסף מרשים של לוחות שנהב, וייתכן שהם קשורים ל”בית השן” (שם, כ”ב, ל”ט) שבנה המלך אחאב, ולמיטות השן שסימלו בעיניו של הנביא עמוס את חיי המותרות של מלכי ישראל:
הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן … הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק (עמוס ו’, א’-ד’).
באתר ממצאים רבים מהתקופה הרומית, ובהם גם תאטרון גדול ומפואר.
--מפת שומרון
מה קורה שם היום?
הגישה אל האתר שהוכרז גן לאומי מתאפשרת כיום רק בתיאום צבאי למרות שהוא ממוקם בשטח C. מאז הוסר הפיקוח על האתר החל שוד עתיקות מסיבי בשטחו, פריטים אדריכליים רבים נשדדו וחלקם אף מוצעים למכירה בכפר סבסטיה הסמוך. במשך שנים רבות מתרחב הכפר סבסטיה מערבה לעבר האתר הארכאולוגי, ונראה כי באין מעצור לתופעה זו עתיד שטח התל כולו להתכסות במבנים. בצילום האוויר נראים בתים הבנויים צמוד לפורום הרומי העתיק.
צילום: חנניה הרמן, לעהעיר הוכרזה אתר ארכאולוגי אך לציבור לא מתאפשרת גישה אליו. התאטרון השלם ביותר שנותר מהתקופה הרומית
צילום: חנניה הרמן, לעשומרון: שדרת העמודים של הפורום הרומי
צילום: דניאל ונטורהשומרון: שרידי ארמון אחאב מימי בית ראשון