מתחת למעטה השלטון הנוכחי באיראן יש בה גאווה על השורשים שקדמו לכיבוש המוסלמי, וטענה לזהות הממשיכה את הדת הזורואסטרית שהייתה דת המדינה במאות שנותיה של האימפריה הסאסאנית

עד לפני עשורים בודדים, כדי להעליב איראני די היה לומר לו שהוא ערבי. בעשורים האחרונים גם הכינוי מוסלמי הוא עלבון לרוב האיראנים, למרות שרובם אכן נולדו למשפחות מוסלמיות. 

היריבות בין האיראנים לערבים היא עתיקת שנים. שורשיה בכיבוש הערבי הראשון של איראן ובמאות השנים שבאו אחריו. הקרב המכריע, קרב קאדסי (אל-קאדסיה בערבית), התחולל ב-636, המלך הסאסאני נרצח והאימפריה נפלה סופית ב-651. אסלום כל האוכלוסייה נמשך מאות שנים. בנוסף לכוח שכנועה של החרב סייעו לקבלת האסלאם גם העובדה שהיא דת קלה יותר לקיום מדתו של הנביא זרתוסטרה, והחיבור בין דת למדינה באיראן. הדת הזורואסטרית הייתה דתה הרשמית של האימפריה הסאסאנית ששלטה באיראן ובחלקים נרחבים מהעולם הידוע מ-224 עד הכיבוש האסלאמי. בראשית דרכה של האימפריה שליטיה נחשבו טובים ונערצים, אך כעבור 400 שנה נראה כי הם כבר לא היו אהודים כל כך על העם, וגם דבר זה הקל על קבלת דת האסלאם עם החלפת השלטון.

במאות הראשונות לאסלאם אימצו האיראנים את הערבית כשפת אב – שפה משותפת, לינגואה פרנקה – של המזרח התיכון, שבה גם נכתבו יצירות מדעיות ופילוסופיות, אך פרסית נשארה עדיין שפת האם המדוברת. הרופא והפילוסוף אבן סינא; המתמטיקאי אל-ח'ורזמי, שעל שם ספרו נקרא המקצוע אלגברה; ההיסטוריון והמדען אל-בירוני; ואפילו הבלשן הראשון שעסק בערבית סיבויה, שמשמעות שמו בפרסית בעל ריח התפוחים – היו כולם ילידי איראן. הם כתבו בערבית, אך נראה כי בבית דיברו בפרסית או בלהגים איראניים מקומיים. את השפה הפרסית לא היה צורך להחיות, כי היא נשארה שפת הדיבור, אך ההשתלטות הערבית על הספרות ועל המדע בהחלט סיכנה את מעמדה.

הפלישה הצבאית של ח'ליפות רשידון הובילה לנפילת האימפריה הסאסאנית ולדעיכת הדת הזורואסטרית. קרב קאדסי מתוך Tareekh Al-Islam Al-Musawwar

 

ברית עם השדים

מי שהציל את השפה הפרסית הגבוהה היה המשורר אבו-אלקאסם פרדוסי תוסי שמת בראשית המאה ה-11. הוא כתב את האפוס הפרסי הידוע ביותר – השאה נאמה – בפרסית טהורה כמעט ללא מרכיב ערבי. פרדוסי הציל למעשה לא רק את השפה הפרסית אלא גם את הזהות האיראנית.

בניגוד לעמים אחרים אשר נכבשו על ידי הערבים וקיבלו על עצמם את דת האסלאם ואת הזהות הערבית, האיראנים אמנם קיבלו את האסלאם, אך שמרו על שפתם המקורית ועל זהותם הנבדלת. כאשר שאלו את העיתונאי וההיסטוריון המצרי מוחמד חסנין הייכל כיצד ויתרו המצרים על זהותם ועל לשונם והפכו לערבים, הוא השיב: כי לנו לא היה פרדוסי.

בכתיבת השאה נאמה הסתמך פרדוסי על סיפורי המיתולוגיה וההיסטוריה ששרדו עד אז רק בכתבים בפרסית אמצעית – פהלווי – לשונה של האימפריה הסאסאנית והשפה השלטת לפני האסלאם. המקור המרכזי למיתולוגיה האיראנית, אשר עליו או על מקור דומה לו הסתמך גם פרדוסי, הוא טקסט בשם בֻּנְדַהִישְן – בריאת היסוד – המתחיל בבריאת העולם ומסתיים באחרית הימים. כיוון שאחרית הימים הזורואסטרית היא עניין של אמונה זורואסטרית, ופרדוסי כתב בסביבה אסלאמית, השאה נאמה מסתיים בכיבוש הערבי. בהשפעת הקוראן מחליף השאה נאמה את תיאור בריאת העולם הזורואסטרית בתיאור המוסלמי, המבוסס על הכתוב בתורה.

פרדוסי גם הפך חלק מהנרטיבים המיתולוגיים למציאותיים יותר כביכול, וכך למשל הנבל הראשי במיתולוגיה, דרקון בעל שלושה ראשים, הוחלף בנרטיב ראליסטי יותר – נסיך אשר הפך מאוחר יותר למלך, וזה כרת בטעות ברית עם השטן ומכתפיו צמחו שני נחשים. שני הנחשים הכאיבו מאוד למלך, וכדי להקל על כאביו הוא היה חייב להאכילם כל יום במוחות של שני גברים צעירים. גם זהותו הלאומית של הנבל השתנתה בהתאם לזמנים. באפוס המקורי – הבונדהישן – הדרקון היה בבלי, ואילו בשאה נאמה הנסיך הרע הוא ערבי.

לאפוס השאה נאמה שכתב פרדוסי היה תפקיד מרכזי בהחייאת השפה הפרסית ובביסוס הזהות האיראנית. היצור המכונף סימורג מציל את התינוק זאל, איור מתוך כתב יד של השאה נאמה, סוף המאה ה-16 ספריית צ'סטר ביטי, דבלין

לפי המיתולוגיה האיראנים עצמם קראו לדרקון בעל שלושת הראשים לשלוט עליהם לאחר שמאסו במלכם המיתולוגי ג'משיד שהיה טוב ומיטיב, אך לאחר אלף שנות שלטון החל יושרו להישחק והוא אפילו כרת בריתות עם השדים. תיאור האנשים הקוראים למפלצת קטלנית לשלוט בהם הוא כנראה ביקורת מוסווית על הכיבוש האסלאמי שהחליף את השלטון הסאסאני, שהרי אי אפשר היה לבקר ישירות את השליטים עצמם.

דרכם של מיתוסים לשוב ולהתממש בהיסטוריה בדרכים שונות, והכיבוש הערבי במאה השביעית לא היה הפעם האחרונה שבה השתלט האסלאם על המדינה. ב-1979, לפני 46 שנה בלבד, השתלט האסלאם שנית על איראן. ההבחנה בין הרפובליקה האסלאמית לאיראן, ובין שלטון הדיכוי לעם האיראני, חשובה מאוד לאיראנים. רבים מהם מסרבים לקרוא לרפובליקה האסלאמית איראן, ומכנים את השלטון הנוכחי 'הכיבוש הערבי השני'.

אין לך מנוי לסגולה?

זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות

לרכישת מנוי

כבר מנויים? התחברו

מוזמנים לשתף