כשהוסמך שמואל פאלאג'י הצעיר לרבנות בוודאי לא צפו הוריו את הכיוון שאליו תפנה הקריירה של בנם המבריק. הבחור הצעיר נמשך לעסקים ובהמשך לדיפלומטיה חובקת עולם, וכך מצא עצמו מסתובב בחצרות מלכים בשליחות פטרונו מלך מרוקו. אולם פאלאג'י לא הסתפק בכך — עד מהרה הוא הפך לשודד ים נועז ופגע קשות בצי הספרדי

ים שורץ בשודדים

היה זה באחד מימי הקיץ בשנת 1611. השמש זרחה על חופיה המוזהבים של מרוקו ובנמל הייתה תכונה רבה. הסבלים היו עסוקים בהעמסת מצרכי מזון על ספינות אדירות בעלות תרנים גבוהים, וברקע נשמעו בערבוביה שריקת הרוח בחבלים של מפרשי הענק וקולות השחזתן של חרבות המלחים. מטרתה של הפלגה זו לא הייתה העברת עבדים, תבלינים או סחורות שונות מאפריקה הקסומה לממלכות אירופה. הנוסעים היו שודדי ים מקצועיים שיצאו לצוד בלב ים את ספינות הצי הספרדי שהובילו מהיבשת החדשה אמריקה זהב, כסף ואבנים יקרות.

בשלהי ימי הביניים סצנה מעין זו הייתה אופיינית למדי בנמלי צפון אפריקה. הים התיכון שרץ שודדי ים – בין אם כאלה שקיבלו רישיון לכך מאחת המדינות ובין אם כאלה שפעלו על דעת עצמם וללא אישור כלשהו – ואלה לא הסתפקו בבזיזת הרכוש המובל בספינות אלא אף מכרו את המלחים והנוסעים בשוקי העבדים ששגשגו בערי החוף של אפריקה. אולם משלחת שודדי הים הזו הייתה שונה. בראשה לא עמד קפטן הוק או ג'ק ספארו אלא רב צעיר, בוגר הישיבה שבמלאח – הרובע היהודי של העיר פאס שבמרוקו – בן למשפחה יהודית מכובדת ממגורשי ספרד. שמו של הרב היה שמואל פאלאג'י, ועיסוקו כמפקד ספינת פיראטים היה רק שלב אחד בחיים מרתקים ולא שגרתיים.

הפיראטים הצפון אפריקנים כונו באירופה ‘ברברים‘ ונתפסו כאנשים אכזרים ובלתי תרבותיים במיוחד. קרב בין אניות מלחמה אירופיות לאניות של פיראטים ברברים, לוריס דה קסטרו, שמן על בד, סוף המאה ה־17

הפיראטים הצפון אפריקנים כונו באירופה ‘ברברים‘ ונתפסו כאנשים אכזרים ובלתי תרבותיים במיוחד. קרב בין אניות מלחמה אירופיות לאניות של פיראטים ברברים, לוריס דה קסטרו, שמן על בד, סוף המאה ה־17

רב, פיראט ודיפלומטאיור: מישל קישקה

רב, פיראט ודיפלומט

תפקיד מפתח

כיצד, אם כן, מצא את עצמו דון שמואל פאלאג'י בתפקיד הפיראט? שמואל נולד בסביבות 1550 בפאס. כבן להורים מגורשי ספרד הוא גדל בקהילה שבה התערבבו מנהגים קדומים של יהודי מרוקו עם מנהגי המגורשים שזה עתה היגרו לחופי צפון אפריקה. אביו, הרב יצחק פאלאג'י, היה ראש ישיבה ושמואל הוסמך אף הוא לרבנות. לאחר לימודיו פנה שמואל עם אחיו יוסף לעסקים ועד מהרה קנה לו שם של סוחר מצליח. בניו ואחייניו שימשו כולם בתפקידי מפתח במסחר במרוקו, חלקם היו מוכסים בנמלים וחלקם סוחרים בינלאומיים, ומאוחר יותר היו מהם שמונו לשליחים דיפלומטיים בארצות אירופה.

תחריט המתאר את קרב שלושת המלכים מתוך ספר שראה אור ב־1629 מציג את נחיתותו של הצבא הפורטוגזי. התחריט מוצג במוזאון פורט פונטה דה בנדרה בלאגוס שבפורטוגל

תחריט המתאר את קרב שלושת המלכים מתוך ספר שראה אור ב־1629 מציג את נחיתותו של הצבא הפורטוגזי. התחריט מוצג במוזאון פורט פונטה דה בנדרה בלאגוס שבפורטוגל

ב־1578, לאחר קרב אל־קצר אל־כביר – המכונה גם 'קרב שלושת המלכים' ובמהלכו נהרגו דון סבסטיאן מפורטוגל ושני סולטנים מרוקנים – הפכה מרוקו למעצמה מוסלמית שממלכות אירופיות חפצו בקרבתה. כיוון שהאחים שמואל ויוסף פאלאג'י היו סוחרים מצליחים והיו בקיאים בשפות אחדות, הם החלו ב־1591 למלא שליחויות דיפלומטיות שונות עבור שליט מרוקו מולאי אחמד אל־מנצור (1578־1603), המכונה גם 'המלך המוזהב'.

סולטן מרוקו אחמד אל־מנצור. תחריט, המאה ה־17

סולטן מרוקו אחמד אל־מנצור. תחריט, המאה ה־17

תחילה העסיק הסולטן את האחים בביצוע עסקאות של סחר חליפין עבורו, ואחר שרכשו את אמונו הוא הטיל עליהם משימות דיפלומטיות בעלות חשיבות עליונה לממלכתו. אחר מותו של אל־מנצור פרץ בין בניו קרב על ירושת השלטון במרוקו. זעזועים פנימיים שיסעו את מרוקו במשך יותר מעשור. הדבר פגע קשות בקהילות היהודיות, ויהודים בעלי אמצעים חיפשו מקומות מגורים חלופיים. אחת התופעות המרתקות והלא מוכרות המאפיינת תקופה זו היא חזרתם של יהודים לספרד ולפורטוגל. יהודים עדיין לא הורשו לחיות בחצי האי האיברי, וכך נוצר מצב שנכדיהם של אלה שעזבו את ספרד משום שלא הסכימו להמיר את דתם ביקשו עתה להתנצר ולחסות בצל הכנסייה, אף אם היה זה מסיבות תועלתניות בלבד. יש הטוענים כי שמואל ויוסף פאלאג'י ביקשו אף הם להגר לספרד, אך נדחו על ידי האינקוויזיציה מסיבות שונות. מהמחקר עולה כי יהודים ילידי מרוקו שהתנצרו נרדפו על ידי האינקוויזיציה שחשדה – כנראה בצדק – כי לא התנצרו בלב שלם.

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

בשנים האחרונות היו שזיהו את הדמות בציורו של רמברנדט ‘גבר בלבוש אוריינטלי‘ עם שמואל פאלאג‘י שפעל בהולנד — ארצו של רמברנדט — אולם ספק רב אם יש אמת בזיהוי זה. הצייר ההולנדי הדגול צייר אמנם לא מעט יהודים, אך הוא נולד ב־1606 והיה רק בן עשר כששמואל פאלאג‘י נפטר. שמן על בד, 1634

בשנים האחרונות היו שזיהו את הדמות בציורו של רמברנדט ‘גבר בלבוש אוריינטלי‘ עם שמואל פאלאג‘י שפעל בהולנד — ארצו של רמברנדט — אולם ספק רב אם יש אמת בזיהוי זה. הצייר ההולנדי הדגול צייר אמנם לא מעט יהודים, אך הוא נולד ב־1606 והיה רק בן עשר כששמואל פאלאג‘י נפטר. שמן על בד, 1634

ב־1607 הגיעו האחים פאלאג'י למדריד לצורכי מסחר, אך זמן קצר אחר כך נאלצו לברוח מספרד בסיועם של ידידים רמי דרג. למרות שאין עדות ודאית באשר לסיבת עזיבתם את מדריד, ייתכן שהאחים עסקו בניסיון להשבת אנוסים ליהדותם, פעילות שללא ספק הייתה מעוררת עליהם את חמתה של האינקוויזיציה.

שגריר יהודי ממרוקו

ב־1608 מינה הסולטן מולאי זידאן את שמואל פאלאג'י לשגריר מרוקו בהולנד. בתיווכו נחתם ב־1610 הסכם שלום היסטורי בין מרוקו להולנד. להסכם זה נודעת חשיבות רבה, שכן הוא היה ההסכם הראשון שנחתם בין מדינה נוצרית לבין מרוקו המוסלמית, וזאת בתקופה שבה הגורם הדתי היה ראשון במעלה בשיקולים השונים ליצירת בריתות. שמואל חתם בעצמו על ההסכם כמיופה כוח של הסולטן, וממקורות מהתקופה עולה כי הנסיך ההולנדי מוריץ מנסאו העריך את סגולותיו הדיפלומטיות של בן שיחו.

דיוקנו של הנסיך מוריץ מנסאו שצויר עוד בחייו. שמן על בד,1607

דיוקנו של הנסיך מוריץ מנסאו שצויר עוד בחייו. שמן על בד,1607

שנה לפני חתימת הסכם השלום בין מרוקו להולנד חתמו הולנד וספרד בתיווכה של צרפת על הסכם שביתת נשק והכרה הדדית בגבולות הקיימים. הסכם זה נודע בשם 'הסדר שתים עשרה השנים', כיוון שהסתיים כעבור 12 שנה ב־1621. לאחר ששמואל הצליח להשיג את הסכם השלום ההיסטורי בין מרוקו להולנד העניק לו הסולטן מולאי זידאן בלעדיות על המסחר עם הולנד. שמואל יצא מיד לדרך ובפיו הצעה מפתה לנסיך ההולנדי שאף העמידה במבחן את ההסכם שחתם מעט קודם לכן. הוא הציע לנסיך מוריץ כי יסייע לו בבניית צי של שמונה ספינות שיאוישו על ידי יותר מאלפיים אנשי צוות מיומנים ומזוינים במטרה לפשוט על ספינות הצי הספרדי המובילות זהב ודברי ערך אחרים מאמריקה. בתמורה הבטיח לו שמואל חלק נכבד מהשלל.

הנסיך מוריץ מנסאו היה פטרונו וידידו של שמואל פאלאג‘י ופעל מאחורי הקלעים לשחרורו מהכלא הבריטי. הנסיך מוריץ מארח משלחת של דיפלומטים רוסים בטרקלינו ב־1614 — אותו טרקלין שבו התארח ללא ספק גם פאלאג‘י לא אחת. צ‘רלס רוכסן, שמן על בד, 1874

הנסיך מוריץ מנסאו היה פטרונו וידידו של שמואל פאלאג‘י ופעל מאחורי הקלעים לשחרורו מהכלא הבריטי. הנסיך מוריץ מארח משלחת של דיפלומטים רוסים בטרקלינו ב־1614 — אותו טרקלין שבו התארח ללא ספק גם פאלאג‘י לא אחת. צ‘רלס רוכסן,
שמן על בד, 1874

הנסיך מוריץ, שראה בספרד אויבת על אף הסכם הפסקת האש שחתם עמה, הסכים לסייע לשמואל. וכך בקיץ 1611 יצא צי של ספינות הולנדיות שדגלי מרוקו מתנופפים על תורניהן למסע שוד ימי ובראשו הרב שמואל פאלאג'י, אשר הקפיד לקחת עמו למסעותיו טבח יהודי כדי שלא ייכשל חלילה באיסור בישולי גויים. מסעות השוד נמשכו למעשה עד לפטירתו של פאלאג'י ב־1616.

תסבוכת דיפלומטית

בשלהי 1614 יצא שמואל מהולנד להתקפה נוספת על ספינות ספרדיות, אך בלב ים משהו השתבש – ייתכן שמחלה פשטה בקרב אנשי הצוות וייתכן שפרצה סערה – והם נאלצו לעגון בפלימות' שבאנגליה. בארבעה בנובמבר 1614 כתב ג'ון צ'מברליין – איש עסקים בעל קשרים בצמרת השלטון האנגלי שמכתביו מהווים מקור היסטורי חשוב לנעשה באנגליה במאה ה־17 – לשגריר הבריטי בוונציה:

כאן [בנמל פלימות'] נאסר שודד ים יהודי שהביא שלוש ספינות של ספרדים לפלימות'. הוא נשלח על ידי מלך מרוקו והשתמש באנייה הולנדית (מ.ה. חאנס, 'דון שמואל פאלאג'י, רב ושודד־ים', עמ' 37).

מששמע שגריר ספרד בלונדון על הגעתו של פאלאג'י הוא תבע מהמלך האנגלי לאוסרו בגין שוד הספינות הספרדיות. שמואל הציג אמנם בפני המושל של פלימות' כתב הגנה החתום על ידי המלך מ־25 באוקטובר 1614 שהעניק לו זכות למעבר חופשי בארצות הוד מלכותו, אולם בין אנגליה לספרד שררו באותה עת יחסים דיפלומטיים הדוקים ולכן ההשפעה הספרדית גברה ושמואל נעצר והובא למשפט בלונדון.

התסבוכת הדיפלומטית שנוצרה בעקבות מעצרו של שמואל מעידה על מידת השפעתו. השגריר ההולנדי בלונדון, נואל דה קארון, העמיד עצמו בתקופה זו לרשותו של שמואל ואף העיד עבורו בפני המלך. דומה שגם בית המשפט התרשם מאישיותו של שמואל עד כדי כך שיושב הראש הושיבו לצדו והוא הורשה להישאר בכיסוי ראש למרות שכולם היו חייבים לגלות את ראשם בבית המשפט. בית המשפט זיכה שמואל מההאשמות שהוטחו נגדו והוא שוחרר ממאסרו עוד בטרם הסתיים המשפט באופן רשמי.

במאי 1615 עזב שמואל את אנגליה. כבר בדרכו לארצות השפלה הוא התנקם בספרד – ספינתו החזקה בעלת שלושת התרנים תקפה אחת מספינות הדגל של הצי הספרדי ולקחה ממנה שלל רב. הוא תכנן כנראה להעניק חלק מהשלל לסולטן התורכי במטרה לקשור קשר דיפלומטי בינו לבין מולאי זידאן ממרוקו וכך לחזק את הברית נגד ספרד, אולם מזלו לא שפר עליו – הוא חלה אנושות ונאלץ הפליג הישר לחופי הולנד, שם התקבל כגיבור וכמנצח.

ספינת קרוולה הולנדית מ־1599 על בול ממלגה, 1991 באדיבות Shutterstock

ספינת קרוולה הולנדית מ־1599 על בול ממלגה, 1991. באדיבות Shutterstock

בט"ז בשבט שע"ו (1616) נפטר שמואל פאלאג'י ממחלתו בהאג. מסע ההלוויה שלו דמה לזה של בן אצולה. לצד אלפים מבני הקהילה היהודית של האג ליווהו בדרכו האחרונה לבית הקברות היהודי באודרקרק שעל גדות נהר האמסטל גם הנסיך מוריץ ואצילים רבים. על מצבתו נחקקו דמות אריה וכתר אצולה ונכתב כי הוא היה חכם והתברך במעלת "הנושא טוב עם א־לוהים ואדם".

ארמון אל באדי במרקש נבנה על ידי הסולטן אחמד אל־מנצור וממנו נשלח פאלאג'י לשגריר להולנד. בזכות הקשרים האמיצים שכונן פאלאג'י בין הולנד למרוקו זכה הארמון כי הצייר ההולנדי אדריאן מת'ם ינציח אותו ב־1640

ארמון אל באדי במרקש נבנה על ידי הסולטן אחמד אל־מנצור וממנו נשלח פאלאג'י לשגריר להולנד. בזכות הקשרים האמיצים שכונן פאלאג'י בין הולנד למרוקו זכה הארמון כי הצייר ההולנדי אדריאן מת'ם ינציח אותו ב־1640

דמותו של שמואל פאלאג'י – רב, דיפלומט, הרפתקן ושודד ים – היא דוגמה מרשימה ונדירה ליהודי שהשכיל לנצל את השינויים שהתרחשו בעולם בימיו, להשיג עושר רב ולפעול למען אחיו. חייו מעוררים השראה ומלמדים כי מי שמעז לפרוץ את המסגרות המקובלות עשוי לפעמים לזכות בכל הקופה, או אולי יותר נכון לומר – לשדוד אותה.