ב’ באדר ג’קס”ד – 15 בפברואר 597 לפנה”ס
ירושלים
נבוכדראצר השני מלך בבל נכנס לירושלים.
המלך יהויקים, שבתחילה היה נאמן לממלכת בבל, מרד במלכות. הבבלים הטילו על ירושלים מצור קצר שהחל בחודש כסלו, ובב’ באדר נכנס נבוכדראצר (השני) מלך בבל לירושלים, הדיח את המלך הקודם, והמליך בה “מלך כלבבו”, כדבריו.
נבוכדראצר וחילותיו בזזו את בית המקדש ולקחו את משפחת המלוכה להיות בני ערובה בבבל. הם גם הגלו אלפים מן העילית הכלכלית של יהודה, ואת ‘הֶחָרָשׁ והַמַּסְגֵּר’ – כנראה בעלי המקצוע בתחום ייצור הנשק. יהודה ספגה מכה אנושה ולאחר כעשור שוב מרדה בבבל. הפעם נבוכדראצר לא חס על שארית הפליטה, החריב את המקדש והגלה רבים נוספים לבבל.
סופה של ממלכת יהודה הוא תחילתה של הקהילה היהודית המפוארת בבבל, שתפרח ותשגשג משך יותר מאלף שנה.