המטבעות ממערת התאומים הם חלק מתערוכת הקבע החדשה של המוזיאון, שבו מככבים פסל נחושת של הדריאנוס ושער נצחון מטירת צבי
תצוגת הקבע של מוזיאון ישראל, שתיפתח מחדש ביולי הקרוב, תציג שורה של ממצאים חדשים הקשורים למרד בר כוכבא. החשובים שבהם יהיו שני ממצאים שזכיתי לראות במחסני המוזיאון יחד עם אוצר התקופה הרומית, דודי מבורך: פסל ברונזה מפואר של הדריאנוס קיסר, וכתובת לטינית שהייתה כנראה חלק משער ניצחון מרשים שהוקם לכבוד הקיסר לאחר הניצחון על בר כוכבא. שני המוצגים הללו שיוצגו לראשונה יחד במוזיאון נמצאו לא ביהודה, מרכזו של המרד – אלא באזור טירת צבי שבעמק בית שאן, הוא עמק המעיינות.
סיפור הגילוי של הפסל והכתובת מתחיל בשנת 1975, כשתייר מאמריקה התארח אצל אחותו בקיבוץ טירת צבי. במהלך שהותו, סרק את השטח סביב הקיבוץ בעזרת גלאי מתכות, בתקווה למצוא מטבעות עתיקים. בשלב מסוים הוא אכן מצא מתכת: היו אלה חלקים של פסל ברונזה – פסלו של הדריאנוס. פרופ' גדעון פרסטר נקרא למקום, ולאחר חפירות בדיקה התגלו חלקים נוספים של הפסל. חלקי הפסל הועברו למעבדות מוזיאון ישראל בירושלים, שם טופלו וחוברו. פסל ברונזה זה של הדריאנוס הוא יחיד בעולם – במוזיאון הבריטי בלונדון נמצא רק ראש של פסל דומה שנמצא בנהר התמזה. החפירות הראו שהפסל ניצב בתוך מחנה הלגיון השישי הרומי בתל שלם, ושימש לפולחן הקיסר, שהיה מקובל בצבא הרומי.
כתובת ענק בסככת הגזר
לכאורה, אין לכל זה קשר למרד בר כוכבא; אלא ששנתיים אחרי הגילוי, החליטו חברי קיבוץ טירת צבי לבנות על גבעה באזור סככה לאריזת גזר. בזמן חפירת היסודות לסככה, גילו חברי הקיבוץ כי מתחת למקום המיועד יש קברים מהתקופה הרומית המאוחרת. שוב נקרא פרופ' גדעון פרסטר למקום, הפעם על מנת לבצע חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות. במהרה התברר כי האבנים מהם נבנו הקברים נושאות אותיות לטיניות, הגדולות שבהן בגובה של 42 סנטימטר (!) – גודל אות שלא נצפה בשום מקום מחוץ לרומא עצמה.
פרופ' ורנר אק, מומחה בעל שם עולמי לחקר כתובות רומיות ובייחוד כתובות הקשורות לצבא הרומי, הצטרף לפרסטר לחקירת הכתובת ולפרסומה. לדעתם מדובר בחלק מכתובת שעמדה בראשו של שער ניצחון שנבנה כנראה במקום בסופו של מרד בר כוכבא.
אנחנוו מכירים את שער טיטוס ברומא שנבנה ברומא לאחר ניצחון הרומאים במרד הגדול והחרבת המקדש. האם ייתכן שבתל שלם, במרחק קטן מבית שאן, נמצא שער ניצחון שנבנה לאחר הניצחון על חייליו של בר כוכבא? אם כן, מדוע הקימו אותו במקום זה – לא בבירת האימפריה ולא במקום שבו התחולל המרד?
שאלת המיקום נשארה בינתיים פתוחה, אך לדעתם של אק ופרסטר אכן מדובר בשער ניצחון שנבנה בעקבות דיכוי המרד, והם מבססים את מסקנתם גם על העובדה שבכתובת מוזכר אדריאנוס כקיסר בפעם השנייה, ואנחנו יודעים שלפני המרד הוא הכתיר עצמו לקיסר בפעם הראשונה. האם שער הניצחון הזה מעיד שדיכוי מרד בר כוכבא הוא שהביא להכתרה השנייה? האמנם המרד היה כה קשה עד שקיסר האימפריה חש שיש מקום לציין את הניצחון עליו בהקמת שער ניצחון ובהכתרת עצמו פעם נוספת?
ההיסטוריון הרומי בן התקופה, קסיוס דיו, מביא עדות מעניינת בנושא. לדבריו, כשהדריאנוס התייצב בפני הסנאט במהלך מרד בר כוכבא הוא נמנע מלשון הדיווח הרגילה – "אם לכם ולבניכם שלום, טוב הדבר, שכן גם לקיסר ולצבאותיו שלום" – הימנעות המרמזת כי כוחותיו ספגו מפלה קשה ביותר בתחילת המרד. עובדה זו ידועה לנו גם ממקורות אחרים: יש המעריכים כי יחידות שלמות ואולי אפילו לגיון שלמם של הצבא הרומי נטבחו, פשוטו כמשמעו, על ידי חייליו של בר כוכבא בתחילת המרד. אנו יודעים גם כי מושלי הפרובינקיות השכנות סוריה וערביה – וגם מושל בריטניה הרחוקה – נקראו לסייע במלחמה ובתום הקרבות קיבלו אות הצטיינות מהסנאט הרומי על דיכוי המרד, דבר נדיר באותה תקופה. על רקע זה מובנת התגובה הקשה של הקיסר.
עדות המפתחות
בחלק השני של התצוגה במוזיאון ישראל מוצגים הממצאים שנותרו במערות המפלט שאליהן ברחו היהודים מפני הרומאים.
מעבר לשלל הממצאים המוכרים, ממצא אחד ריגש אותי במיוחד. עדות אילמת המספרת את הסיפור האנושי של המורדים בדרך אחרת מזו שמעידות החרבות או המטבעות שנמצאו במערת התאומים. מדובר במפתחות של בתים מן הישובים מהם יצאו המסתתרים, שנמצאו במערה המכונה מערת האיגרות, בשל האיגרות השונות שנמצאו שם ומופיעות אף הם בחלקן בתצוגה של המוזיאון.
המפתחות מספרים לנו על משפחות שמצאו מסתור במערות, וקיוו לחזור לבתיהם הנעולים. מוצג יום-יומי זה מעלה אסוציאציות מגירוש ספרד, מאות שנים מאוחר יותר, כאשר רבים מהמגורשים נשאו עמם תקווה כמוסה לשוב במהרה לבתים ולמעמד שהותירו מאחוריהם- סמל שמוכר כיום גם ממיתוס השיבה של ערביי ארץ ישראל.
פריטים מעניינים אחרים התגלו במערות המפלט הם חפצים שככל הנראה נלקחו שלל מן הרומאים: כלי נשק, כלי בית ואף כלי פולחן רומיים. כלי הפולחן עברו כנראה לשימוש יהודי, שכן פני הדמויות נמחקו מהכלים על מנת שלא לעבור על איסור עשיית פסל ומסכה.
בתצוגת הקבע החדשה של המוזיאון יוצבו המוצגים של אדריאנוס וחילותיו לצד המוצגים ממערות המסתור והמפלט מתקופת מרד בר כוכבא. יחד הם יספרו את סיפור המרד בצורה שלמה יותר. אם תמונה שווה אלף מילים, פסלו של אדריאנוס על אחת כמה וכמה.
מוזיאון ישראל ייפתח מחדש במתכונתו המורחבת והמשופרת ב-26 ביולי 2010. לאחר הפתיחה הרשמית יערכו במהלך הקיץ "חגיגות הפתיחה" ובהם מופעי מחול, מוסיקה ואמנות בגן הפסלים ואירועים מיוחדים לכל המשפחה.
מוזיאון ישראל מחזיק את האוסף המקיף ביותר בעולם של חפצים ארכיאולוגיים מתקופת המקרא ומארץ הקודש, ובהם מגילות מדבר יהודה, ואוסף גדול וייחודי בעולם של חפצי קודש ותרבות יהודית.
מוזמנים לשתף
