כ”ח בניסן ה’תרע”ב – 15 באפריל 1912
צפון-מערב האוקיאנוס האטלנטי
אניית הפאר טיטאניק ירדה למצולות. טיטאניק נבנתה בידי חברת הספנות “ווייט סטאר ליין”, כחלק מן התחרות העזה על נתיבי השייט הבין-אטלנטיים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. המספנות הגרמניות השכילו לבנות ספינות פאר מהירות שאיימו להשתלט על שוק ספנות התיירות הימית הבין-אטלנטית. בתגובה, החלו שתי חברות – קונראד ליין ו-ווייט סטאר ליין – בבניית אניות פאר שיתחרו בספינות הגרמניות.
.הנער מוכר העיתונים נד פרפט שזכה לכינוי “Titanic paperboy” (נער העיתונים של טיטניק), מכריז על חדשות הבוקר המסעירות בפתח משרדי חברת הספנות הבריטית “וייט סטאר ליין”
ווייט סטאר ליין בנתה שלוש ספינות כאלו – אולימפיק, טיטאניק ובריטניק – בעוד שקונראד ליין בנתה את הלוסיטניה והמאוריטניה. הטיטאניק תוכננה בתחכום ובפאר רבים, ומתכנניה הודיעו כי “אינה יכולה לטבוע” בזכות מנגנוני הגנה וחסימת מדורים חשמלית נגד הצפות ופגיעה. הטיטאניק יצאה להפלגת הבכורה לכיוון ניו-יורק מנמל סאות’המפטון באפריל 1912 כשעל סיפונה יותר מ-2,200 נוסעים ואנשי צוות. בליל 15 באפריל התנגשה הספינה בקרחון ותוך שעות ספורות ירדה למצולות הקפואות. כיוון שמשווקי ההפלגה התגאו כי “האנייה אינה יכולה לטבוע”, היו בה רק 20 סירות הצלה במקום 48 שהיו אמורות להיות בה כדי לשרת את כל הנוסעים על סיפונה. 1,517 איש ואישה טבעו במי הקרח, ורק 712 ניצלו, רובם נשים וילדים, שהועלו ברובם על סיפון האנייה “קרפטיה” ששייטה בזמן האסון כ-60 מייל מהטיטאניק.
ה’לוסיטניה’ המתחרה טובעה ב-1915 על ידי צוללת גרמנית ליד חופי אירלנד על כ-1,200 נוסעיה; ה’קרפטיה’ טובעה בידי טורפדו גרמני ב-1918 גם כן ליד אירלנד.
טביעת הטיטאניק היתה ציון דרך היסטורי ונחרטה בלב אנשי התקופה ואחריה. על הטיטאניק נעשו כמהסרטי קולנוע: הראשון היה סרט תעמולה נאצי ב-1943; בשנת 1953, ב-1958 (“A night to remember”), והגדול ושובר-הקופות מביניהם – “טיטאניק” ב-1997 (וכן מחזמר מצליח בברודוויי באותה השנה).
במשך שנים רבות חיפשו אוקיאנוגרפים וציידי אוצרות את שלד הטיטאניק. רק ב-1985 גילה החוקר רוברט בלארד את האנייה במצולות, וב-2012 תיעדו מצלמות תת-ימיות את תוואי הספינה כולה ויצרו מודל תלת-ממדי של הספינה וחדריה.
ב-2013 נמכר הכינור שעליו המשיך לנגן הכנר וואלס הארטלי בזמן שהספינה שקעה במכירה פומבית, תמורת 1.6 מיליון דולר.