א' באב ה'תש"ז – 18 ביולי 1947
אניית המעפילים 'אקסודוס' מגיעה לחופי ארץ ישראל. האניה הפליגה מדרום צרפת כשבוע קודם לכן, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה. שם הספינה לקוח מהשם הלטיני של ספר שמות שמשמעותו 'יציאה' ומסמל את יציאת מצרים. השימוש במילה זו נועד לחבר בין יציאת מצרים ההיסטורית ליציאתם של ניצולי השואה ממחנות העקורים באירופה לעבר ארץ ישראל. בנוסף, ניתן לספינה השם העברי 'יציאת אירופה תש"ז'. אנשי ההגנה והנהגת היישוב ידעו כי רבים הסיכויים שהבריטים יגלו שהספינה בדרכה ארצה וינסו לעצור אותה, והתכוננו לכך. הספינה בוצרה היטב מפני ניסיונות טיפוס אפשריים עליה מצד חיילים בריטים. היא כוסתה בגדרות תיל והוכנו זרנוקים להתזת מים ושמן על מי שיטפס על הספינה. כמו כן רוכזו במצבורים מיוחדים קופסאות שימורים, תפוחי אדמה ויתדות ברזל ככלי נשק ליידוי על הבריטים. מיד עם יציאתה מהנמל עקבו אחריה מפציץ בריטי ואניות סיור בריטיות שליוו אותה עד חופי הארץ. בזמן ההפלגה שהתה בארץ משלחת ועדת אונסקו"פ, שתפקידה היה לבחון את שאלת ארץ ישראל, ואנשי ההגנה השתמשו בספינה בכדי לעורר את דעת הקהל למען פתרון מצוקת ניצולי השואה על ידי הקמת מדינה יהודית.
ב-02:30 לפנות בוקר ה-18 ביולי 1947, ראש חודש אב ה'תש"ז, נגחו בספינה משני צדיה, משחתות בריטיות. לאחר מכן עלו חיילים בריטים על הספינה, ומשהושלכו עליהם מוטות ברזל וקופסאות שימורים – פתחו באש חיה על המעפילים. לאחר מאבק בו נהרגו שלושה מעפילים – בהם ילד שנורה בראשו – וכן הקצין הראשון ביל ברנשטיין, ונפצעו עשרות, הורה מפקד האוניה יוסי הראל על כניעה. האונייה הפליגה לנמל חיפה מלווה על ידי שייטת בריטית. בהיכנסה לנמל החלו אלפי הנוסעים לשיר את "התקווה", ולאחר מכן הורדו בכוח לאניות הגרוש.
ההתרחשויות עשו רושם רב על אנשי משלחת אונסקו"פ, שהיו עדים להורדת המעפילים מהספינה. האירועים דווחו בהרחבה בכלי תקשורת ברחבי העולם. הבריטים עשו טעות נוספת, כאשר העלו את המעפילים על שלוש ספינות גירוש ובניגוד למקרים קודמים לא גירשו אותם לקפריסין אלא לנמל ממנו יצאה. כשהגיעו הספינות לנמל, ממשלת צרפת סירבה להיענות לדרישה הבריטית להוריד את המעפילים לחוף בכוח, והודיעה שההורדה תתבצע רק אם המעפילים ירדו מרצון. המעפילים סרבו לרדת מהספינות, דבר שגרם למהומה תקשורתית גדולה. כאן עשו הבריטים עוד שגיאה, ושלחו את הספינה להמבורג שבגרמניה, שם הורדו בכוח לנמל. השבת אלפי ניצולי השואה לגרמניה – סימלה עבור העולם כולו את האטימות הבריטית לנוכח מצוקתם של הניצולים. ההד התקשורתי הנרחב היה מהגורמים החשובים שהביאו את הבריטים למסקנה כי לא יוכלו להמשיך לטפל בבעיית הפליטים, והביאה אותם למסור לידי האו"ם את הטיפול בארץ ישראל.
מוזמנים לשתף
