כז אב ה'תרצ"ז – 4 באוגוסט 1937
וייצמן נאם בהתרגשות משך כשעתיים בקונגרס הציוני העשרים בציריך, בזכות המשא ומתן עם וועדת פיל על האפשרות של חלוקת הארץ בין היהודים והערבים. הוא העמיד את אחדות התנועה הציונית כמטרה העיקרית והעמיד תמונה חד משמעית: "הברירה שלפנינו היא: מיעוט יהודי בכל ארץ ישראל – ייתכן אפילו לומר, בארץ ישראל ערבית – או גוש של רוב יהודי בחלק מהארץ".
