העליות והמורדות ביחסים בין מדינת ישראל לאוסטריה נבעו מהסכמות ומחילוקי דעות סביב פרשיות היסטוריות שקשרו בין העם היהודי וארץ ישראל לבין האוסטרים ושליטיהם לאורך הדורות

פיוס מאוחר
סיפור היחסים הסוערים בין אוסטריה וישראל

---

אלדד בק
רסלינג, 2024, 432 עמ'

 

מדינת ישראל הוקמה לפני 77 שנים, ואוסטריה המודרנית זכתה לעצמאות מלאה רק שבע שנים מאוחר יותר, אך הספר עוסק ביחסים בין העם היהודי לאוסטריה במשך תקופה ארוכה יותר. אלדד בק פותח בקיסר פרנץ יוזף – ראש המדינה הנוצרי הראשון שביקר בארץ ישראל לאחר תום שלטון הצלבנים בארץ – אשר החזיק גם בתואר האצולה מלך ירושלים וחנך ב-1869 את ההוספיס האוסטרי השוכן בלב העיר העתיקה, ודרך תקופת השלטון הנאצי מגיע עד לקשרים המורכבים עם מדינת ישראל בשלהי כהונתו של הקנצלר סבסטיאן קורץ בסוף 2021. על היחסים בין העמים, ובמידה לא מועטה גם על הפוליטיקה הפנים אוסטרית, ריחפה תמיד הסוגיה היהודית, ומאז 1945 נוסף לה גם זיכרון השואה.

זיגמונד פרויד ובנימין זאב הרצל, שחיו באותן שנים ברחוב ברגגסה (Berggasse) בווינה, הם מהיהודים הידועים ביותר בעולם, אך לצדם חיו יהודים רבים שהובילו את המהפכה התעשייתית באימפריה האוסטרו-הונגרית ותרמו לפיתוח הכלכלה, המדע והתרבות באוסטריה עד להשתלטות המשטר הנאצי. בין הבולטים שבהם היו הסופר שטפן צוויג, המלחין גוסטב מהלר, השחקנית הדי לאמאר והענף האוסטרי של משפחת רוטשילד. היו גם תעשייני טקסטיל רבים וארבעה זוכי פרס נובל שאחד מהם המיר את דתו. מועדון הכדורגל היהודי הכוח וינה אפילו זכה ב-1925 באליפות אוסטריה.

 

הקרבן הראשון של הנאצים

הספר מנתח את ניצני האנטישמיות המודרנית אשר צמחו בווינה בסוף המאה ה-19 בעידודו של ראש העיר האנטישמי קרל לואגר והובילו לזוועות השואה במאה העשרים, ומתאר גם את תולדות הנרטיב שאפשר לאוסטריה להתחמק במשך ארבעים שנה מהתמודדות אמיתית וכנה עם חלקה בשואה. האפשרות להיאחז בנרטיב הזה הוגשה לאוסטרים על מגש של כסף על ידי בנות הברית, כאשר אלה הכריזו בהצהרת מוסקבה בסתיו 1943 כי אוסטריה הייתה המדינה החופשית הראשונה שנפלה קרבן לתוקפנות ההיטלראית. ההכרזה נעשתה למרות העובדה שרובו המכריע של העם האוסטרי קיבל את היטלר בזרועות פתוחות והגיב בהתלהבות יתרה לסיפוח מדינתו לרייך הגרמני ב-1938.

המתחים שליוו את היחסים בין המדינות לאורך השנים נולדו בשנות החמישים, כאשר במטה משרד החוץ בראשות השר משה שרת התלבטו מהו האיזון הראוי בין התביעות הכלכליות כלפי אוסטריה בעקבות השואה לבין שמירה על האינטרסים הלאומיים האחרים של ישראל. תהליך הדה נאציפיקציה התרחש באוסטריה במידה פחותה מאשר בגרמניה המערבית, והאוסטרים גם גררו רגליים בעקביות בסוגיית השילומים לקרבנות השואה. עם זאת, לאורך השנים זיהתה הממשלה אינטרסים ישראליים שיחסים תקינים עם אוסטריה היו עשויים לקדם. כך למשל מילאה אוסטריה תפקיד חשוב כתחנת מעבר ליהודים שהצליחו לצאת מברית המועצות החל משנות השבעים של המאה העשרים.

הספר מגולל את סיפורו של מעון שגרירי ישראל בווינה, וילה מולר היפהפייה שתוכננה ב-1928 על ידי האדריכל המפורסם אדולף לוס, מחלוצי האדריכלות המודרנית. בכירים נאצים השתלטו על הווילה לאחר שבעליה, תעשיין הטקסטיל הנס מולר, עלה ארצה עם עליית הנאצים לשלטון. מולר הקים במפרץ חיפה יחד עם אחיו אריך את מפעל אתא שהלביש דורות של ישראלים. לאחר המלחמה פנה מולר לרשויות אוסטריה בבקשה לקבל חזרה את החזקה על ביתו, ואלה דרשו ממנו בתמורה לשלם חובות מסים וארנונה על התקופה שבה ישבו הנאצים בביתו.