ו’ בכסלו ה’תרפ”ג – 26 בנובמבר 1922
עמק המלכים, מצרים
הארכיאולוג הווארד קארטר וצוותו נכנסו אל חדר הקבורה של המלך-הנער תות-ענח’-אמון ב’עמק המלכים’.
תות-ענח’-אמון היה אחד מבניו של המלך המהפכן הדתי אח’נאתון. הוא הפך למלך עוד כשהיה ילד כבן שש, בסביבות 1350 לפנה”ס. למעשה הוא היה בובה בידי כוהני הדת מצריים, שביטלו את פולחן אל השמש אָתֶן שהנהיג אח’נאתון, והחזירו את הבירה ואת מרכז הפולחן לתביי (לוקסור) שעל גדות הנילוס, כ-800 ק”מ מדרום לים התיכון. לאחר 9 שנים בלבד מת תות הצעיר בנסיבות מסתוריות, יש סוברים שנרצח בידי כוהני תביי. תכולתו של חדר הקבר הדהימה את החופרים: מנחות קבורה, רהיטים מוזהבים, מרכבה טקסית, תכשיטים מורכבים, וגופתו החנוטה של המלך-הנער בתוך מערכת של ארונות קבורה מפוארים זה בתוך זה.
תגליתו של קארטר, בעונת החפירות האחרונה שתוכננה בעמק המלכים, חשפה אוצרות ארכיאולוגיים מפעימים ונחשבת לאחת מן התגליות הארכיאולוגיות הגדולות ביותר של המאה ה-20.