טבח בקהילת פולנאה

ג’ באב ה’ת”ח – 12 ביולי 1648

עשרת אלפים מיהודי פולנאה נטבחו בעיר פולנאה שבאוקראינה. הטבח, בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי, היה חלק מפרעות ת”ח ות”ט שבהן נהרגו כמאה אלף יהודים. מלבד השינוי הדמוגרפי שחוללו הפרעות הן גם עיצבו מחדש את היהדות. תנועת השבתאות שצמחה שנים אחדות מאוחר יותר ניזונה מהרעיון שלפיו הפרעות הן חבלי משיח. שרה, אשתו של שבתי צבי, הייתה אחת הניצולות מהפרעות.

בין הנרצחים בעיר היה המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי, אחיינו של מהר”ל מפראג. תלמידו, ר’ נתן הנובר, כתב חיבור בשם ‘יוון מצולה’ – כרוניקה המתארת את פרעות ת”ח ות”ט, ובה תאר בין השאר את מותו של רבו בקרב בני הקהילה:

והיה בתוכם איש אחד חכם ונבון ומקובל האלקי ושמו מורינו הרב רבי שמשון מקהילת קודש אוסטרופולי. ובא מלאך המגיד אליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה. ועשה המקובל הנ”ל פירוש על הזוהר על פי קבלת מהאר”י ז”ל ולא זכינו שיבא להדפוס. ואמר לו המגיד לפי הגזירה שיעשו תשובה גדולה שלא יבא כך הגזירה רעה. ודרש כמה פעמים בבית הכנסת והזהיר לעם שיעשו תשובה על הצרה שלא תבוא, וכן עשו תשובה גדולה בכל הקהילות ולא הועילה כי כבר נחתם הגזירה רעה. וכאשר באו האויבים וצרים על העיר נכנס המקובל הנ”ל לבית הכנסת ושלש מאות בעלי בתים עמו, כולם חכמים גדולים וכולם מלובשים בתכריכין ובטליתות על ראשיהם ועסקו בתפילה גדולה עד שבאו האויבים לעיר ונהרגו שם כולם בבית הכנסת על אדמת קדש, ה’ יקום דמם.