היצירה הפיוטית נכתבה על ידי גברים, אך בעשרות השנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות על פייטנית מלומדת ממרוקו אשר דמותה ושיריה היו ידועים לרבים. האם העתיד צופן בחובו גילויים חדשים על שירתה של פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה?
בין מאות המשוררים העבריים שיצרו במשך הדורות במרוקו שמור מקום מיוחד למשוררת פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה, לא רק בשל היותה האישה היחידה הידועה לנו שכתבה פיוטים עבריים בצפון אפריקה, אלא גם בזכות למדנותה ובגלל מותה הטרגי.
מלה בתיבה | פרֵחא
השם פרֵחה פירושו שמחה, והוא שם נפוץ בקרב נשים יהודיות בצפון אפריקה. למרבה הצער הפך פרחה בתרבות הישראלית לכינוי גנאי לנערה המונית וגסת רוח. הכינוי המצוי 'פרחה אשכנזית' מעיד על כך שבמקורו הוא התייחס לנשים מזרחיות. הכינוי זכה לתהודה עם הקרנת סרטו של אסי דיין 'שלאגר' ב-1979. בסרט הופיע 'שיר הפרחה' שבוצע על ידי עפרה חזה והפך ללהיט. ב-1982 נכנס הכינוי גם למהדורת מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. למה איתרע מזלו של שם זה מכל השמות? עפרה חזה עצמה הצביעה על המלה 'פרֵכה', שפירושה בערבית פרגית או שמחה, כמקור לכינוי. אחרים טוענים כי מקורו הכינוי בביטוי היידי פָּרֶח שפירושו פרחח, כמו בביטוי ארחי פרחי, וכי דוברי יידיש כינו את העולים החדשים מארצות האסלאם 'פרנק פָּרֶח'. במופע הפסטיגל שנערך השנה בוצע 'שיר הפרחה' מחדש, אך הושמטו ממנו המלים 'אני פרחה' שעומדות במרכז השיר כיוון שהן נתפסו כפוגעניות. פרחא המשוררת השתמשה כנהוג באקרוסטיכון כדי לחתום את שמה, וכך מופיע שמה בפיוטיה בלי לכתוב אותו בפירוש בפירוש. אולי בפסטיגל הבא ישתמשו באקרוסטיכון.
חתימה נסתרת
בכסלו תשל"ט (1978) עיינתי בשטרסבורג שבצרפת באוסף פרטי שהיה שייך למשפחה מיוצאי מקנס שבמרוקו ומצאתי בו כתב יד המכיל פיוטים. אחד הפיוטים היה הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳ (ראו מסגרת). מחברי פיוטים נוהגים לחתום את שמותיהם באמצעות אקרוסטיכון: כתיבת האותיות של שם המחבר בתחילת כל מלה, שורה או בית. ברוב הפיוטים מצוינים שמות של גברים, ואילו בפיוט 'פנה אלינו ברחמים' הופיע השם הנשי פריחא. הבית השישי בפיוט נפתח במלים בת יוסף, וכולו כתוב בגוף ראשון בלשון נקבה:
בַּת יוֹסֵף מְיַחֶלֶת
הַטּוֹב מִמְּךָ שׁוֹאֶלֶת
מַהֵר אַרְצָהּ תְּהִי נוֹחֶלֶת
מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִי
המעתיק של כתב היד הדגיש את האותיות הראשונות בחמשת הבתים הראשונים היוצרות את השם פריחא, ואת המלים 'בת יוסף' בראש הבית השישי. הוא הבין כנראה שמלים אלה הן חלק מחתימה. בבתים הבאים גיליתי שלחתימת השם יש המשך שנעלם מעיני המעתיק. היה זה אקרוסטיכון שהתקבל מראשי התיבות של מלים סמוכות באותה שורה, והוא השלים את האקרוסטיכון שבראשי הבתים לשם המלא: 'פריחא בת אברהם בר יצחק בר אדיבה, חזק'. פייטנים רבים נוהגים לחתום את האקרוסטיכון לשמם במלה חזק, והופעתה כאן מחזקת את ההנחה שמדובר בחתימת שמה של הפייטנית.
בקהילות מרוקו היה נהוג להוסיף פיוטים מיוחדים לפני תפילת שחרית בימי חול והם כונו ׳בקשות לחול׳. בשבתות החורף נוספו פיוטים אחרים שכונו ׳בקשות לשבת׳. פריחא ייעדה את הפיוט ׳פנה אלינו ברחמים׳ לתפילת שחרית של חול. השורה החוזרת "בוקר ותשמע קולי" מדגישה כי הוא מיועד להיאמר בבוקר. הבקשות לימי החול עסקו בשני נושאים עיקריים: בקשה לגאולה מהגלות האומללה; וחשבון נפש של הפייטן שבו הוא פונה לנשמתו או לבורא ומייחל לחזור בתשובה וללכת בדרך התורה והמצוות. רוב הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳ מוקדשת לגאולת עם ישראל – קיבוץ גלויות, שיבה לציון, בניית בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות – אך לקראת סופה יש גם בקשת סליחה על חטאיה.

אין לך מנוי לסגולה?
זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות
כבר מנויים? התחברו