ו’ בכסלו ה׳קמ”א – 4 בנובמבר 1380
פריז
שארל השישי הוכתר בגיל 12 למלך צרפת לאחר מות אביו שארל החמישי, אך מפאת גילו הצעיר הוא נעזר בדודיו שיעצו לו. שארל החמישי העביר תקנות וחוקים שהיטיבו עם הקהילה היהודית, ואלה העלו את חמתם של אנשי הכנסייה ושל ההמונים. עם הכתרתו הודיע שארל השישי כי יטיל שוב מסים על יהודים אך לא יגלה אותם. ההמונים, שהעריכו כי המלך הצעיר חלש, הגיבו בקריאות “אל היהודים” ובארבעה ימי פוגרום שנערך ברובע היהודי בפריז. בגיל 21 פיטר שארל השישי את יועציו והחל למשול בעצמו, ומהר מאוד התברר כי הוא סובל מהתקפות שיגעון. ב-1394 הכריז שארל השישי על גירוש היהודים מצרפת.