22 באפריל 1488 – י"א באייר ה'רמ"ח
בעיר האיטלקית שונצינו הדפיס יהושע שלמה את המהדורה הראשונה של התנ"ך השלם בעברית.
ארבע שנים מאוחר יותר, באותו תאריך עברי בדיוק, הושלמה העבודה בנאפולי על המהדורה המודפסת הראשונה של משניות עם פירוש הרמב"ם, בידי אותו מוציא לאור.
דפוס סונצינו ראה עליות וירידות, ובעיקר רדיפות, משך קיומו, ויעידו הנידודים התכופים של בית הדפוס, שנאלץ לעבור מספר פעמים עד להדפסת המשניות בנאפולי, ובהמשך נדד לברצ'יה, פזרו, רימיני ועוד לפני שהגיע (דרך סלוניקי) למי מנוחות בקושטא.
בחירתם של משפחת שונצינו במגדל עוז כסמל ההיכר של בית הדפוס היה, אם כן, סימבולי. הספרים הפכו להיות מבצר המסורת של העם היהודי הרדוף.
רצונם העיקש של מדפיסים יהודים להמשיך ולהביא את ארון הספרים היהודי לדפוס, על אף מצבו הקשה של הפזורה היהודית, ולמרות הטלטול העצום של גירוש ספרד (רק שלשה חודשים אחרי הדפסת המשניות) מעיד עד כמה היתה עזה אמונתם בכוח המילה הכתובה לשמר ולהחיות את עם הספר, האומה העברייה.