ההצגה על מניה שוחט אינה מחדשת הרבה ואינה מעלה שאלות על מוסכמות אידאולוגיות, אבל היא טווה סיפור מרגש מחייה של מניה שוחט שהייתה פעילה מרכזית בתקופת העלייה השנייה

אגדה בחייה
מניה

---

פנינה גרי
בימוי: גבריאלה לב
קבוצת התאטרון הירושלמי וארכיון יד בן-צבי

 

התפאורה – מסך בד שחור ועל הבמה ספסלי עץ וארגזים בודדים. התפאורה הצנועה הזו משמשת מסגרת הולמת לסיפור חייה של מי שהייתה בעצמה סמל לפשטות, על סף הסגפנות. גם התלבושות פשוטות ואינן מתיימרות לייצר אווירה תקופתית ססגונית. בגדים שחורים ואביזרים מעטים שנוספים ללבוש הבסיסי מדי פעם – סינר לבן, עניבה, כובע. לצד צהלה מיכאלי המגלמת את מניה משתתפים בהצגה רק שלושה שחקנים נוספים – סער שני, רן כהן וענבל מילוא-בכר – המחליפים תפקידים וזהויות. ההצגה נמשכת שעה בלבד.

במסגרת המינימליסטית הזו נפרס בהרחבה סיפור חייה של מניה שוחט, דמות ססגונית ורבת פנים שקורותיה יכולים ללא ספק לאכלס ספרים וגם סרטי דרמה סוערים. כדי למלא את החסר מוקרנים על המסך השחור שמאחורי השחקנים קטעים של סרטי ארכיון ותמונות מתקופת חייה של מניה, ובהם קטעים מהסדרה 'עמוד האש' המקימים לחיים את נופי ילדותה ונעוריה של מניה ברוסיה. את ההצגה מלווים גם קטעי שירה מפי השחקנים השרים ומשחקים בחן רב. במאמר מוסגר אוסיף כי חבל שהם אינם מקפידים יותר על הגייה נכונה של הטקסט על פי כללי הדקדוק העברי. כאשר משתדלים לכבד את מורשת העברית, מדוע לא להתייחס בכבוד הראוי גם לשפה העברית עצמה?

 

דמות רבת ניגודים

מניה נולדה ב-1878 ברוסיה הלבנה למשפחת וילבושביץ האמידה. כבר בגיל צעיר נמשכה לפעילות פוליטית במסגרת הבונד ונאסרה בעקבות פעילותה. ב-1901 הקימה את מפלגת הפועלים היהודית העצמאית שמנתה תוך זמן קצר עשרות אלפי חברים. ב-1904 עלתה ארצה בעקבות תחבולה של אחיה נחום שהזעיק אותה ארצה כדי לסעוד אותו בחולי שלא היה ולא נברא. מחלה של ממש אולי לא הייתה, אבל על אף התרמית נדבקה גם מניה עד מהרה בחיידק הציוני וקשרה את גורלה בגורל הארץ. היא יזמה את הקמת הקולקטיב הראשון בסג'רה, הייתה ממקימי ארגוני השמירה היהודיים הראשונים בארץ 'בר גיורא' ו'השומר' יחד עם ישראל שוחט שהפך לאישהּ, ואף הייתה מראשי ארגון 'השומר'. לאורך כל חייה, עד לפטירתה ב-1961, המשיכה בפעילות פוליטית ונטלה חלק במאבק על מעמד הנשים בארץ ישראל.

מטבע הדברים קשה לפרוס יריעת חיים רחבה ועשירה כל כך בהצגה שנמשכת שעה בלבד. את המידע החסר מנסים להשלים באמצעות קטעי מידע קצרים המוקרנים גם הם על המסך לצד קטעי הסרטים, ולעתים מוסיפים השחקנים דברי הסבר קצרים להשלמת התמונה. כדי להציג תמונת חיים מלאה עד כמה שניתן נבחרו בקפידה סיפורים ואנקדוטות שצירופם יחד יוצר קו מתאר המשרטט את קורותיה של מניה. ילדה סוערת המבקשת להפוך לפועלת. מאסר. הקמת מפלגה. פעילות להגנה צבאית על יהודי רוסיה מפני הפרעות. עלייה ארצה. היכרות עם ישראל שוחט. הקמת הקולקטיב בסג'רה והקמת ארגון השומר. תקופת גלות בתורכיה בימי מלחמת העולם הראשונה. שיבה ארצה וניסיון לשלב בין חיי משפחה לבין פעילות ציבורית חסרת מנוחה.

הסצנות יוצרות תמונה של דמות רבת ניגודים. אישיות סוערת וחסרת מנוח, אך גם כזו הנוטה לדיכאונות ממושכים. מי שעסקה במשך שנים בבניית כוח לחימה, אך גם פעלה למציאת הסדר מול הערבים. מי שנזעקה ובאה מרוסיה בעקבות שמועה על מחלתו של אחיה הצעיר, אך גם עזבה את ילדיה למשך תקופות ממושכות לצורך פעילות ציבורית. שני קטעים נוגעים ללב במיוחד בהצגה עוסקים בקשייה המשפחתיים של מניה: דבריו של בנה גדעון (גדע) הזועק כלפי אמו הנוטשת פעם אחר פעם אותו ואת אחותו בשם המפעל הלאומי, ואהבתה הלוהטת לישראל שוחט שנענתה לא פעם בכתף קרה ואף בבוגדנות.