י”ט באדר ראשון ה’תל”ז – 21 בפברואר 1677
הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה נפטר. חייו, בתוך הקהילה היהודית ומחוצה לה, השפיעו לא רק על יהודי אירופה אלא על אירופה כולה. שפינוזה נודע בזכות הרעיונות החשובים שלו בתחום האתיקה, האפיסטמולוגיה, הפילוסופיה הפוליטית, ובעיקר בתחום התאולוגיה. הוא היה מהראשונים שהציעו רעיונות ברוח ‘ביקורת המקרא’ ומושג האל הפנתאיסטי שלו היה חריג וחדשני. דעותיו המהפכניות הקנו לו מקום של כבוד בהיכלי האקדמיה אך גם עלו במחיר אישי כבד: הוא גורש מהקהילה היהודית באמסטרדם והוחרם על ידי מנהיגיה, שליטי העיר ואפילו רבו שלו, וסופו שנפטר משחפת. יחד עם זאת, מחקרים עדכניים הצביעו על כך שבשנותיו האחרונות היה שפינוזה פחות בודד ממה ששיערו בעבר, שכן הוא מצא מקלט בחברת קהילת המשכילים ההולנדים שהלכה וגדלה באותה תקופה.