גיליון 2

מלך ביופיו // עמרי שאשא

על פרשת דרכים בבגדד ניצבה דמותו המרשימה ויפת התואר של הרב יוסף חיים (‘הבן איש חי‘) כמופת לשילוב של הרבצת תורה והלכה עם פתיחות לרוחות הזמן

 

הזוהר – סוד חדש ועתיק // יהודה יפרח

גיוליו של ספר הזוהר חולל טלטלה בעולם היהודי ומחוצה לו. תפיסת החירות שלו, יסודות המיניות וההומור בעולמות הארציים והעליונים כאחד

 

ויז’ניץ – רשמי מסע מצולם לדרום בוקובינה // ויליאם קלינבאום

‘מצבות המגפיים’ של ברדיטשב היוו הקדמה מתאימה לביקור בעיירה ששמה הפך למותג חסידי, וכמעט כל תושביה ערב השואה היו יהודים

 

מאיירים ביד חזקה // שמואל פאוסט

מציאתו של כתב יד קדום היא סוג של נס וגם סוג של נכס. נכס תרבותי כזה – נדיר, מרהיב עין ומעורר התפעלות ועניין – הוא כתב היד המאויר של ספרי משנה תורה לרמב”ם. מחצית כתב היד עברה גלגולים היסטוריים שונים ומסעות בין יבשתיים עד שנחתה לאחרונה בירושלים. מסע היסטורי צבעוני ומרגש

 

“אם בהר חצבת אבן” – 
בעקבות הבונים החופשים בירושלים // ניר אורטל

עירו של שלמה המלך, ואתרים הקשורים בו, מהווים מקור השראה לאחווה העולמית אפופת המסתורין. קבר דוד בהר ציון, מערת צדקיהו ושוק מחנה יהודה קשורים כולם בבנייה החופשית

 

כך מחוללים מדינה // יעקב מדן

פקידו של מלך פרס שבא לשקם את ‘עיר קברות אבותיו’ הפך למנהיג של מדינה-בדרך ושל כוח מגן מכורח הנסיבות, ובעיקר מכוח תגובתו אליהן, שהתאפיינה במסירות אישית יוצאת דופן, בניקיון כפיים גמור ובאומץ

 

ג’פרסון לא מת // יואב שורק

דילוג בין מדריד לוושינגטון ממחיש לעין היהודית את הפער שבין מונומנטים חיים לבין מונומנטים שהפכו כיום לקליפה ריקה, וגם כשהיו בשיא תפארתם לא ייצגו מעלה מוסרית

 

הנקודה היהודית של הכנסייה האתיופית // אסף מלאך

לכנסייה האתיופית זיקה מיוחדת ליהודים, והיא ביססה תשתית לתפיסה נוצרית השואבת ישירות מן התנ”ך מודל של מלכות ארצית שמאחדת דת, לאום ומדינה. לקשר זה יש תוצאות פוליטיות שמצטרפות עד היום לשיתוף האינטרסים של ישראל ואתיופיה נגד הטרור האסלאמי

 

שלוש דתות נפגשות בג’ונגל // ארי גרינספן והרב ארי זיבוטובסקי

ארי וארי, צמד מלומדים הרפתקנים, הופתעו לגלות באתיופיה נצרות בעלת ניחוח כמעט יהודי ואסלאם שעונה ב’שלום עליכם’. רשמי מסע

 

קהווה אצל לורנץ – שימור בתל אביב // שמואל פאוסט

עגנון לא אהב את התה, תלמידי הגימנסיה לא אהבו את ההצגות ביידיש. בית הקפה המיתולוגי ‘קפה לורנץ‘, שבעבר הצדיעו בו במועל יד, זוכה כעת לשחזור ולהתחדשות כבית לתרבות יהודית

 

מנבכי הארכיון

להיות לאיש צבא מבלי להתיימר // יוחאי בן גדליה

נוער עברי מרוסיה הצארית כותב לחכם באשי באיסטנבול העות’מאנית

ביקורות

שורשי החילון, שמואל פיינר // ישי פרנקל

גרינברג, נוח באומבך // יובל ריבלין