בזיכרון ההיסטורי של היהודים במזרח אירופה היו לא מעט פוגרומים במהלך השנים, אבל שום דבר לא דמה לפרעות הנוראות שנערכו באוקראינה במלחמת האזרחים שפרצה אחרי מלחמת העולם הראשונה

בשנים 1917-1920 התחוללה ברוסיה מלחמת אזרחים אכזרית ועקובה מדם, ובמהלכה נרצחו באוקראינה בשורה ארוכה של פוגרומים עשרות אלפי יהודים. המלחמה הייתה תוצר של אנרכיה פוליטית ששררה בשטחיה של האימפריה המתפוררת לאחר נפילתו של הצאר ניקולאי השני. באוקטובר 1917 הפילו הבולשביקים את הממשלה הזמנית הדמוקרטית בראשות אלכסנדר קרנסקי שקמה תשעה חודשים קודם לכן. הם פיזרו את המועצה המחוקקת, הכריזו על הקמתן של מועצות פועלים – סובייטים – שייטלו לידיהן את השלטון, וחתמו על הסכם שלום עם גרמניה, צעד שהביא לפרישת רוסיה ממלחמת העולם הראשונה. כל אלה הקימו על הבולשביקים אויבים רבים שהתנגדו לאידאולוגיה שלהם ולדרך שבה תפסו את השלטון. 

ערב רב של חיילים מצבאות שונים שייצגו אינטרסים מנוגדים נלחמו אלה באלה והפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף האוקראיני במהלך מלחמת האזרחים. הכוחות כללו לאומנים אוקראינים בראשות פטליורה; גדודי פרטיזנים שכרתו בריתות עם פטליורה והצטרפו אליו, אך בהמשך בגדו בו; חיילים מהצבא האדום; חיילים פולנים שחברו לפטליורה; גרמנים בעלי בריתם של האוקראינים ואחר כך גם אויביהם; חיילים מהצבא הלבן בפיקודו של אנטון דניקין שהיו נאמנים לצאר; ואוכלוסייה מקומית שחברה לכל מי שנלחם בבולשביקים. הכוחות כבשו את המחוזות קייב, ווהלין וקמניץ-פודולסקי, וכשנסוגו מהם זרעו הרס וחורבן. היהודים היו הראשונים ששילמו את מחיר המלחמה. 

הסיבות לטבח ביהדות אוקראינה היו אנטישמיות עממית שהייתה מושרשת בחברה הרוסית המתפרקת – שפינסקר היטיב להגדירה כיודופוביה – והדימוי של היהודים כפרו קומוניסטים וכבעלי ברית וסייענים של הבולשביקים.

 

כמה יהודים נרצחו?

השנאה ליהודים והרצון לפגוע בהם היו המכנה המשותף היחיד שאיחד את כל הכוחות הלוחמים. רוב הפוגרומים בוצעו על ידי כוחותיו של פטליורה ובעלי בריתו, אך גם הכוחות האחרים נטלו בהם חלק. על פי ההערכות השמרניות ביותר שפורסמו בדו"ח הצלב האדום בראשית שנות העשרים היה מספר הנרצחים היהודים במלחמת האזרחים באוקראינה למעלה משלושים אלף, אך יש הטוענים כי נהרגו הרבה יותר יהודים. אליאס (אליהו) חפץ, שכיהן בתקופת מלחמת האזרחים כיו"ר ועד הסיוע הכלל אוקראיני בחסות הצלב האדום, טען בספרו The Slaughter of the Jews in the Ukraine in 1919 – שחיטת היהודים באוקראינה ב-1919 – כי בדו"ח הצלב האדום לא נלקחו בחשבון יהודים שנרצחו בכפרים קטנים, אלה שברחו מביתם ונרצחו ביערות, בדרכים ובתחנות הרכבת, יהודים שהושלכו מאניות לנהרות אוקראינה ואלה שמתו ברעב וממחלות. חפץ העריך כי בפוגרומים נרצחו כ-120 אלף בני אדם. אליעזר דוד רוזנטל, שכתב את 'מגִלת הטבח' – חיבור תיעודי ארוך על הפוגרומים שלא כולו נדפס – העריך כי נרצחו מאתיים אלף יהודים:

מהסך מאה ועשרים וארבע ערים ועיירות בפלך קיוב שגרו בהן היהודים לפני המלחמה נחרבו ונכחדו משמונים וחמש עד תשעים עיר. יישוב היהודי בכפרים הרבים שבפלך קיוב כמעט שנמחה לגמרי. מהסך חמישים רבבות יהודים (חמש מאות אלף) נשמדו על ידי חרב הפטליוריים הדיניקיים והאטמנים השונים שפרו ורבו ככמיהין ופטריות מאתים אלף נפש. מאה וחמישים אלף נהרגו ונשחטו, וחמישים אלף מתו ברעב, בקור ועל ידי מחלות מתדבקות שונות (אליעזר דוד רוזנטל, 'מגִלת הטבח – חומר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה', ספר שלישי, עמ' 65).

הערכותיו של נחום גֶרְגֶל שהתפרסמו ב-1928 שמרניות יותר בהשוואה לאלה של חפץ ורוזנטל. במאמרו "די פאגראמען אין אוקראינע אין די יארן 1918-1921" שפורסם בברלין ב-1928 בכתב העת 'שריפטן פאר עקאנאמיק און סטאטיסטיק' ניסה גרגל להגיע לאומדן מדויק יותר של מספר הנרצחים, ואף לשרטט את הפריסה הגאוגרפית של הפוגרומים ולעמוד על זהות הרוצחים. מאמרו התבסס על 688 מקומות שהתרחשו בהם כ-1,400 פוגרומים, ועל פי הערכות נמוכות ושמרניות שבהן נעזר בחישוביו נרצחו בין חמישים לשישים אלף יהודים – פי שניים מהדו"ח של הצלב האדום. 35 אלף מהם נרצחו במהלך הפוגרומים, כ-15 אלף נרצחו בתחנות רכבת, ברכבות ובדרכים, והיתר נפצעו קשה בעת הפוגרומים ונפטרו בימים ובשבועות שאחריהם. גרגל העריך כי מספר הפצועים היה זהה למספר הנרצחים, ובסך הכל נהרגו ונפצעו כמאה אלף בני אדם.