המבצע ההנדסי הגדול והשאפתני ביותר של המלך הורדוס היה כנראה בניית קיסריה – עיר נמל אדירה שנבנתה מן היסוד. כיצד ומדוע בנה הורדוס עיר נמל במקום שבו לא היה נמל טבעי, ולמה חרב הנמל — שהיה בשיאו אחד הגדולים והמפוארים בעולם כולו – דור אחד בלבד לאחר שנבנה בהשקעה עצומה?

 

הנמל של המלך

ראשיתה של קיסריה בתקופה ההלניסטית. במאה השלישית לפסה"נ הייתה בה תחנת מסחר צידונית שנקראה על שם עבד עשתרת מלך צידון. במקורות העבריים נקראה העיר מגדל שרשן או מגדל שר, ואילו היוונים השתמשו בצורה מגדל סטרטון. מהארכיון של זנון, פקיד מצרי שסייר בסאזור באמצע המאה השלישית לפסה"נ וממקורות הלניסטיים אחרים ידוע כי היישוב היה מוקף חומה וכי היה לו מעגן סגור ומוגן ונמל נוסף בחלקו הצפוני. היישוב נכבש על ידי אלכסנדר ינאי ב־90 לפסה"נ ומגדל סטרטון נותרה בשלטון יהודי עד שהרומאים השתלטו על הארץ ב־63 לפסה"נ והעניקו ליישוב מעמד של עיר חופשית.

את המפנה בתולדותיה של קיסריה הביא המלך הורדוס. הוא בנה במקום עיר חדשה על פי תכנית מותווית מראש בדגם של מטרופולין רומי גדול והשתמש בכל כללי האסתטיקה שהיו מקובלים בתקופתו. הורדוס בנה בעיר מתקני שעשועים, אמפיתאטרון, תאטרון, בתי מרחץ, מקדשים אליליים וגם נמל אדיר.

בניית העיר החלה ב־22 לפסה"נ, וכיוון שהורדוס הציג את הנמל בגאווה בפני ידידו מרקוס אגריפה בעת ביקורו הממלכתי ביהודה ב־15 לפסה"נ נראה כי בנייתו של הנמל הסתיימה ברובה עד אז, והושלמה סופית כחמש שנים אחר כך. הנמל היווה יחידה מנהלית נפרדת מהעיר, היה כפוף לשליטתו הישירה של הורדוס וההכנסות מפעילות המסחר בו זרמו ישירות לקופתו.

דמותו המורכבת של המלך הורדוס (שלט 40־4 לפסה"נ) שנויה במחלוקת, אך יש נושאים שבהם יש הסכמה בין החוקרים: להורדוס היה צורך עמוק להרשים את פטרוניו הרומאים ולהפגין את גדולתו, והוא ניחן בתאוות בצע. עובדות אלה מצאו את ביטוין במפעלי הבנייה הגדולים והמרשימים שלו, אשר לא יכלו להתממש ללא חזון וכריזמה לצד יכולות כלכליות, ארגוניות וניהוליות מרשימות. חלק ניכר מהכנסותיו מקורו בשוד עשירי ירושלים ובראשם ארמון המלכות החשמונאי ומגביית מסים. בשל מעשים אלה גונה הורדוס על ידי היסטוריונים יהודים רבים לאורך הדורות.

מבין מפעלי הבנייה הגדולים של הורדוס ייתכן שהמרשים, המיוחד והמורכב ביותר הוא נמל קיסריה והעיר שסביבו. בניית הנמל יש בה כדי להצביע על העדפותיו האסטרטגיות של הורדוס. זהותו כאדם וכשליט יהודי בעל השכלה הלניסטית רומית וקשרים טובים ברומא מתקשרת ישירות ליחסו המיוחד לים. פתיחותו לעולם הימי הייתה חלק ממדיניות החוץ ונועדה לממש את הקשרים האישיים, הכלכליים והמדיניים שלו. הורדוס קרא לנמל סבסטוס — התרגום היווני של השם אוגוסטוס — ובנה אותו לכבוד מיטיבו הקיסר אוגוסטוס ובחסותו.

זיקתו של הורדוס לרומא היא שאפשרה את בניית הנמל בטכנולוגיות רומיות ובראשן הבנייה באמצעות מלט הידראולי במים, טכניקה שתוארה על ידי מרקוס ויטרוביוס פוליו — מגדולי המהנדסים הרומים בתקופה זו — בספרו ‘על אודות האדריכלות'. יוסף בן מתתיהו סבר כי בניית הנמל הציגה את הורדוס כשליט נבון שהשכיל להבין את נחיצות חסותה של רומי כמפתח לפיתוחה ולשגשוגה של ממלכתו. בניית הנמל המונומנטלי בחומרים מיובאים ובהוצאות גדולות וחנוכתו המפוארת משקפות את ההשפעה הרבה של רומי ביהודה ואת החותם המדיני והכלכלי שטבעה בה.