על הדבש ועל העוקץ
נעמי שמר, סיפור חיים
מוטי זעירא
כתר, 2017, 499 עמ'
נעמי שמר איחדה את תפקידי המלחין, הכותב והמבצע הרבה לפני שזה היה מקובל, והייתה לכותבת פס הקול המזדמזם באוזניהם של ישראלים רבים, אבל הביוגרפיה הקולחת והמעניינת שכתב ההיסטוריון מוטי זעירא, ראש המדרשה באורנים, מביאה את סיפורה של נעמי שמר מההתחלה. הילדה נעמי ספיר, ש"נולדה בשדה בין דשא לאבן" בקיבוץ כנרת, הייתה ילדה חולמנית ותלמידה מצטיינת הרוצה לרצות את הוריה ואת מוריה, אך גם מתבגרת וצעירה שידעה גם לעמוד על שלה. כילידת 1930, תעודת הבגרות של נעמי לא ניתנה לה אחרי קיץ של בחינות אלא אחרי מלחמת השחרור שבה נהרגו רבים מחברי כיתתה, חלקם בפאתי הקיבוץ ממש. באותם ימים באה נעמי הצעירה לאספת החברים של משק שהיה זקוק נואשות לידיים עובדות וביקשה אישור לצאת ללמוד מוזיקה. בספר מתוארים גם קשיי הנישואין הקצרים לגדעון שמר, קשיי הפרנסה והחיים הנהנתנים והקפריזיים שנעמי התעקשה לקיים. עוד מוזכר בספר הרקע לכתיבתם של שירים רבים, אך זעירא לא מתעכב מספיק על פרשנות ספרותית של השירים לאור הביוגרפיה וחבל.
הגילוי החשוב בביוגרפיה הוא הקשר בין רבקה ספיר שחלמה להיות פסנתרנית לבין בתה נעמי שמימשה לבסוף את שאיפותיה של אמה, על אף שהתהליך לא היה קל. היחסים בין האם לבתה היו מתוחים מאוד לאורך כל חייהן, ומכתביה של נעמי לאמה – המצוטטים בהרחבה בספר – משקפים את המתחים בין האם ששאפה כי בתה תהיה מוזיקאית קלסית לבין הבת שמצאה עצמה מחברת פזמונים שובבים וחביבים. המכתבים מביאים לביוגרפיה את קולה של נעמי עצמה, והקוראים יכולים לחוש כיצד היא מצטדקת בפני אמה, מנסה להפיס את דעתה ומשתמשת בהומור, בקישוטים לשוניים ובלמדנות גדולה ממכמניהם העתיקים והחדשים של העברית ושל התרבות האירופית. המכתבים אינם משמשים בספר רק מקור היסטורי נוסף לגילוי פרטים מקורות חייה, יש בהם גם מקור חיוני להבנת האישיות היצירתית שלה כצברית הניצבת בפני דרישותיה הגבוהות של האם החלוצה בהצטחקות מצטדקת. תפקיד המכתבים חשוב עד כדי כך שבחלק המתאר את חייה לאחר פטירת האם – כ-15 שנה לפני פטירתה של נעמי – נראה כי משהו חסר מן הספר.
עקיבא
האיש, האגדה, המורשת
ראובן המר
מאנגלית: עודד פלד
מכון שכטר וידיעות ספרים, 2017, 263 עמ'
קורות חייהם של תנאים ואמוראים שימשו חומר למדרשים רבים ומשונים לאורך השנים, והמחקר חושף את הפערים שבין הסיפורים לבין המציאות ההיסטורית. האם אנחנו יכולים לכתוב על פי המדרשים את הביוגרפיה של הקדמונים, או שאנחנו יכולים רק לכתוב את תולדות הסיפורים עליהם? ראובן המר בוחר באפשרות הראשונה. הוא מודע לכך שלכל סיפור יש גרסאות שונות, ועם זאת הוא בוחר לספר לנו את תולדות חייו של רבי עקיבא על רקע ההיסטוריה של תקופתו כרצף של עדויות ל על חייו של אחד התנאים המשפיעים ביותר, וטורח להעמיד בפנינו את המחלוקות בין הדעות השונות המופיעות במדרשים.
אין לך מנוי לסגולה?
זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות
כבר מנויים? התחברו