ז’ באדר ה’תרצ”ד – 22 בפברואר 1934
תל חי
פסל ‘האריה השואג‘ לזכר שמונת הרוגי תל חי בי”א באדר תר”ף (1920) נחנך בתל-חי ברוב עם ובגשם שוטף.
מלניקובאת המצבה המונומנטלית (שתחתיה קבורים שמונה מנופלי תל-חי) יצר וסיתת הפַּסָּל אברהם מלניקוב. מלניקוב, בעל סיפור חיים סוער ורב-נדודים, בחר את הסלע שממנו יסותת הפסל בעזרת יצחק שדה בהרי הגליל הסמוכים לתל-חי. כדי לדייק בעיצוב דמות האריה השואג נסע מלניקוב לגן החיות הגדול בקהיר, שם אפשר היה למצוא את האריה הקרוב ביותר לארץ ישראל. הוא צילם תמונות רבות של האריות בגן החיות, ולפיהן סיתת את הפסל.
סר אלפרד מונד (הלורד מלצ’ט), שהזדעזע כי שנים לאחר פרשת תל-חי עדיין לא הונצחו הנופלים, הוא שתרם את הכסף להקמת האנדרטה ב-1928. ‘הוועד הלאומי’ מינה ועדה אמנותית לבחון הצעות אחרות לעיצוב המצבה להרוגי תל-חי, ובה ח”נ ביאליק והציירת אנה טיכו. בסופו של דבר הוחלט לקבל את הצעתו של מלניקוב, שהיה גם יוזם רעיון האנדרטה.
מלניקוב עצמו התאכזב קמעא מהתוצאה הסופית והשתלבותה בסביבה ליד בית העלמין שבו נטמנו הרוגי תל-חי, וכך כתב ביומנו:
“גוש האבן החל במסעו האחרון אל בסיס האנדרטה בשעה 11 בבוקר ובשעה 5:30 אחרי-הצהריים ניצב על מכונו. אחרי שנתיים של עבודה קשה וטכנית גרידא, צפיתי לראשונה בפרופורציות של האנדרטה. היא היתה מרשימה מאוד, אבל עליי להודות כי נבלעה במרחבים אשר סביבה“.
לאחר חמש שנות עבודה, נחנכה המצבה. כל הנהגת היישוב העברי הצטופפה בגשם השוטף סמוך לפסל המרשים. את הלוט מעל הפסל הסירו גיורא ויוחנן זייד, בניו של השומר האגדי אלכסנדר זייד, שנרצח מן המארב 4 שנים לאחר מכן. מלניקוב עצמו עזב את הארץ ימים אחדים לאחר הטקס לאנגליה לעבודת פיסול אחרת שממון רב בצידה. הוא קבור סמוך למצבת האריה השואג.