כ”ג בתמוז ה’תש”ו – 22 ביולי 1946
אנשי האצ”ל פוצצו את האגף הדרומי במלון המלך דוד בירושלים, באחת מהפעולות הגדולות והדרמטיות במהלך המאבק נגד המנדט הבריטי. הימים היו ימי תנועת המרי שאיחדה את שלוש המחתרות – הגנה, אצ”ל ולח”י – תחת פיקוד אחד אשר פעל נמרצות לפגוע בבריטים ולהביא לסיום המנדט. במהלך השנה שחלפה ביצעה תנועת המרי פעולות רבות נגד הבריטים, ובהן שחרור מעפילים שהיו עצורים בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת, פיצוץ עשרות מטוסים בריטיים, התקפות על תחנות משטרה בריטיות, פיצוץ תחנות הרדאר על הכרמל ופיצוץ 11 גשרים ב’ליל הגשרים’.
מלון המלך דוד נפתח בשנת תרצ”א (1930), ומאז ועד היום הוא נחשב לאחד המלונות המפוארים בארץ. בתרצ”ח העבירו הבריטים לאגף הדרומי של המלון את מנהל השלטון המנדטורי ודגל בריטניה הגדולה הונף בגאון על גגו. עד מהרה הפך המלון לאחד מסמלי הבריטים בארץ ותחושות עזות של שנאה נקשרו בו. לכן, בעקבות ‘השבת השחורה’ שהתרחשה בל’ בסיון תש”ו, ובעיקר בעקבות מעצרם של ראשי היישוב, היה זה אך טבעי שמלון המלך דוד ייבחר כיעד לפעולת תגמול.
בתחילת הפעולה השתלטו לוחמי אצ”ל על השומרים בכניסת השירות של מלון המלך דוד. לאחר כניסתם למלון מחופשים למלצרים סודנים חדרו אנשי האצ”ל למטבח של ‘קפה ריג’נס’ ששכן בקומה התחתונה באגף הדרומי של המלון. הלוחמים הציבו צמוד לעמודי התמיכה של הבניין שבעה כדי חלב שכל אחד מהם הכיל חמישים ק”ג חומר נפץ ויצאו מהמלון. בעת יציאתם התעורר חשדם של שני קצינים בריטים והלוחמים הרגו אחד מהם ופצעו את השני. חיילי הלגיון הערבי שראו אותם יוצאים פתחו עליהם באש, שניים מלוחמי האצ”ל נפגעו ואחד מהם נפטר מאוחר יותר מפצעיו. מעט לאחר שיצאו לוחמיו מהבניין נמסרה הודעה למערכת העיתון ‘פלסטיין פוסט’ ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למקום כי האגף הדרומי עומד להתפוצץ וכי יש לפנותו. גורמים בריטיים טענו כי הודעה כזו מעולם לא הגיעה לידם, וכי גם אם היא הייתה מגיעה לא היה די זמן לפנות את הבניין. בשעה 12:37 בצהריים החריד פיצוץ עז את העיר והאגף הדרומי קרס תחתיו. בפיצוץ נהרגו למעלה משמונים בני אדם, רובם אזרחים, ועשרות נפצעו.
בעקבות פיצוץ המלון והרג האזרחים ביטלה ההגנה את השותפות עם האצ”ל והלח”י בתנועת המרי, התנערה ממבצעי הפעולה ודרשה מאנשי האצ”ל לקחת אחריות מלאה על המבצע. הוויכוח ההיסטורי סביב פרשיית הפיצוץ לא גווע, ועד היום עולות מעת לעת האשמות – מימין ומשמאל – באשר לחלקה של ההגנה במבצע מצד אחד, ובאשר למידת האוטונומיה שהרשה לעצמו האצ”ל מצד שני. כך או כך, לפיצוץ המלון הייתה השפעה רבה, כפי שהודה ויליאם ניקול גריי, המפקד האחרון של משטרת המנדט. לטענתו הפיצוץ היה אחד הגורמים שעודדו את הבריטים לוותר על שליטתם בארץ ישראל.