לרכישת הגיליון לחצו כאן
לחיות בנאפולי ולמות
מגפת הכולרה לא הייתה רק עניין רפואי. התפרצותה של המגפה בנאפולי מזמנת לנו מבט מחריד על האופן שבו הפרידה המגפה בין עניים לעשירים והעמידה את הלכידות החברתית במבחן // יאיר זלטנרייך
למאמר המלא בגרסה הדיגיטלית
חטיפה או מגפה
למרות שחידת היעלמותם של ילדים מעולי תימן קשורה למה שהתרחש במרפאות ובבתי חולים הדבר מעולם לא נחקר על ידי מומחים להיסטוריה של הרפואה. הכרת ההתמודדות המקצועית המקובלת עם התפרצות מגפות יכולה לסייע בהבנת אירועים שנראו תמוהים ואף מחשידים // יחיאל מיכל בר אילן
רגע לפני העלייה
החולף ביעף ליד שער הגיא מבחין בנקל בהבדל בין קטע הכביש הסלול בנוף הפתוח לבין חלקו המתפתל בין ההרים. המיקום המיוחד הפך את שער הגיא לנקודה משמעותית בדרך משפלת החוף לירושלים, ולאורך השנים היו למקום תפקידים שונים. למעלה מ-2,700 שנה בהיסטוריה של שער הגיא // אנט לנדס-נגר
החכם באשי הציוני
הרב רבינו חיים יששכר אבואלעפיא לא היה הטיפוס המוכר של עסקן ציוני. הוא נולד אמנם ביישוב הישן של טבריה, אך אימץ נקודת מבט לאומית וניסה לאחד בין היישוב הישן ליישוב החדש ובין ספרדים לאשכנזים. סיפורו של מנהיג נשכח // עדו ישראלי
–
ביקורת ספרים
‘בדרכן – נשות עין חרוד, 1921 – 1948’, תמי קמינסקי, מכון בן-גוריון ויד טבנקין, תשע”ט, 366 עמ’
חלוצי ההתיישבות השיתופית שאפו לתיקון עולם בתחומים שונים, וביניהם במעמד האישה, אבל האופי הגברי של המהפכה הציונית שבה השתתפו לא הקל עליהם את המלאכה. הספר ‘בדרכן’, העוסק בנשות עין חרוד, מגלה כי שחרור לאומי לא הוביל בהכרח גם לשחרור מגדרי // ימימה חובב
–
קיצור תולדות המגפות
–
מנבכי הארכיון
בית הכנסת הנאולוגי בסֶגֶד, הונגריה
מסמכים של הקהילה הנאולוגית בסגד מלמדים אותנו על חיפושי הדרך של הקהילה בין מסורת לשינוי ועל הביטוי שלהם בעיצוב בית הכנסת // יהודית קוניה
–
עוד חוזר הניגון
המעפילים, לוין קיפניס וחנינא קרצ’בסקי // עטר פלג
אמנות ההיסטוריה
‘יהודי שטרסבורג על המוקד’, מתוך כת”י של ספר היסטוריה, 1375. תיעוד הענשת היהודים בשל האשמתם בהרעלת באר המים שגרמה להתפרצות מגפת המוות השחור בעיר // נעמי סמואל