הביטוי 'מגש הכסף' מתוך שירו המפורסם של אלתרמן הפך במהירות לסמל של דור תש"ח. דווקא לאלתרמן עצמו היה קשה למצוא את המלים הנכונות לבטא את גודל הרגע ואת מורכבותו

ההתרגשות העצומה אשר אחזה בציבור היהודי בארץ במוצאי כ"ט בנובמבר 1947 והביאה להתפרצות ספונטנית של שמחה וריקודים ברחובות, יצרה גם ציפייה אצל רבים ביישוב לטור השביעי של נתן אלתרמן. ההצבעה באו"ם – הזכורה לכולם מהתמונות המפורסמות של אנשי היישוב הצמודים דרוכים למקלטי הרדיו – הייתה במוצאי שבת, ט"ז בכסלו תש"ח, כך שהיה צריך לחכות שישה ימים לפרי עטו של אלתרמן במדורו 'הטור השביעי' שהתפרסם מדי יום שישי בעיתון דבר מאז שנת 1943.

באותן שנים הפך אלתרמן ל'דַבַּר האומה", כפי שכינה אותו הביוגרף שלו דן לאור. השירה העיתונאית שכתב אלתרמן ליוותה את האירועים שהתחוללו בארץ ישראל, ועסקה בעיקר בצד האזרחי של המציאות הפוליטית. ואכן, ביום שישי שאחרי ההכרזה, בכ"ב בכסלו תש"ח (5.12.1947), פורסם בטור השביעי השיר 'ויהי ערב':

וְאַנְשֵׁי מְדִינַת הַיְּהוּדִים / אָז מָחוּ מִלֶּחְיָם בְּשַׁרְווּל / אֶת דִּמְעַת הַשִּׂמְחָה אֵין עֵדִים / וַיּוֹדוּ לֵא-לוֹהֵי הַגְּמוּל / וַיְּבָרְכוּ אִיש אָחִיו בִּדְבָרִים מְעַטִּים… / וַיִּפְנוּ אֶל עֶמְדוֹת הַגְּבוּל / וַיְהִי עֶרֶב. וְשׁוּב כְּמִתְּמוֹל / עֵין יָרֵחַ עָמְדָה צוֹפָה / וְחִיְכָה אַלְבִּיוֹן בְּלִי קוֹל / וַעֲרָב סַכִּינָה שָׁלְפָה… / וְהַכֹּל כְּמֵאָז… אַךְ שׁוֹנֶה כֹּה הַכֹּל… / יַעַן רוּחַ אֶחָד חָלְפָה.

בשיר הזה היה לכאורה הכל: השמחה, החרדה מפני הבאות והתחושה כי החלטת האו"ם תאפשר בריאה של עולם חדש – 'ויהי ערב'. ובכל זאת נדמה היה כי השיר לא ביטא כראוי את גודל הרגע. דן לאור ציין את העובדה שאלתרמן בחר שלא להכניס שיר זה לאף אחד מהכרכים שקיבצו את שירי 'הטור השביעי'. היה צפוי כי הטור שהתפרסם מיד אחרי החלטת האו"ם יתפוס מקום מרכזי בהיסטוריה, ולא היא. לטענת לאור אלתרמן עצמו לא אהב את השיר, משום שההתרגשות מתוארת בו באופן מינורי ואילו ההכנות לקראת המלחמה והחששות מפניה צובעים את השיר בצבעים קודרים.

 

משורר ונביא

ביום שני, ב' בטבת תש"ח (15.12.1947), התפרסמו בעיתון הארץ חלקים מנאומו של חיים ויצמן בפני הוועידה הארצית של המגבית המאוחדת באטלנטיק סיטי שבארצות הברית. ויצמן, שביקש לגייס תרומות מיהודים עשירים בארצות הברית לטובת המאבק על הארץ, אמר: "שום מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף … תכנית החלוקה אינה מקנה ליהודים אלא סיכוי".

בו' בטבת, כשלושה שבועות לאחר הכרזת האו"ם על תכנית החלוקה, הופיע בטור השביעי השיר 'מגש הכסף'. מלותיו של ויצמן נכתבו בראש העמוד כמוטו לשיר. לדברי דן לאור ויצמן העניק לאלתרמן בדבריו את הביטוי שחיפש כדי לבטא את רגעי ההוד וההדר.

בשלושת השבועות שחלפו מאז החלטת האו"ם נהרגו כ-120 איש בפעולות טרור. השימוש בדימוי הציורי 'מגש הכסף', המתאר את הדור הצעיר המוכן להקריב את חייו למען תקומת העם והארץ, הפך כמעט מיד לסמל.