יוזף ישראלס, שלהי המאה ה-19

יוזף ישראלס, שלהי המאה ה-19

בחדר מרוהט בצניעות, המשמש חדר מגורים ומטבח, ממתינים בני שלושה דורות ממשפחה אחת בציפייה דרוכה לשובו של הדייג. יוזף ישראלס לכד בציורו בצורה משכנעת את הדרמה השקטה המתחוללת בחיי הדייג ומשפחתו. הקומפוזיציה המאוזנת מציגה את הסביבה הביתית ואת הים בעת ובעונה אחת, תוך שימוש ביד אמן במשחק האור והצל. 'אחרי הסערה' היא אחת מיצירותיו המוקדמות של ישראלס, והיא דוגמה לנושא הציור החביב עליו ביותר – חיי היומיום של קהילת הדייגים.יוזף ישראלס (1824־1911) נולד למשפחה יהודית דתית בהולנד. אמו רצתה שיהיה רב ודאגה להשכלתו היהודית, אולם לבו הלך שבי אחר האמנות וכבר בגיל 11 החל ללמוד רישום וציור באקדמיה לאמנות מינרבה שבחרונינגן. למרות זאת, היהדות שספג ישראלס בילדותו השפיעה עליו והוא יצר ציורים רבים בנושאים יהודיים מובהקים. ב־1842 נסע ללמוד באמסטרדם ובהמשך עבר לפריז ולגרמניה כדי לשפר את יכולותיו המקצועיות. ב־1847 חזר לאמסטרדם, שם נישא לאלאידה שאף – גם היא בת למשפחה יהודית – ונולדו להם שני ילדים. ב־1870 עקר להאג והפך ליוצר הבולט באסכולת האג לציורי נוף.
למרות שבלימודיו השתלם ישראלס בעיקר בציור של סצנות היסטוריות הוא לא הרבה לעסוק בנושאים אלה. בעודו מחלים ממחלה בכפר הדייגים זנדוורט הוא הוכה בתדהמה כשנחשף לגורל הטרגי הפוקד את הדייגים ואת בני משפחותיהם כמעט מדי יום. ציוריו המפוכחים והמאופקים המתארים את החיים בכפר הדייגים – ובהם 'אחרי הסערה' – הביאו לו פרסום בינלאומי. מבקרי אמנות השוו את השימוש שלו בטכניקת אימפסטו, בצבעים חמים ובמשחקי אור וצל (קיארוסקורו) לאלה של רמברנדט. ישראלס העמיד תלמידים רבים, ובהם גם בנו יצחק שהפך לאמן מפורסם בפני עצמו.

יוזף ישראלס, אחרי הסערה, שמן על בד, 111x146 ס״מ, הולנד, 1858. מאוסף ג׳ רוזנשטיין, מוזאון תל אביב לאמנות

יוזף ישראלס, אחרי הסערה, שמן על בד, 111×146 ס״מ, הולנד, 1858. מאוסף ג׳ רוזנשטיין, מוזאון תל אביב לאמנות