ז' באלול ה'תרע"ה – 17 באוגוסט 1915
25 אמריקנים מוסתים ביצעו לינץ' בצעיר יהודי בשם ליאו פרנק, במסגרת מעשה הלינץ' המתועד היחיד נגד יהודים שהתרחש על אדמת ארצות הברית. הפרשייה החלה ב-27 באפריל 1913, אז נמצאה בבית החרושת לעפרונות שניהל פרנק גופתה של אחת העובדות, נערה בת 14 בשם מרי פייגן. פרנק הואשם ברצח והועמד למשפט, שבמהלכו הסית המון אנטישמי את המושבעים בדרישה לתלות את "היהודי". למרות שכל הראיות הצביעו על כך שהרוצח היה שרת המפעל ג'ים קונלי, טענה התביעה כי קונלי רק סייע לפרנק להיפטר מהגופה, ופרנק הורשע ונדון למוות. גורמים יהודים וליברליים החלו לנסות למצוא דרכים להמתיק את עונשו, ולעומת זאת גורמים אנטישמיים הפיצו שמועות המחמירות את מצבו. המסית העיקרי נגד פרנק היה תומס אדוארד ווטסון, עורכם של שני עיתונים, אשר העליל על פרנק כי הוא אנס את הנערה לפני שרצח אותה. הוא בדה שקרים, חצאי שקרים ועלילות אשר הכפישו את פרנק, והכל בשביל להגדיל את מכירות עיתוניו, ואכן הצליח: המכירות יותר משילשו את עצמן, למרות שמחיר העיתון עלה. ווטסון המשיך להסית נגד פרנק בכתיבה אנטישמית ארסית מדי יום. על רקע ההתעוררות הלאומית והגזענית בארצות הברית של ראשית המאה העשרים, נפלו דבריו על אזניים קשובות. פרנק הותקף בכלאו על ידי אסיר אחר וגרונו שוסף. הוא התאושש במשך חודש במרפאת הכלא, ואז המיר מושל ג'ורג'יה את העונש למאסר עולם, לאחר שהשתכנע שהמשפט התנהל בצורה בעייתית. בתגובה, פרצה ב-17.8.1915 קבוצה של 25 גברים חמושים אל חצר הכלא. הם חטפו את פרנק וגררו אותו כמאתיים וחמישים קילומטרים בדרכי עפר, עד סמוך לבית שבו נולדה פייגן, שם תלו אותו על עץ. ב-1975 סיפר מחסנאי המפעל כי ראה את ג'ים קונלי הורג את הנערה, וזה איים עליו כי אם יספר הוא יהרוג אותו. הוא ביקש להוציא את האמת לאור לעת זיקנתו כדי למות במצפון שקט.
מוזמנים לשתף
