מסמך חשוב ומצמרר על מה שהתרחש במחנה ההשמדה אושוויץ בשנה האחרונה לקיומו. ד"ר ניסלי, רופא יהודי יליד טרנסילבניה שהתמחה בפתולוגיה, הגיע בקיץ 1944 עם אשתו ובתו לאושוויץ. בזכות מקצועו הוא ניצל ממוות ומונה על ידי יוזף מנגלה – מלאך המוות מאושוויץ, הרופא הרצחני שערך ניסויים מפלצתיים באסירי המחנה, בעיקר ביהודים – לשמש כפתולוג האישי שלו. ניסלי נדרש לערוך נתיחות פתולוגיות לצורך המחקרים הפסידו-מדעיים של מנגלה, בין השאר לצורך הוכחה של הניוון כביכול של העם היהודי, ולהסקת מסקנות בחקר תאומים לצורך ריבוי הגזע הארי. 

עדותו של ניסלי באשר לשיטות הרצח והעינויים השיטתיים שהתרחשו במחנה מלמדת על גודל הזוועה שהתרחשה בו. ניסלי כתב גם על התמודדויות נפשיות ומוסריות שליוו אותו באותם ימים, ועל אירועים היסטוריים רבי משמעות, ובהם מרד הזונדרקומנדו בסתיו 1944 ועזיבת המחנה לקראת סוף המלחמה. ניסלי פונה מאושוויץ בראשית 1945 בצעדת המוות, שהה במשך חודשי המלחמה האחרונים במחנות ריכוז שונים והשתחרר בתום המלחמה. כבר ב-1946 פרסם את זיכרונותיו מאושוויץ בהונגרית, וב-1947 העיד במשפטי נירנברג. זיכרונותיו תורגמו לשפות רבות, וב-1985 ראו אור בעברית במהדורה מוגבלת. צילה אלעזר תרגמה את הספר מחדש, והוא נקרא בשטף על אף הקושי הרגשי הרב שקריאתו מעוררת.