חלומות של עופרת
סיפורים רבים נכתבו על הניסיון של ילד להישאר ער כדי לזכור את הרגע שבו הוא נרדם. כשחיים אליאסף מספר על מאמציו לאסוף מכונות דפוס ישנות וגופני עופרת בעברית, אני חושב על הילד הזה. איך לזהות את הרגע הזה שבו טכנולוגיות מיושנות ומכונות ישנות שאין בהן חפץ הופכות לזיכרון נוסטלגי יקר המציאות. עד לפני עשרות שנים בתי הדפוס עבדו בשיטת בֶּלֶט, וסַדָּר דפוס היה מקצוע מקובל.
הסדריההיום ‘הסדריה’ שהקימו חיים ועינת בכפר קיש הסמוך להר התבור מאפשרת להכיר את מכונות הדפוס הישנות. רמי אליאסף, אביו של חיים, עבד בבית דפוס והיה מביא הביתה עבודות כריכה ידניות כדי שהילדים ירוויחו קצת כסף בעבודה. בשנות השבעים של המאה העשרים פתח רמי בית דפוס קטן שעבד בטכנולוגיה החדשה של אופסט, וחיים הצטרף אליו מיד לאחר השירות הצבאי.
חיים אליאסף השתלם במקצועות הדפוס השונים, ובמקביל החל לאסוף אבזרי דפוס ישנים במטרה לשמר את השיטה ההיסטורית. עם הזמן אביזרי הדפוס והמכונות שאסף גדשו את הבית, ורק כשנסיבות החיים הביאו אותו לגליל התחתון נמצא מקום לכל המכונות הללו והוא התחיל להחזיר אותן לשימוש, תחילה בלול תרנגולות ישן ואחר כך במבנה בית העם הישן של המושב. לפני שנים אחדות פתח חיים יחד עם עינת – הדור הבא של השיגעון המשפחתי – את ‘הסדריה’.
-מכונת בלט מגרמניה, 1958
גיליוטינה ומכבש
למי שמגיע לסדריה מרחוק נדרשות דקות אחדות כדי לעבור מהמכונית הממוזגת שגמאה את הכבישים המהירים אל בית העם הישן, אל הריחות, אל המראות ואל הקצב השונה. המכונות הכבדות מחכות במבנה הישן בסבלנות של ברזל. יש בסדריה מכבש דפוס בן למעלה מ-120 שנה שזכה להדפיס כרוזים עבור ההגנה; גיליוטינה גרמנית קשישה לחיתוך נייר; מכבש הדפסה זקן המופעל בדוושה; וגם מכונה בגיל העמידה – ילידת 1958 – המושכת את הנייר בעצמה באמצעות לחץ אוויר, מדפיסה עליו ומניחה אותו בערמה. אבל גולת הכותרת של המיכון כבר עברה את גיל תשעים – מסדרת לינוטייפ העושה את מלאכתו של הסדר: מסדרת בעצמה שורות עופרת בלחיצת כפתורי מקלדת, מתיכה את הגופנים זה לזה, מפרידה אותם שוב בהתכה ומחזירה אותם למחסנית הגופנים, והכל באמצעים מכניים בלבד, בלי כל מעורבות של מחשב.
חיים אליאסף עובר בין המכונות, מגולל את סיפורן אחת אחת, מפעיל אותן בעדינות ההכרחית לזקנות כמותן, ולא אחת גם מתקשה לעצור את התפעלותו מהאיכות המכנית. בין לבין נחשפת שגרת יומם של המדפיסים והופכת מוחשית לעיני המבקרים בסדריה. הם מבינים כמה זמן נדרש בעבר כדי לסדר כתבה עיתונאית קצרה, חשים את מאמץ העיניים הנדרש כדי לזהות את הגופנים הקטנים ואת משקל לוח הסדר הכבד של עמוד עיתון גדול הנישא בשניים.
להדפיס בידיים
הסדריה אינה רק מוזאון שבו אסור לגעת במוצגים. בנוסף לסיור שבו חיים מוליך את מבקרים אל העבר, להיכרות עם בתי הדפוס הישנים, אפשר גם להשתתף בסדנה. זו הזדמנות להחזיק את אותיות העופרת בידיים, לסדר אותן אחת אחת בכתב ראי, להדק את הכל למסגרת, לטבול בדיו, להכניס למכבש, להניח נייר וללחוץ. אם ההסברים מדברים יותר אל המבוגרים והילדים צריכים להתאזר במעט סבלנות, הרי שבסדנה יש הזדמנות למבוגרים להתאזר בילדותיות ולשחק עם גופני העופרת ועם אוסף הגלופות הגרפיות המחזירות אותם לסמלים המסחריים והציבוריים של העשורים שקדמו להיעלמותו של דפוס הבלט.
-הסדריה מציעה סדנאות שונות, ובהן סדנת כריכה, סדנת קופסאות וסדנת הדפסה עתיקה. המשתתפים יוצאים מהסדנאות עם שלל עבודות שהכינו בעצמם: סימניה, פוסטר, פנקס שעמוד השער שלו מודפס, קופסה עם מכסה וערכת גלויות.
הסדריה היא מוזאון אישי מאוד. המקום לא הפך עדיין למוזאון שבו מדריכים משננים למבקרים את החומר שלמדו. הביקור בסדריה דומה יותר לביקור אצל חבר ששמח לספר את סיפורו האישי, וזה חלק בלתי נפרד מהקסם של המקום. וכמו בביקור אצל חבר, אין שעות פתיחה קבועות. צריך פשוט להתקשר לעינת, לתאם תאריך ולקבוע ביקור.
-לאן נוסעים?
הסדריה
הגפן 5, כפר קיש
ביקור במוזאון או סדנה
054-9373793 (עינת)