כיצד הצליח יהודי להגיע לגדולה בזמנים שבהם יהודים נרדפו, הוגלו והיו חסרי כוח פוליטי? סולומון דה מדינה, היהודי הראשון שזכה בתואר אבירות באנגליה, היה איש עסקים שמימן מלחמות ופעל בתחום האפור שבין מסחר לפוליטיקה

כאשר מלך אנגליה אדוארד הראשון גירש ב-1290 את היהודים מממלכתו, איש לא העלה בדעתו כי כעבור 400 שנה מלך אנגלי אחר יעניק תואר אבירות ליהודי הדבק באמונתו. סולומון דה מדינה שזכה בתואר היה דמות ססגונית ומרשימה. הוא סחר בפחם, בכסף, בזהב ובבדים, הלווה כספים, סיפק מזון לצבאות הממלכה ואף דאג לשירותי מודיעין עבורם. דמותו מאפשרת לנו הצצה ייחודית אל חיי היהודים במפנה המאות ה-17 וה-18. על אף הישגיו המיוחדים נכתב עליו מעט מאוד בכלל, ובעברית בפרט. 

 

מלחמות דת

במאה ה-17 הייתה אנגליה בשיאו של מאבק איתנים בין הנצרות הקתולית לנצרות הפרוטסטנטית האנגליקנית. ראשיתו של המאבק במאה ה-16, כאשר המלך הנרי השמיני מבית טיודור החליט להקים את הכנסייה האנגליקנית, שמעצם היותה כנסייה פרוטסטנטית לא קיבלה את סמכות האפיפיור, אך בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים נותרה קתולית בסממניה החיצוניים. ייסוד כנסייה עצמאית זו נועד לאפשר להנרי השמיני להחליף את נשותיו כרצונו.

ב-1603 מתה המלכה האנגליקנית אליזבת הראשונה, בתו הצעירה של הנרי השמיני. את כס המלוכה האנגלי ירשו המלכים לבית סטיוארט מסקוטלנד שהיו קתולים בדתם, וכך החל האיחוד בין אנגליה לסקוטלנד הנמשך עד היום. המלך השני מבית סטיוארט היה צ'ארלס הראשון, ועימותיו עם הפרלמנט הובילו למלחמות אזרחים שנמשכו כעשור. לאחר שצ'ארלס נתפס והוצא להורג ב-1649 כונן הפרלמנט רפובליקה. ב-1653 הכריז על עצמו מפקד הצבא הפרלמנטרי אוליבר קרומוול כי הוא לורד פרוטקטור ומשל כשליט יחיד בממלכה במשך כחמש שנים. למרות שפעל נגד הקתולים שתמכו במלוכה הנהיג קרומוול חופש דת, והוא זה שהתיר ליהודים לשוב לאנגליה יותר מ-350 שנה לאחר שגורשו ממנה. קרומוול גם התיר להקים בית כנסת ובית קברות יהודי.

קרומוול מת ב-1658, וב-1660 שב לאנגליה צ'ארלס השני, בנו של צ'ארלס הראשון, ועמו חזרה גם המלוכה. צ'ארלס השני היה מלך מתון אך לא הותיר אחריו יורשים, ואחיו ג'יימס השני מלך אחריו. ג'יימס השני היה קתולי אדוק ופעל לביטול גזרות נגד הקתולים באנגליה. הוא דאג להשוואת זכויות הקתולים לאלה של הפרוטסטנטים וקידם קתולים לעמדות מפתח. הפרוטסטנטים חששו מפניו, אך התנחמו בכך שאין לו בנים ושבנותיו היו פרוטסטנטיות. הם קיוו כי תקופת שלטונו תהיה קצרה, וכי אחריו תוכתר בתו מרי שהייתה נשואה לוויליאם מאורנג', מגן הרפובליקות המאוחדות – היום הולנד – שהיו פרוטסטנטיות. אולם ב-1688 נולד לג'יימס השני בן, והפרוטסטנטים חששו שבן זה – האמור בבוא היום לרשת את כס המלוכה – יהיה קתולי כאביו. כדי למנוע זאת הם חברו לאנשי הפרלמנט שהתנגדו לרצונו של ג'יימס השני לצמצם כוחם, ויחד הם הזמינו את מרי וויליאם מאורנג' לקבל את הכתר האנגלי. בני הזוג נענו להזמנה, ובעזרת תמיכתו של מפקד הצבא האנגלי הדוכס ממרלבורו הם זכו בכס המלוכה כמעט בלי שפיכות דמים, במה שכונה 'המהפכה המהוללת'. ויליאם השלישי ומרי השנייה מלכו יחדיו על אנגליה.