• התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • התחבר
  • הרשם
  • תקופה
    • פרהיסטוריה3000000 לפנה"ס - 5001 לפנה"ס
    • העת העתיקה5000 לפנה"ס - 399 לספירה
    • ימי הביניים400 לספירה - 1499 לספירה
    • העת החדשה1500 לספירה - 1879 לספירה
    • העידן המודרני1880 לספירה - 1980 לספירה
  • בית
  • חדשות
  • לרכישת מנוי
    • רכישת מנוי עברית
    • English subscription
    • גיליון לדוגמה
  • צור קשר
  • גליונות עבר
  • ביקורות
    • ספרים
    • סרטים ותאטרון
    • ביקורת תערוכה
  • מסע בזמן
  • הסכתים
  • חגים ומועדים
    • תפריט חגים ומועדים
    • חגי תשרי
    • חנוכה
    • ט”ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • השואה
    • עצמאות
    • ל”ג בעומר
    • ירושלים
    • שבועות
    • תשעה באב
  • en
  • he
  • -3000000
  • -2900000
  • -2800000
  • -2700000
  • -2600000
  • -2500000
  • -2400000
  • -2300000
  • -2200000
  • -2100000
  • -2000000
פרהיסטוריה
  • -1900000
  • -1800000
  • -1700000
  • -1600000
  • -1500000
  • -1400000
  • -1300000
  • -1200000
  • -1100000
  • -1000000
  • -900000
פרהיסטוריה
  • -800000
  • -700000
  • -600000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -500000
    • 500000 לפנה"ס :

      הומו ארקטוס בשרון
  • -400000
  • -300000
  • -200000
  • -100000
    • 60000 לפנה"ס :

      יוצאים מהמערות
    • 7000 לפנה"ס :

      מַסֵּכָה תַעֲשֶׂה לָּךְ המפץ הגדול של הפרהיסטוריה
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 100000
  • 200000
פרהיסטוריה
  • -5000
  • -4980
  • -4960
  • -4940
  • -4920
  • -4900
  • -4880
  • -4860
  • -4840
  • -4820
  • -4800
העת העתיקה
  • -4780
  • -4760
  • -4740
  • -4720
  • -4700
  • -4680
  • -4660
  • -4640
  • -4620
  • -4600
  • -4580
העת העתיקה
  • -4560
  • -4540
  • -4520
  • -4500
  • -4480
  • -4460
  • -4440
  • -4420
  • -4400
  • -4380
  • -4360
העת העתיקה
  • -4340
  • -4320
  • -4300
  • -4280
  • -4260
  • -4240
  • -4220
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4200
    • 4200 לפנה"ס :

      מסרים מסתוריים על דולמנים
  • -4180
  • -4160
  • -4140
העת העתיקה
  • -4120
  • -4100
  • -4080
  • -4060
  • -4040
  • -4020
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -4000
    • 4000 לפנה"ס :

      היפופוטמים בתל-אביב
  • -3980
  • -3960
  • -3940
  • -3920
העת העתיקה
  • -3900
  • -3880
  • -3860
  • -3840
  • -3820
  • -3800
  • -3780
  • -3760
  • -3740
  • -3720
  • -3700
העת העתיקה
  • -3680
  • -3660
  • -3640
  • -3620
  • -3600
  • -3580
  • -3560
  • -3540
  • -3520
  • -3500
  • -3480
העת העתיקה
  • -3460
  • -3440
  • -3420
  • -3400
  • -3380
  • -3360
  • -3340
  • -3320
  • -3300
  • -3280
  • -3260
העת העתיקה
  • -3240
  • -3220
  • -3200
  • -3180
  • -3160
    • 3150 לפנה"ס :

      והיקב עוד יהיה פורח! – איך מייצרים יין בנגב?
  • -3140
  • -3120
  • -3100
  • -3080
  • -3060
  • -3040
העת העתיקה
  • -3020
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -3000
    • 3000 לפנה"ס :

      מה תרצו, בירה מצרית או פלישתית? חריש עמוק
  • -2980
  • -2960
  • -2940
  • -2920
  • -2900
  • -2880
  • -2860
  • -2840
  • -2820
העת העתיקה
  • -2800
  • -2780
  • -2760
  • -2740
  • -2720
  • -2700
  • -2680
  • -2660
  • -2640
  • -2620
  • -2600
העת העתיקה
  • -2580
  • -2560
  • -2540
  • -2520
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2500
    • 2500 לפנה"ס :

      אימפריה צפה
  • -2480
  • -2460
  • -2440
  • -2420
  • -2400
  • -2380
העת העתיקה
  • -2360
  • -2340
  • -2320
  • -2300
  • -2280
  • -2260
  • -2240
  • -2220
  • -2200
  • -2180
  • -2160
העת העתיקה
  • -2140
  • -2120
  • -2100
  • -2080
  • -2060
  • -2040
  • -2020
  • -2000
  • -1980
  • -1960
  • -1940
העת העתיקה
  • -1920
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1900
    • 1900 לפנה"ס :

      להדהד את צער העולם
  • -1880
  • -1860
  • -1840
  • -1820
  • -1800
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1780
    • 1780 לפנה"ס :

      מי אתם, האמורים?
  • -1760
  • -1740
  • -1720
העת העתיקה
  • -1700
  • -1680
  • -1660
  • -1640
  • -1620
  • -1600
  • -1580
  • -1560
  • -1540
  • -1520
  • -1500
העת העתיקה
  • -1480
  • -1460
  • -1440
  • -1420
  • -1400
  • -1380
  • -1360
    • 1350 לפנה"ס :

      שבוי ושובה
  • -1340
  • -1320
  • -1300
  • -1280
העת העתיקה
  • -1260
  • -1240
  • -1220
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1200
    • 1200 לפנה"ס :

      תוגת צעצועיך הקדומים
  • -1180
  • -1160
  • -1140
  • -1120
  • -1100
  • -1080
  • -1060
העת העתיקה
  • -1040
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1020
    • 1020 לפנה"ס :

      בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ
  • -1000
  • -980
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -960
    • 960 לפנה"ס :

      חידת המקדש
  • -940
  • -920
  • -900
  • -880
  • -860
    • 853 לפנה"ס :

      חיל המרכבות של אחאב
    • 850 לפנה"ס :

      דרישת שלום בת 3,000
  • -840
העת העתיקה
  • -820
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -800
    • 800 לפנה"ס :

      בקע לגולגולת כְּסוּס בְּלִי רוֹכְבוֹ
  • -780
  • -760
  • -740
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
  • -720
    • 720 לפנה"ס :

      מאגר מים בן 2,700 שנה נחשף בראש העין
    • 705 לפנה"ס :

      צנחנים חופרים
  • -700
  • -680
  • -660
    • 650 לפנה"ס :

      “אשר על הבית”
  • -640
  • -620
    • 609 לפנה"ס :

      חורבן בעיניים בבליות
העת העתיקה
  • -600
    • 590 לפנה"ס :

      חותמו של ראש העיר
  • -580
  • -560
  • -540
  • -520
    • 516 לפנה"ס :

      השומרונים באים
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
  • -500
    • 500 לפנה"ס :

      ”וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם”
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -480
    • 480 לפנה"ס :

      ויהי בימי אחשורוש
  • -460
  • -440
  • -420
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
  • -400
    • 400 לפנה"ס :

      הסיפור נותר חתום
העת העתיקה
  • -380
  • -360
  • -340
  • -320
  • -300
  • -280
  • -260
  • -240
  • -220
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -200
    • 200 לפנה"ס :

      הארכיון שנזנח
  • -180
    • 167 לפנה"ס :

      החיילים היהודים של אנטיוכוס
    • 164 לפנה"ס :

      זהות יהודית בארמון הלניסטי
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
העת העתיקה
  • -160
    • 160 לפנה"ס :

      בית דינם של החשמונאים
    • 150 לפנה"ס :

      בן אלפיים, ויותר
    • 141 לפנה"ס :

      מפלצת יוונית בירושלים
  • -140
  • -120
    • 110 לפנה"ס :

      חפירה מלאת חורים
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -100
    • 100 לפנה"ס :

      אוצר ממצולות ים חשמונאי ללא שם חשמונאים משקיפים מלמעלה חיים של טהרה
  • -80
  • -60
    • 50 לפנה"ס :

      מצרים התת-קרקעית חושפת אוצרות
  • -40
    • 37 לפנה"ס :

      היהודי הטוב
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
  • -20
    • 20 לפנה"ס :

      לאן נעלם הנמל הקיסרי? שאלו שלום ירושלים מסע המלך האחרון: ביקורת תערוכה
    • 18 לפנה"ס :

      מרצפים את העבר
    • 0 לפנה"ס :

      האם הנבטים הם בני רֵכָב? אדוני המדבר
  • 0
  • 20
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
  • 40
    • 40 לספירה :

      נוסטלגיה מוזהבת – מטבע זהב רומי נדיר בגליל נר עם מנורה
    • 44 לספירה :

      אפיריון המלך בנחל שילה
    • 50 לספירה :

      בית מלאכה לייצור כלי אבן התגלה בגליל
    • 56 לספירה :

      מיהו יהודי בעת העתיקה?
העת העתיקה
  • 60
    • 62 לספירה :

      לבקר בהיכלו
    • 66 לספירה :

      אל תקרא לי יוסף לא מעור אחד
    • 67 לספירה :

      רומאים על הגג
    • 69 לספירה :

      איך מיהודה יצא קיסר
    • 70 לספירה :

      עדויות חדשות על הקרב האחרון של ירושלים הקדומה מטביעים חותם – מטבעות המרד הגדול בירושלים בין חורבן לבניין יופייה הדומם של עיר הקודש
  • 80
  • 100
    • 101 לספירה :

      הון, שלטון, מטמון
  • 120
    • 130 לספירה :

      עם הגב לקיר
    • 132 לספירה :

      בר-כוכבא בירושלים
  • 140
  • 160
  • 180
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
  • 200
    • 200 לספירה :

      רבי בבריכה בי”ז בתמוז
    • 212 לספירה :

      אירוע היום
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 220
    • 220 לספירה :

      ‘פַּרְצוּפָה’ של המדינה
  • 240
    • 250 לספירה :

      כתובות עתיקות מוכיחות: קהילה יהודית התקיימה בפקיעין לפחות 1,800 שנה טריו לבוש טוגות
  • 260
העת העתיקה
  • 280
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
  • 300
    • 300 לספירה :

      תגלית בגשם
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 320
    • 320 לספירה :

      נרותיי הזעירים, מה רבו הסיפורים
  • 340
    • 350 לספירה :

      גת מרשימה מהתקופה הביזנטית התגלתה בנגב זה השער
  • 360
  • 380
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 480
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
העת העתיקה
  • 400
    • 400 לספירה :

      ברכת הגת חיפש פטריות והעלה אבן בידו
  • 410
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 420
    • 420 לספירה :

      דג בולע דג בולע דג
  • 430
  • 440
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 450
    • 450 לספירה :

      חלוצה יוונית ביזנטית
  • 460
  • 470
  • 480
  • 490
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
  • 500
    • 500 לספירה :

      והבור ריק, יש בו מים אל תגידו בגת מי כתבה על קערת השבעה?
ימי הביניים
  • 510
  • 520
  • 530
    • 539 לספירה :

      גאורגים באשדוד
  • 540
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 550
    • 550 לספירה :

      הקדוש המסתורי
  • 560
  • 570
  • 580
  • 590
  • 600
  • 610
ימי הביניים
  • 620
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 630
    • 630 לספירה :

      מגילת האש
  • 640
  • 650
  • 660
  • 670
  • 680
  • 690
  • 700
  • 710
  • 720
ימי הביניים
  • 730
  • 740
  • 750
  • 760
  • 770
  • 780
  • 790
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
  • 800
    • 800 לספירה :

      מניין באו הערבים ‘היהודים’? מסגד עתיק ברהט
    • 801 לספירה :

      אוצר הכדר
  • 810
  • 820
  • 830
ימי הביניים
  • 840
  • 850
  • 860
  • 870
  • 880
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 890
    • 890 לספירה :

      חפש את המטמון
  • 900
  • 910
  • 920
    • 928 לספירה :

      מדף חדש בארון הספרים היהודי
  • 930
  • 940
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
ימי הביניים
  • 950
    • 950 לספירה :

      נקמה במערה כד קטן ודמי חנוכה
  • 960
  • 970
  • 980
  • 990
  • 1000
  • 1010
  • 1020
  • 1030
  • 1040
  • 1050
ימי הביניים
  • 1060
  • 1070
  • 1080
  • 1090
    • 1096 לספירה :

      עקדת אשכנז
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1100
    • 1100 לספירה :

      גבורה משותפת על חומת חיפה
  • 1110
  • 1120
  • 1130
  • 1140
  • 1150
  • 1160
ימי הביניים
  • 1170
  • 1180
    • 1187 לספירה :

      מפלה בין הקרניים
  • 1190
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1200
    • 1200 לספירה :

      מבעד לעיני הנשר הגדול החרב המגן והסוס
  • 1210
  • 1220
  • 1230
  • 1240
  • 1250
  • 1260
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
  • 1270
    • 1270 לספירה :

      המחזור חוזר הביתה
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
ימי הביניים
  • 1280
    • 1280 לספירה :

      פולמוס הקבלה
    • 1286 לספירה :

      הזוהר: סוד חדש ועתיק זקן ועלמה, אידרא ותיקון
  • 1290
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1300
    • 1300 לספירה :

      לילי הביניים
  • 1310
    • 1315 לספירה :

      לנדוד ולחקור
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1320
    • 1320 לספירה :

      ברצלונה של זהב
  • 1330
  • 1340
    • 1349 לספירה :

      קדֵשה מבנות ישראל
  • 1350
    • 1354 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1360
  • 1370
  • 1380
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
ימי הביניים
  • 1390
    • 1390 לספירה :

      הגדת הדֶּבֶר גלגוליה של ‘הגדת הדֶּבֶר’
    • 1391 לספירה :

      תורת הדור שאחרי התור
  • 1400
  • 1410
  • 1420
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1430
    • 1430 לספירה :

      עד שיבוא אליהו
  • 1440
  • 1450
  • 1460
  • 1470
    • 1475 לספירה :

      אלמנה שכולה ומדפיסה
  • 1480
    • 1488 לספירה :

      חדר העבודה של ההיסטוריון
  • 1490
    • 1492 לספירה :

      מעבר לסוף מערב
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
ימי הביניים
  • 1500
    • 1500 לספירה :

      על פי דרכם
    • 1501 לספירה :

      המשיח מפורטוגל משיח על המוקד
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1510
    • 1510 לספירה :

      הקיר הפילוסופי
  • 1520
  • 1530
  • 1540
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1550
    • 1550 לספירה :

      דפוסים הלכתיים ארון הספרים – חיבוריו של רבי יוסף קארו
  • 1560
  • 1570
  • 1580
  • 1590
    • 1597 לספירה :

      המתוק שמשגע את העולם
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
  • 1600
    • 1600 לספירה :

      רב הפיראטים ברית בראש ההר
העת החדשה
  • 1610
  • 1620
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1630
    • 1630 לספירה :

      מחאה בתחפושת אנוס בין יהודים
  • 1640
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1650
    • 1650 לספירה :

      משיח לפי תומו
  • 1660
    • 1665 לספירה :

      משיח אז ועכשיו?
    • 1667 לספירה :

      האם ‘הכלה היהודייה’ הייתה באמת יהודייה? שיגעון של גאולה
  • 1670
    • 1675 לספירה :

      הפוך על הפוך
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1680
    • 1680 לספירה :

      עדות נאמנה
  • 1690
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
  • 1700
    • 1700 לספירה :

      איך הגיע אייזק ניוטון לבית המקדש? סוחר המלחמות
    • 1703 לספירה :

      השוטר, הדיפלומט והליצן
  • 1710
    • 1719 לספירה :

      הטוב בזמנים, הרע בזמנים
העת החדשה
  • 1720
  • 1730
    • 1737 לספירה :

      חבורת סוד בהחלט
  • 1740
  • 1750
    • 1756 לספירה :

      בעקבות הפייטנית הנעלמת
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1760
    • 1760 לספירה :

      הידיד – גוטהולד אפרים לסינג
  • 1770
  • 1780
  • 1790
    • 1795 לספירה :

      להקדים תרופה
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
  • 1800
    • 1800 לספירה :

      מצבות שרות
    • 1804 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין – הפודקאסט
    • 1807 לספירה :

      הסנהדרין של נפוליאון
    • 1808 לספירה :

      תשכחו מפרנקלין
  • 1810
  • 1820
    • 1827 לספירה :

      הגדת המשורר
העת החדשה
  • 1830
    • 1832 לספירה :

      בפנים שחורות – מופעי המינסטרל
  • 1840
    • 1842 לספירה :

      שרלוט רוטשילד – הציירת היהודייה הראשונה
    • 1844 לספירה :

      להאמין ולהחלים
    • 1845 לספירה :

      מומר להכעיס
    • 1846 לספירה :

      שליחות דיפלומטית בשם פעמי משיח
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
  • 1850
    • 1850 לספירה :

      יותר מסתם פירורים הוגה המהפכה על משמר הדרך
    • 1852 לספירה :

      נישואין מחוץ לנישואין
    • 1856 לספירה :

      לעלות בהר
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
  • 1860
    • 1860 לספירה :

      הסופרת שנעלמה
    • 1868 לספירה :

      הקרע הסופי
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
  • 1870
    • 1870 לספירה :

      עלמה כותבת בשפת עבר – כותבות עבריות במאה ה-19 שמים כיפה בלי עזרה ממונטיפיורי
    • 1875 לספירה :

      מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?
    • 1877 לספירה :

      יורדים מהספינה
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
העת החדשה
  • 1880
    • 1880 לספירה :

      היהודי הנודד במערב הפרוע
    • 1881 לספירה :

      הנערה היהודייה שהציתה קרב אקדוחנים
    • 1882 לספירה :

      פרי עץ הדר לארץ המוזהבת
    • 1883 לספירה :

      החיים כסיפור קפקאי זה עקרוני
    • 1884 לספירה :

      לחיות בנאפולי ולמות
    • 1887 לספירה :

      מארק שאגאל – צייר על הגג
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
  • 1890
    • 1890 לספירה :

      מקווה ליטאי מנגד
    • 1894 לספירה :

      מולייר יהודי במצרים ממחזה לחזון
    • 1895 לספירה :

      צלילי מיתר מארץ מתעוררת
    • 1897 לספירה :

      האבא היהודי של האימפרסיוניזם הצרפתי הקונגרס שייסד את מדינת היהודים
    • 1899 לספירה :

      המנון לאודסה
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
  • 1900
    • 1900 לספירה :

      רופא הנפשות – זיגמונד פרויד מרפא במילים פריחה על סף התהום איך המצאות ישראליות משנות את העולם יש מאין במדבר – 120 שנה לבאר שבע
    • 1901 לספירה :

      שומרת מסך
    • 1906 לספירה :

      סוכת הנדודים מזיכרונותיו של חזן הונגרי עיר האורות והמהגרים
    • 1908 לספירה :

      ניגונים של ארץ ישראל – הכליזמרים של צפת
    • 1909 לספירה :

      חופה שחורה
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
  • 1910
    • 1910 לספירה :

      100 השנים הטובות איש תחת גופנו
    • 1911 לספירה :

      חיי נצח על שפת האגם פוליטיקה ציונית עם תרבוש
    • 1913 לספירה :

      כך הולכים השותלים
    • 1914 לספירה :

      מקלעים ואינפוזיה מאחורי גדרות תיל הידעת? יהודים והמלחמה הגדולה גאלדענע מדינה המשטרה החשאית של קהילת ניו יורק
    • 1915 לספירה :

      אלברט איינשטיין – מנגינה פיזיקלית מופלאה
    • 1916 לספירה :

      אמאדו מודיליאני – הכרה עולמית מאוחרת
    • 1917 לספירה :

      לכבוש את המפתח הרוזן ממגידו שובם של המרגלים פרשה עגומה ומדממת בודד במערכה ריגול בידיים נקיות החזון של רבי כלפון בלפור לא לבד
    • 1918 לספירה :

      שטאדט־פאסט לובומל גדול משוררי המלחמה הגדולה הגנרל היהודי הלוחם וסוסו
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
  • 1920
    • 1920 לספירה :

      איזידור קאופמן – חיים יהודיים בעין טובה היורשים של מרקס יין ישמח לבב אנוש הרב, המוהל והסנדק היסטוריה ציונית במספרים היֹה הָיָה גיבור חידה בידו האחת – טרומפלדור ערים וחולות
    • 1921 לספירה :

      פודאקסט 1
    • 1922 לספירה :

      אמן הצער העברי
    • 1924 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תנוח, זה בית הבראה רצח בשערי צדק
    • 1925 לספירה :

      אם כל חווה
    • 1926 לספירה :

      היישוב עולה קומה
    • 1927 לספירה :

      יקיר ירושלים צליל ראשון מהוליווד כסף ושעשועים בייסבול בשכונת הבוכרים
    • 1928 לספירה :

      ציונות בקו נקי
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
  • 1930
    • 1930 לספירה :

      החתונה שלא הייתה
    • 1931 לספירה :

      הדוד יהושע
    • 1933 לספירה :

      הסלוניקים באים
    • 1935 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: תוגה, כוס יין ותוכי גפילטע ג’אז
    • 1936 לספירה :

      בימים ההם בזמן הזה שירי המגילה של איציק מאנגר אריה יהודה, מלך המלכים על הפודיום ועל חמתו
    • 1939 לספירה :

      המכחול המגויס לצייר קו לחיים
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
  • 1940
    • 1940 לספירה :

      הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר המרוץ לפצצה המלחמה כמעבדה מוסרית עוד חוזר הניגון: השיר והמעשייה
    • 1941 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: רחומה עד מותי עוד חוזר הניגון: שמחה כפעולת תגמול
    • 1942 לספירה :

      ליל תחפושת וקרב: יהודי אלג’יריה ב’מבצע לפיד’ עכשיו זה השואה?
    • 1943 לספירה :

      הרב והזהב מנהיגות רוחנית בתקופת השואה הבכור הפוחז אחרית לאיש שלום מותר האדם מן הבהמה אין פוטומנטז’ של אהבה האף הארוך של הקולנוע הצרפתי
    • 1944 לספירה :

      ההצלה הגדולה קץ להשתקה
    • 1945 לספירה :

      סיוע בלי גינוני נימוסין ציונות מבוימת היטב עוצמה תת קרקעית
    • 1946 לספירה :

      להפוך את המדים
    • 1947 לספירה :

      כ”ט בנובמבר עוד חוזר הניגון: נערה ונער אל מול האומה
    • 1948 לספירה :

      הקרב על הגבעה סיפור מהסרטים ריחו של החופש סיפור מהסרטים בחצרים מר ביטחון אילו רק איש תחת כרמו נו מור פייב או’קלוק טי עוד חוזר הניגון: חצי הכוס המלאה
    • 1949 לספירה :

      כור המצרף של צה”ל פורס מפה ומקדש
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
  • 1950
    • 1950 לספירה :

      אוצרות בנמל הדרומי הכי יהודית שיש אמת? בפרסום!
    • 1954 לספירה :

      אכזר מכל המלך?!
    • 1955 לספירה :

      חלוצים ללא הילה עוד חוזר הניגון: פתוחה לקיבוץ גלויות? עוד חוזר הניגון: הטיול שהפך למשימה לאומית
    • 1956 לספירה :

      המרד ההונגרי טבילת נפטון
    • 1959 לספירה :

      ד”ר יגאל בן נון מתראיין על מאמרו על הספינה “אגוז” (סגולה 107) בערוץ 20
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
  • 1960
    • 1960 לספירה :

      שלושה יהודים, ארבעה בתי כנסת
    • 1961 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: מי נושא את הלפיד?
    • 1966 לספירה :

      החרם שנגוז עוד חוזר הניגון: נשאר ושר
    • 1967 לספירה :

      מג״ד בשער האריות סודות משולחן הממשלה חוזרים לחומות
    • 1968 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: חלום על אביב קצר
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
  • 1970
    • 1970 לספירה :

      חומה של חול
    • 1973 לספירה :

      אמונה בוערת
    • 1976 לספירה :

      גיבור אווירי
  • 1980
    • 1982 לספירה :

      מצידון תצא תורה
    • 1983 לספירה :

      רגע של מישהו שנמאס לו
    • 1984 לספירה :

      גבורה יהודית מאפריקה נפתחים למסורת שונה
    • 1986 לספירה :

      עוד חוזר הניגון: שירים נמלטים מקו האש
העידן המודרני
    בית / העת החדשה / בעקבות הפייטנית הנעלמת

בעקבות הפייטנית הנעלמת

חתימה נסתרת
לתוניס
איפה השירים האחרים?
נדודים
בית כנסת
הפיוט
מאת: יוסף שטרית

היצירה הפיוטית נכתבה על ידי גברים, אך בעשרות השנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות על פייטנית מלומדת ממרוקו אשר דמותה ושיריה היו ידועים לרבים. האם העתיד צופן בחובו גילויים חדשים על שירתה של פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה? // יוסף שטרית

חתימה נסתרת

בין מאות המשוררים העבריים שיצרו במשך הדורות במרוקו שמור מקום מיוחד למשוררת פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה, לא רק בשל היותה האישה היחידה הידועה לנו שכתבה פיוטים עבריים בצפון אפריקה, אלא גם בזכות למדנותה ובגלל מותה הטרגי.

השיר התגלה בכתב יד מאזור מקנס. גלויה מהמלאח של מקנס, 1919

בכסלו תשל”ט (1978) עיינתי בשטרסבורג שבצרפת באוסף פרטי שהיה שייך למשפחה מיוצאי מקנס שבמרוקו ומצאתי בו כתב יד המכיל פיוטים. אחד הפיוטים היה הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳ (ראו מסגרת). מחברי פיוטים נוהגים לחתום את שמותיהם באמצעות אקרוסטיכון: כתיבת האותיות של שם המחבר בתחילת כל מלה, שורה או בית. ברוב הפיוטים מצוינים שמות של גברים, ואילו בפיוט ‘פנה אלינו ברחמים’ הופיע השם הנשי פריחא. הבית השישי בפיוט נפתח במלים בת יוסף, וכולו כתוב בגוף ראשון בלשון נקבה:

בַּת יוֹסֵף מְיַחֶלֶת

הַטּוֹב מִמְּךָ שׁוֹאֶלֶת

מַהֵר אַרְצָהּ תְּהִי נוֹחֶלֶת

מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִי

המעתיק של כתב היד הדגיש את האותיות הראשונות בחמשת הבתים הראשונים היוצרות את השם פריחא, ואת המלים ‘בת יוסף’ בראש הבית השישי. הוא הבין כנראה שמלים אלה הן חלק מחתימה. בבתים הבאים גיליתי שלחתימת השם יש המשך שנעלם מעיני המעתיק. היה זה אקרוסטיכון שהתקבל מראשי התיבות של מלים סמוכות באותה שורה, והוא השלים את האקרוסטיכון שבראשי הבתים לשם המלא: ‘פריחא בת אברהם בר יצחק בר אדיבה, חזק’. פייטנים רבים נוהגים לחתום את האקרוסטיכון לשמם במלה חזק, והופעתה כאן מחזקת את ההנחה שמדובר בחתימת שמה של הפייטנית.

בקהילות מרוקו היה נהוג להוסיף פיוטים מיוחדים לפני תפילת שחרית בימי חול והם כונו ׳בקשות לחול׳. בשבתות החורף נוספו פיוטים אחרים שכונו ׳בקשות לשבת׳. פריחא ייעדה את הפיוט ׳פנה אלינו ברחמים׳ לתפילת שחרית של חול. השורה החוזרת “בוקר ותשמע קולי” מדגישה כי הוא מיועד להיאמר בבוקר. הבקשות לימי החול עסקו בשני נושאים עיקריים: בקשה לגאולה מהגלות האומללה; וחשבון נפש של הפייטן שבו הוא פונה לנשמתו או לבורא ומייחל לחזור בתשובה וללכת בדרך התורה והמצוות. רוב הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳ מוקדשת לגאולת עם ישראל – קיבוץ גלויות, שיבה לציון, בניית בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות – אך לקראת סופה יש גם בקשת סליחה על חטאיה.

לתוניס

מאז שגיליתי את כתב היד לא עבר יום שלא קיוויתי לחשוף פיוטים נוספים שכתבה ופרטים על חייה ועל משפחתה, אך רק 14 שנה מאוחר יותר גיליתי באקראי כתבה שהתפרסמה ב-26.11.1936 בעיתון ׳אליהודי׳ שיצא לאור בערבית יהודית בעיר תוניס.

מחבר הרשימה, יוסף בן אברהם ביג’אוי, תיאר את מסכת חייה של פריחא כצעירה תלמידת חכמים שהגיעה עם אביה הרב אברהם בן אדיבה ממרוקו לתוניס. לדבריו בנוסף לפיוטים היא כתבה גם חיבורים תורניים אחרים בעזרת ספרייתה הגדולה, והוא אף כינה אותה רבנית. בכתבה הוא מתאר את הנסיבות שהביאו למותה הטרגי במהלך הפרעות שחוללו היניצ’רים העות׳מאנים שפלשו מאלג’יריה לתוניס ב-1756.

להדגמת יצירתה הביא ביג’אוי פיוט קצר שכתבה, שגם בו מופיע שמה באקרוסטיכון:

פְּעָמַי הָרִימָה יָ-הּ מַצִּילִי

אֵלְכָה אֶל אַרְצִי בְטוּב טַעַם

 

רְדָפַנִי אוֹיֵב גּוֹי אֱוִילִי

וַיִּגְעַר בִּי בְּקוֹל רַעַם

 

חִישׁ הוֹבִילֵנִי אֶל הַר גְּלִילִי

וְשַׁלַּח בָּם עֶבְרָה וָזַעַם

 

אֶרְאֶה שָׁם אוֹרְךָ אֶחְבֹּושׁ כְּלִילִי

וְאָז אֹומַר אָמוּתָה הַפַּעַם

בית הכנסת הגדול של תוניסצילום: ראניה חדד

בית הכנסת הגדול של תוניס

בין אלפי הפיוטים העוסקים בגלות ובגאולה שנכתבו בצפון אפריקה קשה למצוא פיוט מתומצת וקולע כל כך המתאר את הכמיהה הקיומית של היהודים לארץ ישראל. זו תחינה אישית נסערת לבורא שיסייע בידה להגיע ארצה מהר. אך לצד התפילה האישית יש בו גם תפילה לאומית להחזיר לעם ישראל את עצמאותו שתאפשר לו לחבוש מחדש כתר מלוכה – “אֶחְבֹּושׁ כְּלִילִי”. העתירה היוקדת נעשתה דחופה בשל הרדיפות הקשות שחוו היהודים, והיא מתפללת גם לנקמת ה’ בהם. יש בפיוט יותר מרמז למצבה הנואש של פריחא ששהתה עם משפחתה בתוניס בעת פלישת החיילים העות׳מאנים, ואפשר לשער שזה היה הפיוט האחרון שכתבה.

תשוקתה לארץ ישראל, שבה ייחלה לראות את האור הא-לוהי, הייתה כה עזה עד שהיא מסתפקת בהגעה אליה: “וְאָז אֹומַר אָמוּתָה הַפַּעַם”. פריחא כותבת שהייתה מוכנה למות באושר בארץ ישראל, אך ייתכן שהדברים נכתבו מתוך ידיעה כי סופה עומד להגיע במקום גלותה.

איפה השירים האחרים?

להתקדמות נוספת בהתחקותי אחר דמותה של פריחא הגעתי בעזרתו של ד״ר קלוד נטף, חוקר יהדות תוניסיה המתגורר בפריז. הוא מצא בארכיון הלאומי של תוניס מסמכים בערבית יהודית הקשורים לבית הכנסת ‘דאר פריחא’ הקרוי על שמה, והם מאשרים את שכתב יוסף ביג’אוי ומוסיפים פרטים על חייה ועל מותה של הפייטנית. המסמכים הם חלק מהתכתבות בעניין בית הכנסת לאחר שגורמים בממשל הצרפתי של תוניסיה חשבו כי המבנה ראוי לשיפוץ ולשימור וביקשו מחברי הקהילה היהודית לחקור את תולדותיו.

הרב דוד כטורזה, ממלא מקום הרב הראשי של תוניסיה, שלח לשלטונות ב-1936 מכתב ובו סיכם את הידוע לו על בית הכנסת ועל האישה שעל שמה הוא קרוי.

צעירה זו הייתה יפת תואר ובעיקר בעלת ידע רב; היא רכבה על סוסים, עסקה במוזיקה והייתה משוררת … האבא, שהיה עשיר, רכש בית ב’חארה’ [הרובע היהודי] והקדיש חדר מיוחד לספרייה העשירה והמגוונת … של בתו. זו בילתה את כל זמנה, ואפילו לילותיה, בעיון ובלימוד … פריחא הייתה בין היתר סמל לגבורה, לצניעות ולחכמה (יוסף שיטרית, ״פיוטי פריחא בת יוסף ותעודה חדשה על חייה ומותה״, ‘דחק’ א’, תשע”א, עמ’ 42).

פייטנית מלומדת שדבר קיומה התגלה במקרה באקרוסטיכון ששילבה בפיוטיה. ציור מודרני של הפייטניתבאדיבות הציירת ד''ר אלישבע שטרית

פייטנית מלומדת שדבר קיומה התגלה במקרה באקרוסטיכון ששילבה בפיוטיה. ציור מודרני של הפייטנית

עוד נאמר במכתב כי ב-1863 ביקר החוקר היהודי מריוס פישר בבית הכנסת על שם פריחא וגילה בו תשעה פיוטים עבריים שהאקרוסטיכון שלהם מעיד על כך שהיא כתבה אותם. עד היום לא הצלחתי למצוא פיוטים נוספים של פריחא למעט השניים שהזכרתי, למרות חיפושיי הקדחתניים במאות כתבי יד מתוניסיה, מאלג׳יריה וממרוקו, וגם על עקבותיו של מריוס פישר לא עליתי.

עיינתי באלפי פיוטים עבריים ובמאות שירים הכתובים בערבית יהודית מתוך תקווה שאזכה לגלות פיוטים נוספים שכתבה, אך מצאתי רק העתקות נוספות של הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳, כולן בכתבי יד שמקורם בקהילות תלמסאן ואוראן שבמערב אלג׳יריה, סמוך למרוקו. האם יתחדש נס ונמצא פיוטים וכתבים נוספים שכתבה פריחא? נפתולי חשיפתם של מכמנים ספרותיים אינם נהירים תמיד לחוקר, גם אם יהיה העקשן והמתמיד ביותר.

נדודים

כתבתו של יוסף ביג’אוי בעיתון ׳אליהודי׳, מכתבו של הרב דוד כטורזה וההעתקות השונות של הפיוט ‘פנה אלינו ברחמים’ מסייעים לשרטט את דמותה של פריחא.

אביה, הרב אברהם בן אדיבה, ידוע בעיקר בזכות קינות שכתב לתשעה באב ואחרות שערך, ובזכות שירו ׳קצת איוב׳ שנכתב בערבית יהודית על איוב, סבלו והשתקמותו. במרכז השיר עומדת דמותה של רחמה, אשתו של איוב על פי המסורת המוסלמית. עוד מוזכר הרב בן אדיבה בכתב יד עברי כאחד הרבנים שנשאלו בעניין הלכתי כלשהו.

פריחא, בתו של הרב בן אדיבה, נולדה כנראה בתחילת שנות השלושים של המאה ה-18 במרוקו, וחיה בה עד לתחילת שנות החמישים של המאה ה-18. בשנים 1727-1759 התחוללו במרוקו מהומות רבות שפגעו בחיי היהודים ורוששו את הקהילות. המהומות פרצו לאחר מותו של מלך מרוקו מולאי אסמעיל. אסמעיל מלך בין השנים 1672-1727 והוליד צאצאים רבים מעשרות נשותיו ופילגשיו, אך לא השכיל למנות לו יורש בחייו. המלחמות האכזריות שניהלו בניו על השלטון פגעו באוכלוסייה כולה, והשליטים שהתחלפו תכופות בתקופה זו הטילו מסים כבדים על הקהילות היהודיות.

לאחר מותו של מולאי אסמעיל החלה תקופה לא יציבה במרוקו, וזו כנראה הסיבה להגירתה של פרחא ומשפחתה. מולאי אסמעיל-

לאחר מותו של מולאי אסמעיל החלה תקופה לא יציבה במרוקו, וזו כנראה הסיבה להגירתה של פרחא ומשפחתה. מולאי אסמעיל

כדי למצוא מנוחה ורווחה עבר הרב אברהם בן אדיבה עם משפחתו למערב אלג׳יריה, כנראה לקהילת תלמסאן הסמוכה למרוקו. בשנים המעטות שהתגוררו שם נפוצו באזור שיריו של האב בערבית יהודית ופיוטה של בתו ׳פנה אלינו ברחמים׳. אולם גם במקום מושבם החדש לא שפר עליהם גורלם, והם היגרו לעיר תוניס שבה ציפו למצוא סדר ושלווה.

אלא שב-1756, זמן מועט לאחר שהגיעו לתוניס, פלשו היניצ’רים לתוניס ופרעו באוכלוסייה המקומית ובקהילה היהודית. חלק מיהודי תוניס הצליחו לברוח באוניות לטריפולי שבלוב ומצאו שם מקלט עד שוך הפרעות. יוסף ביג’אוי כתב כי גם הרב בן אדיבה הצליח לברוח עם בנו לטריפולי, ולא ברור מדוע פריחא לא ברחה אתם.

פרחא נרצחה כנראה באחד ממסעות ההרג של היאנצ'רים. מיניאטורה עות'מאנית המתארת את היאנצ'רים צרים על ההוספיטלרים ברודוס, 1522-

פרחא נרצחה כנראה באחד ממסעות ההרג של היאנצ’רים. מיניאטורה עות’מאנית המתארת את היאנצ’רים צרים על ההוספיטלרים ברודוס, 1522

בית כנסת

כשחזר הרב אברהם בן אדיבה לביתו ברובע היהודי של תוניס הוא ערך חיפושים ממושכים אחר בתו, אך העלה חרס. עקבותיה אבדו והוא הניח שהיא נהרגה על קידוש השם. להנצחת זכרה של בתו הלמדנית הוא הפך את חדר השינה שלה למקווה שהעניק לרחוב את שמו – רחוב בית המרחץ (׳זנקת לחמאם׳ בערבית). את חדר הספרייה שלה הוא הפך לבית כנסת בשם ׳דאר פריחא׳, בית פריחא, או ׳צלאת פריחא׳ – בית הכנסת על שם פריחא. הרב דוד כטורזה כתב כי עת זקנתם עלו הרב אברהם בן אדיבה ואשתו לארץ ישראל והשתקעו בירושלים. הם העבירו לרשות הקהילה בתוניס את שני האתרים שהוקמו לזכר פריחא בעיר, וכיוון שהיהודים התייחסו למותה כמוות על קידוש השם הפך בית הכנסת מוקד לעלייה לרגל של נשים וצעירות יהודיות שביקשו מרפא למדוויהן ופתרון למצוקותיהן בזכותה של פריחא הקדושה ובאו להתפלל במקום.

בית הכנסת המשיך למלא את ייעודו עד לשנות השלושים של המאה העשרים.  ב-1931 ביקשה עיריית תוניס, שפעלה אז תחת השלטון הצרפתי, לפנות את בתי הרובע היהודי אשר מטו ליפול וסיכנו את חיי יושביהם, ואף החליטה לבנות לשם כך דיור חלופי ליהודים. בשל מצבו הרעוע התכוונה העירייה להרוס גם את בית הכנסת על שם פריחא ששכן ברחוב המקווה, והציעה לבנותו במקום אחר. קודם להריסה היא ביקשה את חוות דעתו של מנהל אגף העתיקות והאמנויות, וזה התרשם מקדמותו של בית הכנסת ומיופיו של ארון הקודש והמליץ על שימורו של האתר. בנסיבות אלה נשלח ב-1936 מכתבו של הרב דוד כטורזה למזכיר הכללי של ממשלת תוניסיה. עם השנים נוצרו בקרב יהודי תוניס אגדות רבות סביב דמותה של פריחא כיד הדמיון העממי העשיר והיוצר, ובינן לבין המצוי במקורות ההיסטוריים אין כל קשר. באגדות אלה פריחא הפכה לדמות של צדקת קדושה שנשות תוניס הזכירו את שמה בתפילותיהן, ולא היה כל אזכור לכתיבתה הספרותית וללמדנותה.

לבקשת השלטונות הצרפתיים ערכה הקהילה היהודית בתוניס תחקיר על דמותה של פרחא. בית כנסת ברובע היהודי העתיק של תוניס, 1960Alamy

לבקשת השלטונות הצרפתיים ערכה הקהילה היהודית בתוניס תחקיר על דמותה של פרחא. בית כנסת ברובע היהודי העתיק של תוניס, 1960

לשיר את פריחא היום

עם פרסומו של הפיוט ‘פנה אלינו ברחמים’ ב-1980 הוא הפך מיד לסנסציה ודמותה של פריחא קיבלה תהודה. המלחין פרופ׳ עודד זהבי התרשם מהתחינה והלחין בעבורה אורטוריה שבוצעה בארץ ובחו״ל. בשנים האחרונות הוא הוכנס לתפילת הימים הנוראים של היהדות המסורתית (קונסרבטיבית) בישראל, ואף זכה ללחן קצבי נוסף. פריחא עוררה את דמיונם של רבים לא רק כיוצרת אלא גם כדמות טרגית שהפיחה תקווה בלבן של נשים וצעירות יהודיות בתוניס, והיא ממשיכה לעורר השראה בקרב נשים וגברים הרואים בה צעירה מוכשרת ופורצת דרך.

בית הכנסת קרן ישועה בתוניסMaherdz

בית הכנסת קרן ישועה בתוניס

הפיוט

‘פנה אלינו ברחמים’ הוא הפיוט הידוע יותר של פריחא בת אברהם והוא מופיע בכתבי יד אחדים. זה גם הפיוט שבו נמצא האקרוסטיכון שהוביל לשמה המלא.

פְּנֵה אֵלֵינוּ בְרַחֲמִים

בִּזְכוּת אַבְרָהָם תָּמִים

רַחֵם עָלֵינוּ מִמְּרוֹמִים

הָאֵ-ל גּוֹאֲלִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

רַחֵם עַל עַם סְגֻלָּתֶךָ,

כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ

מַהֵר קַבֵּץ קְהִלָּתֶךָ

אֶל הַר גְּלִילִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

יָחִיד נִשָּׂא וְנֶעֱלָם

פְּדֵה בִנְךָ כְּשֶׂה נֶאֱלָם

וּבְנֵה דְּבִיר וְאוּלָם

וּתְמֹךְ גּוֹרָלִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ

וּלְצִיּוֹן הַעֲלֵינוּ

וְהָקֵם דְּבָרְךָ אֵלֵינוּ

צוּרִי וְגוֹאֲלִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי
אֵ-לִי, שְׁמַע תְּחִנָּתִי

אָדוֹן בּוֹחֵר רִנָּתִי

הָאֵ-ל מָגִנִּי וּמְנָתִי

כּוֹסִי וְחֶבְלִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

בַּת יוֹסֵף מְיַחֶלֶת

הַטּוֹב מִמְּךָ שׁוֹאֶלֶת

מַהֵר אַרְצָהּ תְּהִי נוֹחֶלֶת

מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

אָבִי בְּרֹב רַחֲמֶיךָ

הָחֵשׁ מוֹשִׁיעַ עַמֶּךָ

וַעֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ

כָּל חֵטְא מְחֹל לִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

בּוֹרְאִי, רַחֵם יְחִידָתִי

צוּרִי, חַזֵּק קְהִלָּתִי

וְהַעֲלֵנִי לְאֶרֶץ חֶמְדָּתִי

וַאֲקַטֵּר כְּלִילִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

 

בְּתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ

דִּגְלוֹ יָרִים בְּאָהֳלֵינוּ

הַפְלֵא חַסְדְּךָ אֵלֵינוּ

וּרְצֵה חֵן זֶה קוֹלִי

בֹּקֶר וְתִשְׁמַע קוֹלִי

העת החדשה

1756
לספירה

תגים

דוד כטורזה, יוסף ביג'אוי, יוסף שטרית, יניצ'רים, מולאי אסמעיל, מקנס, מרוקו, פיוט, פרחא בת אברהם בר אדיבה, קלוד נטף, תוניס
מאת: יוסף שטרית

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רב הפיראטים

רב הפיראטים

חלוצים ללא הילה

חלוצים ללא הילה

מדיניות הפרטיות קראו כאן

Privacy Policy Read here please

‏סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה‏

תגים

איטליה אמנות ארכאולוגיה ארכיאולוגיה ארץ ישראל בריטניה גרמניה הורדוס הר הבית חפירות חשמונאים יוסף בן מתתיהו ירושלים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ניו יורק פורים ציונות ציור צרפת רומא רשות העתיקות
Nobel Digital
© Copyright
↑
 
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס