ג'ניה אוורבוך וחיים אלפרין היו מהכוחות המרכזיים שעיצבו את תל אביב בימי היישוב. היא הייתה אדריכלית בולטת, והוא היה מייסד גופי החירום והביטחון בעיר העברית הראשונה. במשך עשרות שנים פעלו זה לצד זו – כזוג וככוחות משלימים – בלב ההתהוות העירונית

כשלושה קילומטרים מפרידים בין כיכר ג'ניה אוורבוך לרחוב חיים אלפרין. הכיכר היא מעגל תנועה קטן ברחוב בני דן שבצפון תל אביב, מתחת לגשר הירקון, ורחוב חיים אלפרין הוא סמטה צדדית המחברת בין הרחובות קרליבך וצקלג במרכז העיר. הדרך העלובה שבה הונצחו שני אישים דגולים אלה, שהיו גם בני זוג, עומדת בניגוד גמור לחשיבותם הגדולה בהתפתחותה של העיר תל אביב בתקופת היישוב והמנדט הבריטי. ג'ניה אוורבוך הייתה אדריכלית פורצת דרך ואפשר להגדיר אותה כמלכת הבאוהאוס – הסגנון הבינלאומי המאפיין את תל אביב. היא הטביעה את חותמה על עשרות מבנים בעיר הלבנה, וגולת הכותרת של עבודתה היא תכנונה ועיצובה של כיכר צינה דיזנגוף ההיסטורית. חיים אלפרין ייסד את המשטרה העירונית בתל אביב והיה מפקדה הראשון. הוא היה ממקימי גדוד הכבאים הראשון וממקימי אגודת מגן דוד אדום בתל אביב, ובהמשך היה המנהל האדמיניסטרטיבי של מוזאון הארץ, היום מוזאון ארץ ישראל.

אוורבוך ואלפרין נישאו ב-1934, ובמשך למעלה משלושים שנה היו הזוג המלכותי של תל אביב המתפתחת. כל אחד מהם עיצב פן אחר של העיר העברית הראשונה, היא את המראה והחזון והוא את הסדר והביטחון.

בשנות השלושים והארבעים הייתה דירתם שברחוב מלצ'ט למוקד חברתי מרכזי, והם נהגו לארח את שמנה וסלתה של תל אביב – פוליטיקאים, אמנים, אדריכלים וחברי הגנה.

 

על קו תל אביב אירופה

ג'ניה אוורבוך נולדה ב-1909 בעיר סמילה שבאימפריה הרוסית, היום באוקראינה. ב-1911, כשג'ניה בת שנתיים בלבד, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. האב זאב היה רוקח והאם צביה הייתה פסלת. ב-1912 הקימו זאב ואהרן זליג קרינקין ברחוב הרצל פינת שדרות רוטשילד את בית המרקחת הראשון בתל אביב. כרוקח מדופלם הבין אוורבוך כי בימי הקיץ החמים זקוקים תושבי השכונה לצינון ולרוויה, ועל כן נהג לכבד את לקוחותיו בכוס מים קרים. בית המרקחת הפך מקום מפגש למשכילי העיר ולעסקניה.

בראשית 1913 הקים אוורבוך סמוך לבית המרקחת, בפינת הרחובות הרצל ויהודה הלוי, את בית החרושת 'מעדן' – מפעל הקרח הראשון של תל אביב. אוורבוך רקח במפעל תמציות וסירופים בטעמי פטל, לימון ודובדבן, והוסיף אותם למים מוגזים, וכך היה למייסד תרבות הגזוז של תל אביב. ותיקי תל אביב זוכרים את המפעל ואת בית המרקחת הצמוד אליו כנווה מדבר. המפעל היה חיוני במיוחד בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשהיה צורך לספק פתרונות קירור למוסדות רפואיים וצבאיים. 

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גורשו בני משפחת אוורבוך, שהיו נתינים רוסים, למצרים. האב התגייס לגדוד נהגי הפרדות ופיקד על פלוגה שהשתתפה במערכת גליפולי ב-1915. ב-1919 שבה המשפחה ארצה. ג'ניה למדה במחזור ט"ו של גימנסיה הרצליה, וב-1926 סיימה את לימודיה בגיל 17. היא נסעה לאיטליה כדי ללמוד אדריכלות באקדמיה הממלכתית לאמנות ברומא. לאקדמיה הגיעו צעירים נוספים מארץ ישראל שלימים הפכו לאדריכלים מוכרים, ובהם יוסף נויפלד וזאב רכטר. בתקופה זו החל המשטר הפשיסטי באיטליה, וכעבור שנה החליטה אוורבוך בהמלצת אחד ממוריה להמשיך את לימודיה באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות של בריסל שבבלגיה. ב-1930 היא הוסמכה כאדריכלית ושבה לארץ.

בגיל 21 החלה אוורבוך לעבוד כאדריכלית במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית שניהל האדריכל ומתכנן הערים הנודע ריכרד קאופמן, שהתמחה בסגנון הבינלאומי. היא עבדה שם פחות משנתיים, ובמהלכן הכירה את האדריכל שלמה אשר גינזבורג, בוגר המחזור הראשון של הפקולטה לאדריכלות בטכניון, והשניים נישאו.

 

 

לחנך, לסדר ולנהל

חיים אלפרין נולד ב-1899 במינסק. בעצת רב העיר אליעזר רבינוביץ הוא עלה לארץ ישראל בגפו בגיל 14 והחל ללמוד במחזור ו' של גימנסיה הרצליה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה קיבל נתינות עות'מאנית כדי להישאר בארץ, ובעת גירוש היהודים מתל אביב ומיפו נדד עם הגימנסיה לכפר הנוער מאיר שפיה שבזכרון יעקב. ב-1919 התנדב לגדודים העבריים, שירת כשנתיים וחצי בגדוד 'הראשון ליהודה' והגיע לדרגת סמל.

לאחר מאורעות תרפ"א (1921), שהחלו במעשי טבח ביהודי יפו, קיבלה תל אביב מעמד של מועצה עירונית. מעט אחר כך, בי"ט באייר, פנה אלפרין לראש העירייה מאיר דיזנגוף והציע את עצמו כראש המשטרה החדשה:

היות כי עיריית תל אביב עומדת לסדר משטרה עברית מיוחדת לשם סידורה הפנימי, הנני מתכבד בזה להעמיד את הקנדידטורה שלי בתור אופיצר במשטרה זו. לפני שני חודשים השתחררתי מעבודת הצבא בגדוד הארץ ישראלי, ששמשתי בו במשך כשלוש שנים. בשנתיים האחרונות נשאתי את התואר סרג'נט … מרגיש הנני שאוכל לקבל על עצמי לסדר את המשטרה בתל אביב, לחנך את השוטרים ברוח צבאי ולסדר ולנהל את סדריהם הפנימי … האוכל להשיג ריאיון פרטי אצל כבודו בכדי לברר יותר את בקשתי זו? (הארכיון הציוני המרכזי, A683).

דיזנגוף החליט לקבלו לתפקיד, ואלפרין הפך לדמות מפתח בעיצוב חיי הביטחון והסדר הציבורי של העיר. הוא הקים את המשטרה העברית הראשונה בעת החדשה ועמד בראשה. אלפרין גייס את 25 השוטרים הראשונים, רובם חיילים משוחררים מהגדודים העבריים, ואימן אותם בחצר הגימנסיה. תחת פיקודו עסקה המשטרה לא רק במלחמה בפשיעה ובהשלטת סדר, אלא גם בפיקוח סניטרי, בעיקר במיגור מגפת הדבר ב-1922, ובשמירה על הצביון העברי של העיר. אלפרין יזם והקים את תזמורת המשטרה, וזו ניגנה באירועים היסטוריים כמו ביקור הלורד בלפור ולוויית מקס נורדאו. התזמורת הייתה הרבה יותר מגוף מוזיקלי, היא סימלה את הריבונות העברית המתחדשת ואת הגאווה הלאומית של תושבי תל אביב הקטנה. ב-1925 הקים אלפרין בעיר את ארגון מכבי אש מתנדבים.

היחסים בין אלפרין לדיזנגוף היו מורכבים. הייתה ביניהם הערכה הדדית עמוקה שבאה לידי ביטוי בשיתוף פעולה הדוק, אך הייתה גם מתיחות שנבעה מהתנגשות בין החזון הממלכתי של אלפרין למציאות הפוליטית והתקציבית של העירייה. משטרת תל אביב בפיקודו של אלפרין לא היססה לרשום דוחות לראש העיר בשל רכיבה על סוס בגן ציבורי ובשל רחצה בים בעירום (ראו אילן שחורי, "השריף של תל אביב", גיליון 120). בראשית 1927 התפטר אלפרין מתפקידו במחאה על החלטת הממשלה הבריטית לבטל את עצמאותה של משטרת תל אביב ולספחה למשטרת המנדט.