השיר 'אחיי גיבורי התהילה', שנכתב ערב מלחמת יום הכיפורים, קושר יחד רומן מפורסם, נאום חוצב להבות ואת סיפורם העתיק של החשמונאים. מנגינת השיר, שנכתבה מיד לאחר המלחמה, הפכה אותו מהמנון מלא פתוס לקינה נוגה

בעיצומה של מלחמת העצמאות התפרסם הרומן ההיסטורי 'אחַי, גיבורי התהילה', פרי עטו של הווארד פאסט. פאסט, יליד 1914, בן ליהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית, כבר הספיק לכתוב רומנים אחדים שעלילתם התרחשה בתקופות שונות בתולדות ארצות הברית – מלחמת העצמאות האמריקנית, דיכוי האינדיאנים ומלחמת האזרחים. הספרים – שעסקו בעוני, בדיכוי ובגזענות – תיארו עוולות שהיו אופייניות בעיני פאסט למדינה קפיטליסטית, שיקפו את תפיסתו הפוליטית והיוו את הרקע להצטרפותו למפלגה הקומוניסטית ב-1944.

 

קומוניסט ציוני 

הרומן 'אחַי, גיבורי התהילה', שעסק במלחמת העצמאות החשמונאית, נתפס כרומן לאומי, ועל כן עורר את ביקורת חבריו של פאסט במפלגה הקומוניסטית שלאומיות הייתה ערך בעייתי בעיניהם. לא לחינם פרסם פאסט את הרומן בעיתוי זה. גיבור העלילה הוא שמעון בן מתתיהו, המתאר בגוף ראשון את הרקע לקרבות המכבים ואת מהלכם, ובעיקר את היחסים בין חמשת האחים. הספר נכתב כמגילה הנמסרת לציר בסנט הרומי המגיע לירושלים. הציר עצמו מנסח בסופו של הסיפור מכתב המתאר את פגישתו עם 'הטיפוס היהודי', ומשרטט את קווי השוני בין התרבות הרומית לתרבות היהודית.

הרומן היה למעשה שיר הלל לתפיסת החופש היהודית, הנובעת בעיני פאסט מהחוויה המכוננת של יציאת מצרים. ההשוואה בין מלחמת העצמאות של החשמונאים למלחמת הקוממיות שהתרחשה בארץ באותן שנים הייתה מובנת מאליה. בהקדשה לספר כתב פאסט:

לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק יומין ובלתי נשלם על חירות האדם וכבודו.

הזדהותו של פאסט עם הקמת המדינה כשלוש שנים בלבד לאחר השואה הייתה גדולה. הוא תפס את הפרויקט הציוני כמאבק לגיטימי של לוחמי חופש, גם אם המטרה הייתה הקמת בית לאומי, אולם ידידיו ושותפיו הקומוניסטים לא ראו בעין יפה את תמיכתו במדינה הציונית. כקומוניסט אמריקני הוא חובק על ידי מוסדות התרבות הסובייטים, וכך בשנות החמישים המוקדמות פורסמה בברית המועצות רשימה של כל כתביו, כולל מאמרים נדחים בכתבי עת זניחים, אך שמו של הרומן 'אחַי, גיבורי התהילה' נעדר מהרשימה.

בישראל הייתה לרומן השפעה עצומה. כבר ב-1950 הוא תורגם לעברית, ובאותן שנים נהגו לומר כי כל קורא עברית בארץ קרא את הספר. ב-1951 עובד הרומן למחזמר שהוצג בקיבוץ שריד, ואת השירים כתב חבר הקיבוץ נתן יונתן. כשנתיים אחר כך, בחגיגות לציון 25 שנה לקיבוץ גבעת ברנר הועלתה הפקת ענק של המחזמר, וחברים רבים בקיבוץ השתתפו בעשייה. הוקם כפר חשמונאי של ממש סמוך לגדר הקיבוץ, והוכשר אמפיתאטרון ובו כ-5,000 מושבים לקהל. במחזה, שהוצג פעמים אחדות, צפו כארבעים אלף איש.