כרזת הסרט
משחק החיקוי
מורטן טילדם וגרהאם מור
אנגליה, 2014, 114 דקות
מלחמה בלי דם?
נתחיל מהשורה התחתונה: הסרט ‘משחק החיקוי’ בבימויו של מורטן טילדם הוא סרט היסטורי תקופתי שבמרכזו עומדת מלחמת העולם השנייה. העלילה, המבוססת על ספרו של אנדרו הודג’ס, מגוללת פרשייה סודית ומרתקת ששינתה את פניה של המלחמה והובילה לניצחונן של בעלות הברית.
‘משחק החיקוי’ הוא סרט מלחמה במתכונת הוליוודית העשוי להביא פרס אוסקר או שניים ליוצרי הסרט ולשחקן הראשי, אבל אין בו יריות וכמעט שלא נשפך בו דם, למעט במובן מטפורי. הוא מספר את סיפורו של המתמטיקאי המחונן אלן טיורינג (בנדיקט קמברבץ’) שהצליח לפצח את הצופן של מערכת הודעות הרדיו הנאצית שכונתה ‘אניגמה’. העבודה במתקן הצבאי ‘בלצ’לי פארק’ לצד מתמטיקאים נוספים ובהם יו אלכסנדר (מת’יו גוד) וג’ואן קלארק (קירה נייטלי), הביאה את טיורינג להברקה מהפכנית: בניית מכונה שמסוגלת לפענח את הצופן הגרמני. היסטוריונים טוענים כי עבודתם של טיורינג וצוותו סייעה לקצר את המלחמה בשנתיים עד ארבע שנים ומנעה מיליוני קרבנות נוספים.
אלן טיורינג (1912–1954), גיבורו של הסרט, הוא ‘אחר’ מובהק: ‘חנון’, גאון מתמטי והומוסקסואל. במובן מסוים זהו סרט נוסף על התמודדותה של חברה עם השונה ויוצא הדופן. אלא שכאן, בניגוד לסרטים אחרים, לא מדובר בסיפור עם סוף טוב, אלא בטרגדיה הנובעת משמרנות ומאיוולת. אלה הובילו את החברה הבריטית שבה חי טיורינג לפגיעה אנושה במי שתרם לה תרומה עצומה ומכרעת.
העלילה מתרחשת בשלושה מישורי זמן: שנות ההתבגרות של הגיבור הסובל מבעיית תקשורת ומתקשה ליצור קשר עם בני גילו; תקופת המלחמה ופיצוח הקוד של ‘אניגמה’; ורדיפתו של טיורינג על רקע הומוסקסואלי באנגליה לאחר המלחמה. שנות התבגרותו של טיורינג מושפעות מדחייה חברתית קשה ומסיפור של אהבת נעורים לחבר בפנימייה. חברותם של אלן טיורינג וכריסטופר מורקום מסתייעת בהצפנת תשוקתם האסורה באמצעות קודים מתמטיים. בשלב זה של חייו מקבל טיורינג למעשה את הכשרתו הראשונית כמומחה לצופן. ואמנם, הצופן כמושג יוצר זיקה רבת עניין בין נושאיו המרכזיים של הסרט – האהבה והמלחמה. באחד משתמשים בו כדי לבטא אהבה וקרבה ובשני כדי לפגוע באויב.
מותר האדם מהמכונה
כריסטופר מורקום נפטר ממחלה כבר בשנות הנעורים ולמכונה שהמציא טיורינג כדי לפצח את הקוד הנאצי הוא קרא בשמו. המכונה – שהיא למעשה אחד מהמחשבים הראשונים בהיסטוריה – הופכת למעין מצבה חיה של אהבה ואובדן. עניין סמלי זה מעובה בסרט ומדגיש את בדידותו הנוראה של הגיבור, מי שחייו מגלגלים אותו לאירוסין עם בת המין הלא נכון מבחינתו, להסתרת זהותו ההומוסקסואלית מפני הממסד ולרדיפתו על ידיו עד להתאבדותו.
בסצנה מכמירת לב, לקראת סוף הסרט, מבקרת ג’ואן, ארוסתו לשעבר, את טיורינג הסובל פיזית ונפשית כתוצאה מהסירוס הכימי שניתן לו כעונש על קיום יחסים הומוסקסואלים, יחסים שבתקופה ההיא היו אסורים באנגליה על פי חוק. הוא מספר לה כי העדיף את הסירוס על פני הליכה לכלא משום שאינו רוצה להיפרד מ’כריסטופר’ – פרויקט חייו, המכונה שהצילה מיליוני אנשים, ייצוג סמלי לאהובו המת. טיורינג בוכה ומתחנן בפניה שלא תעשה דבר שיגרום להרחקתו מהמכונה כי אינו רוצה להישאר לבד.
במשנתו על דיכוי המיניות טען הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו כי הפוריטניות המודרנית כופה צו משולש: איסור, אי קיום ואילמות. ניתן לומר שהסרט מהווה פעולה המתנגדת לצו זה. מושגים מושתקים כמו נטייה חד מינית עומדים במרכזו והופכים לעדשה רחבה שבאמצעותה נבחנות תופעות חברתיות ותרבותיות.
טיורינג הבין כי תוכנת מחשב הפועלת על קלט מסוים היא עצמה אוסף של סימנים שמחשב יכול לקרוא, לאחסן ולעבד. פריצת דרך זו במדעי המחשב מוארת בסרט כסוג של משל: אפיון של כל מערכת חכמה נמדד ביכולתה להתבונן על עצמה ולנתח את תכונותיה. במובן זה שואל הסרט על מהות המערכת האנושית: הזהו אדם? אילו תכונות מבדילות אותו מהמכונה? האם הוא עדיף עליה? מהו אותו גרעין מוסרי ההופך אותו חד פעמי, בלתי ניתן להחלפה או לשחזור, אחר ונבדל בהגדרתו? האם הבחירה החופשית היא חלק ממהותו?
אניגמהגרמניה הנאצית רצחה מיליוני אנשים על רקע גזעי ואלפים רבים על רקע הומוסקסואלי. בדרכה ליצור עולם אחיד וחדגוני היא נטלה את אנושיותם של קרבנותיה והשמידה באופן תעשייתי את כל מי שאינו ‘מתאים למשבצת’. אבל מתברר שגם בממלכה המאוחדת וה’נאורה’, אויבתה של גרמניה, חריגות נחשבת לא לגיטימית, ראויה להדרה וענישה ושמא אף למוות.
הסרט משאיר מחוצה לו את ההכאה ההיסטורית על חטא: רק שנים לאחר מותו הוכרה בציבור תרומתו הגדולה של טיורינג לפענוח הצבאי ולמדעי המחשב. כיום הוא מוכר כאחד מאבות מדע המחשב, ועל שמו מחולק מאז 1996 פרס טיורינג – הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב – על ידי האגודה למכונות מחשוב (ACM). עם ההכרה הגיעה גם התביעה לטיהור שמו. ב-2009, בעקבות עצומה שחתמו עליה למעלה משלושים אלף בריטים, פרסם ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון הודעת התנצלות בשם ממשלת בריטניה ובשם העם הבריטי על היחס שלו זכה טיורינג ממוסדות השלטון. טיהור שמו של טיורינג הושלם כאשר המלכה אליזבת’ השנייה העניקה לו ב-2013 חנינה מלאה.
–