הניסיונות הנעשים כיום לשלב את הציבור החרדי במשימות הלאומיות אינם חסרי תקדים. מה אפשר ללמוד מהניסיון להקים היאחזות שתאויש על ידי בחורים מגויסים מחסידות ויז'ניץ?
שבוע אחרי הטבח בשמיני עצרת הקריא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר בבית הכנסת בבני ברק תפילה להצלחת הלוחמים ולשלום החטופים. הצעד חסר התקדים דווח בהרחבה בעיתונות הדתית והחרדית, אך התפילה שהקריא האדמו"ר לא הייתה זו הנקראת מדי שבת בבתי הכנסת של הציונות הדתית, והיא גם לא הזכירה בפירוש את צבא ההגנה לישראל. הייתה זו תפילה שנכתבה על ידי הרב מנחם מנדל גפנר, שנודע בעיקר כמי שייסד את המעמד של ברכת הכהנים ההמונית בכותל המערבי בחול המועד:
מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך וישמור ויעזור ויגן ויושיע לכל אחינו בית ישראל העומדים במערכה מול שונאי ישראל, בעבור שכל הקהל מברכים אותם ומתפללים בעדם. בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל רע, וידבר עמים תחתם, ורדפו מהם חמישה מאה ומאה מהם רבבה ירדופו, ובכל אשר יפנו יצליחו, ונפלו אויבינו לפניהם לחרב, וישובו לשלום לאוהליהם. להחלימם, לרפאותם, להחזיקם ולהחיותם, וישלח להם רפואה שלמה מן השמים לכל איבריהם וגידיהם בתוך שאר חולי ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן. ומי מהם שנפל בשבי, הקדוש ברוך הוא יימלא רחמים עליהם ויתנם לרחמים לפני שוביהם, ויוציא ממסגר אסיר, ויקרא לשבויים דרור ולאסורים יפקח קוח, וישיבם לבתיהם בשלום במהרה, אמן (ברוך ישראל בנימין גפנר, 'עולמו של חסיד', כרך ב', עמ' תרכו-תרכז).
מהתפילה שחיבר גפנר בזמן מלחמת השחרור עולה תחושת שייכות בין הרב החסידי לבין החיילים, אך נכדו של גפנר, שפרסם ב-1988 ביוגרפיה על סבו, הציג את התפילה שחוברה בזמן מלחמת העצמאות כחלופה לשירות צבאי, בהתאם לנרטיב החרדי המקובל היום:
היה ברור לכל שעל פי שכל ובדרך הטבע לא היה כל סיכוי לקומץ הלוחמים להחזיק מעמד נגד צבאות האויב … לא נשארה אלא דרך אחת … תפילה. בחזית זו ניצב רבי מנדל כמצביא ראשי. הוא יצא במערכה היסטורית לעמוד במתקפה רצופה נגד האויב, פלוגות פלוגות נלחמו במשמרות סביב שעות השעון … בשעה שאנשים הסתובבו בחוצות וחיפשו להם שקי חול לסתום את חלונות ביתם מפחד ההפגזות, היה הוא עומד ברחובה של עיר אצל השטיבלך וקורא בחִיל: "תהלים, רבותיי, רק התהלים יועילו לנו!" … מאה ימים רצופים עמדו רבי מנדל וחייליו בתפילה ובאמירת מזמורי תהלים ללא הפסקה כלשהי (שם, עמ' תרכ-תרכב).
תפילה זו, בשינויים קלים, נאמרה גם בימי האימה של מלחמת יום הכיפורים, וכאמור גם השנה. בעיתונות לא דווח שהאדמו"ר חזר על התפילה בשבתות הבאות, ואם אכן מדובר באירוע חד פעמי, הוא מעיד על כך שהאדמו"ר, שלאורך השנים התבטא בחריפות נגד גיוס לצה"ל, נותר נאמן לעמדתו הקשוחה. אך ההתנגדות הנחרצת אינה משקפת את עמדתם של כל אדמו"רי ויז'ניץ בעבר.
כפר במיקום משוער
מי שייסד ענף אחר של ויז'ניץ – חסידות סֶרֶט-ויז'ניץ בחיפה – היה האדמו"ר רבי ברוך הגר, שעד השואה כיהן כרב בעיר סירט שברומניה. ב-1947 עלה רבי ברוך לארץ והקים את חסידות סרט-ויז'ניץ בחיפה. בנו אליעזר, שהיה אז תלמיד ישיבה, התגייס לפלוגה הדתית של ההגנה בעיר ואף נלחם ונפצע בקרב ברמת יוחנן. נראה כי גיוסו של אליעזר נעשה בברכת אביו, שכן בעיתון 'הצופה' דווח כי האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ היה מהדוברים בטקס שנערך לרגל גיוסה של קבוצת בחורים דתיים לצה"ל בקיץ תש"ח (1948). לאחר פטירתו של האדמו"ר ב-1963, עמד בנו רבי אליעזר בראש חסידות סרט-ויז'ניץ בחיפה, ושימש בתפקיד זה עד פטירתו ב-2015.

ב-1947 הגיע לארץ גם רבי חיים מאיר הגר, אחיו של רבי ברוך. רבי חיים מאיר כיהן מ-1936 כאדמו"ר חסידות ויז'ניץ בגרויסוורדיין שברומניה, ולאחר עלייתו התיישב בבני ברק והקים בה את חסידות ויז'ניץ. ב-1959 הופיעה בעיתון 'שערים' מודעה על התיישבות חדשה שתיקרא כפר ויז'ניץ. זה לא היה מיזם הבנייה הראשון של החסידות. תחת הנהגתו של רבי חיים מאיר הוקם שיכון ויז'ניץ בבני ברק, ואחיו החיפאי רבי ברוך הגר הקים את שכונת רמת ויז'ניץ בחיפה. אולם סיפורו של כפר ויז'ניץ היה שונה.
במודעה נכתב כי הכפר יקום במרכז הארץ, והמתעניינים הוזמנו לקבל פרטים נוספים בבית האדמו"ר, דרך איש הקשר הרב משה ארנסטר. הרב ארנסטר היה חתנו של האדמו"ר, ובהמשך גם הכוח המניע מאחורי שני מיזמי בנייה נוספים של ויז'ניץ בירושלים ובצפת. הכפר היה ניסיונו הראשון בבנייה עבור קהילת חסידים.
הכפר העתידי, שנהנה מגיבויו הסמכותי של האדמו"ר מוויז'ניץ, היה אמור ליהנות גם מגב כלכלי בזכות מפעל לליטוש יהלומים שאמור היה לקום בו, ולספק גם משרות נלוות. המודעה הבטיחה למועמדים הכשרה בתחום ליטוש היהלומים והמסחר בהם, הזהירה כי מספר המקומות מוגבל וכל הקודם זוכה, אך הבהירה כי "באות בחשבון משפחות המתאימות לרוחנו".
אין לך מנוי לסגולה?
זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות
כבר מנויים? התחברו