עלילת דם בלינקולן

29 באוגוסט 1255 – כ"ד באלול ה'ט"ו

גופתו של הילד הוגו (יו) מהעיר לינקולן שבאנגליה נתגלתה בבאר, מכוסה בלכלוך. הבאר היתה שייכת ליהודי בשם קופין. אחרי שהובטח לקופין כי לא יענש עונש מוות, הוא הודה בכך שיהודים צלבו את הילד. בהתערבות הנרי השלישי נלקחו קופין ו91 יהודים אחרים מלינקולן ללונדון. קופין ו18 יהודים אחרים הוצאו להורג. השאר קיבלו חנינה בזכות התערבות הנזירים הפרנציסקנים. בשנת 1290 גורשו כל יהודי אנגליה, ולא הורשו לחזור אליה עד לשנת 1657.