בית המקדש השני החל את דרכו ברשיון של האימפריה הפרסית, אך השתחרר מצו ההקפאה בעקבות פעולה בלתי חוקית של שבי ציון. אלמלא ההפרה הזו, בית המקדש היה מתגלה כמקדש-מטעם, והחשמונאים לא היו מקבלים השראה למאבקם ההרואי

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה, הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' א'-והי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי א'-והיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' א'-והי יִשְׂרָאֵל הוּא הָא'-והים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם (עזרא א').

זוהי הצהרת כורש, שהחלה את תהליך שיבת ציון 52 שנים אחרי חורבן הבית הראשון, בשנה המכונה בפי ההיסטוריונים 539 לפנה"ס.

מה כוונתו של כורש באומרו שה' פקד עליו לבנות לו בית? אם כורש חווה התגלות, המקרא אינו מספר לנו על כך. אפשר שהאימפרטור הפרסי חי בצל מה שאירע לפני זמן קצר לבלשאצר, שמת בלילה שבו השתמש בכלי בית המקדש שהוגלו לבבל, בעת שנכתבה הכתובת המפורסמת על הקיר (עיין דניאל ה').

כורש, על פי המתואר בפרק הנזכר, מוציא מיד את כלי בית ה' שנפלו לידו כשכבש את בבל, ומצווה להוליכם לירושלים אל המקדש העתיד להיבנות, לפני שילקה גם הוא כבלשאצר. הוא רואה בכך פקודה מאת ה' להשיב את הכלים אל ביתו:

וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה', אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר, וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה … כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת, הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם (שם).

מכל מקום, כורש לא דיבר על עצמאות יהודית או על בית לאומי חדש ליהודים היושבים בגלות באימפריה שהוא שולט עליה. היהודים מצווים לעלות כדי לבנות את הבית ולשחרר את כורש ממחויבותו לכלי המקדש, ולא כדי להקים ממלכה יהודית עצמאית. אולי בשל כך הבשורה, הנקראת בפי הנביא זכריה (ד', י') "יום קטנות", אינה מלהיבה אותם. היהודים אינם נענים לקריאה, נותרים על סיר הבשר הפרסי בגלות, וממתינים לגזרת המן האגגי, שעוד תבוא.

הקפאה פרסית

רק כחמש רבבות יהודים נענים לאתגר של כורש ועולים לארץ ישראל – בראשות זרובבל ממשפחת בית דוד, ויהושע ממשפחת הכהנים הגדולים – כדי לבנות את בית ה'. אפשר שהם מבינים שכך מתחילה מדינה: מחנה עובדים של פועלי בניין בחסות המלך, המתרחב במשך הזמן ומתרחב, עד שלפתע קם אדם בבוקר ויש לו מדינה ומלכות חדשה-ישנה. רק מעט סבלנות.