היצירה הפיוטית נכתבה על ידי גברים, אך בעשרות השנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות על פייטנית מלומדת ממרוקו אשר דמותה ושיריה היו ידועים לרבים. האם העתיד צופן בחובו גילויים חדשים על שירתה של פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה?

בין מאות המשוררים העבריים שיצרו במשך הדורות במרוקו שמור מקום מיוחד למשוררת פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה, לא רק בשל היותה האישה היחידה הידועה לנו שכתבה פיוטים עבריים בצפון אפריקה, אלא גם בזכות למדנותה ובגלל מותה הטרגי.

חתימה נסתרת

בכסלו תשל"ט (1978) עיינתי בשטרסבורג שבצרפת באוסף פרטי שהיה שייך למשפחה מיוצאי מקנס שבמרוקו ומצאתי בו כתב יד המכיל פיוטים. אחד הפיוטים היה הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳ (ראו מסגרת). מחברי פיוטים נוהגים לחתום את שמותיהם באמצעות אקרוסטיכון: כתיבת האותיות של שם המחבר בתחילת כל מלה, שורה או בית. ברוב הפיוטים מצוינים שמות של גברים, ואילו בפיוט 'פנה אלינו ברחמים' הופיע השם הנשי פריחא. הבית השישי בפיוט נפתח במלים בת יוסף, וכולו כתוב בגוף ראשון בלשון נקבה:

בַּת יוֹסֵף מְיַחֶלֶת
הַטּוֹב מִמְּךָ שׁוֹאֶלֶת
מַהֵר אַרְצָהּ תְּהִי נוֹחֶלֶת
מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִי

המעתיק של כתב היד הדגיש את האותיות הראשונות בחמשת הבתים הראשונים היוצרות את השם פריחא, ואת המלים 'בת יוסף' בראש הבית השישי. הוא הבין כנראה שמלים אלה הן חלק מחתימה. בבתים הבאים גיליתי שלחתימת השם יש המשך שנעלם מעיני המעתיק. היה זה אקרוסטיכון שהתקבל מראשי התיבות של מלים סמוכות באותה שורה, והוא השלים את האקרוסטיכון שבראשי הבתים לשם המלא: 'פריחא בת אברהם בר יצחק בר אדיבה, חזק'. פייטנים רבים נוהגים לחתום את האקרוסטיכון לשמם במלה חזק, והופעתה כאן מחזקת את ההנחה שמדובר בחתימת שמה של הפייטנית.

בקהילות מרוקו היה נהוג להוסיף פיוטים מיוחדים לפני תפילת שחרית בימי חול והם כונו ׳בקשות לחול׳. בשבתות החורף נוספו פיוטים אחרים שכונו ׳בקשות לשבת׳. פריחא ייעדה את הפיוט ׳פנה אלינו ברחמים׳ לתפילת שחרית של חול. השורה החוזרת "בוקר ותשמע קולי" מדגישה כי הוא מיועד להיאמר בבוקר. הבקשות לימי החול עסקו בשני נושאים עיקריים: בקשה לגאולה מהגלות האומללה; וחשבון נפש של הפייטן שבו הוא פונה לנשמתו או לבורא ומייחל לחזור בתשובה וללכת בדרך התורה והמצוות. רוב הבקשה ׳פנה אלינו ברחמים׳ מוקדשת לגאולת עם ישראל – קיבוץ גלויות, שיבה לציון, בניית בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות – אך לקראת סופה יש גם בקשת סליחה על חטאיה.