115
לתקן את החיים
זמן קצר לאחר שהגיעו מגורשי ספרד למרוקו התחילו הקהילות לגבש לעצמן תקנות כדי לשמר את מורשת ספרד. התקנות והדיונים ההלכתיים חושפים בפנינו סיפורים מחיי היומיום ומחיים לנגד עינינו את התהליכים שעברו על הקהילה // גבריאל אבן צור
–
בעקבות הפייטנית הנעלמת
בראשי הבתים של פיוט ממרוקו התגלתה לפני כארבעים שנה חתימתה של פייטנית בשם פרחא. עם השנים הצטברו העדויות מארכיונים שונים ובעזרתן הולך נגלל סיפור חיים של תלמידת החכמים והפייטנית פרחא בת רבי אברהם בן אדיבה // יוסף שטרית
–
העלייה שלפני הראשונה
הם לא כינסו ועידות ולא ייסדו כתבי עת, אבל לאורך המאה ה-19 עלו מצפון אפריקה משפחות שלא התכוונו להסתפק בחיים של לימוד תורה המבוססים על קבלת כספי חלוקה. אברהם מויאל היה בן לאחת המשפחות הללו, וכשהגיעו לארץ ראשוני העלייה הראשונה הם מצאו בו אח בוגר המצוי בדרכי הארץ ומסור ליישוב הארץ // מרדכי נאור
–
מי יהיה השר היהודי?
כשההנהגה המרוקנית החליטה למנות שר יהודי בממשלה הראשונה שהוקמה במרוקו העצמאית החלו המסדרונות הפוליטיים ברבאט לרחוש. תהליך הבחירה חשף את מבוכת הזהות: מי הם בעצם יהודי מרוקו? אזרחים מרוקנים גאים, אנשי אמונו של המשטר הצרפתי היוצא, חלק מהקהילה היהודית העולמית או אולי יהודים שעתידים לעלות לישראל? // יגאל בן-נון
*
קיצור תולדות יהדות מרוקו
–
מנבכי הארכיון
אני במזרח והמימון בסוף מערב // הדסה אסולין
המערבים, יוצאי מרוקו, היו הראשונים שהלכו בעקבות האשכנזים בירושלים והקימו לעצמם מוסדות נפרדים מהקהילה הספרדית. מסמך ארכיוני מסוף המאה ה-19 מגלה את עומק המחויבות של בני קהילה במרוקו לעזור לאחיהם שבירושלים
–
עוד חוזר הניגון
ריצתו של העולה דנינו, נתן אלתרמן ושלמה בר // עטר פלג
–
אמנות ההיסטוריה
חתונה יהודית במרוקו, אוז’ן דלקרואה // נעמי סמואל
–