מאחורי מבצע חשאי שהתרחש בזמן מלחמת העצמאות מעבר לים עמדה דמות שכמעט נשכחה מהזיכרון הציבורי. עדה סרני, מפקדת המוסד לעלייה ב' באיטליה, הצליחה בעזרת קשרים אישיים, כישרון דיפלומטי ותושייה יוצאת דופן למנוע ממשלוח נשק גדול להגיע לידי האויב

באביב 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הוכו אנשי המודיעין של היישוב העברי בהלם כשהגיעה ידיעה שהאנייה האיטלקית לינו צפויה להפליג מנמל פיומה שביוגוסלביה – היום רייקה שבקרואטיה – לנמל ביירות כשבבטנה מטען עצום של נשק צ'כי שיועד למדינות ערב. על פי הערכות שונות היו על הספינה בין 4,500 ל-8,000 רובים ובין חמישה לשמונה מיליון כדורים.

עבור הנהגת היישוב, שידעה עד כמה הנשק שבידי הלוחמים היהודים דל, היה זה איום אסטרטגי של ממש. כל רובה נוסף בצד הערבי היה עלול להכריע קרב, ומשלוח כה גדול היה עשוי להכריע את המערכה כולה. זו הסיבה שהושקע מאמץ חובק ארצות בפרשת הלינו, ונשזרו בה פעולה ימית, תחבולה מודיעינית ודיפלומטיה חשאית. בכל אלה הייתה מעורבת אישה אחת – עדה סרני.

סרני התבקשה לעצור את האנייה לינו שיצאה מנמל פיומה. הנמל שבצפון הים האדריאטי, מול חופי איטליה, גלוית דואר מראשית המאה העשרים

בין אובדן לשליחות

עדה אסקרלי נולדה ב-1905 ברומא למשפחה יהודית אמידה אשר הגיעה לאיטליה לאחר גירוש ספרד והייתה רחוקה מיהדות ומציונות. בכיתתה למד גם קרוב משפחתה אנצו סרני, ובנערותם התהדק ביניהם הקשר. ב-1925, לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטת רומא, נישאה עדה לאנצו שכבר היה פעיל בתנועה הציונית ונסחפה בעקבותיו לציונות. ב-1927 היו בני הזוג מראשוני החלוצים שעלו לארץ מאיטליה. הם התיישבו עם בתם הבכורה חנה ברחובות, ושם נולדה בתם השנייה הגר.

עדה לא אהבה את החיים ברחובות, וב-1928 הצטרפה המשפחה לגרעין שהקים את גבעת ברנר. למרות הבדלי שפה ותרבות, ולמרות המורכבות שהייתה כרוכה בחיים ביישוב שזה עתה נוסד, הסתגלה עדה היטב לחיים בקיבוץ. בנם השלישי דניאל נולד ב-1930. במהלך שנות השלושים הצטרפה המשפחה לאנצו בשליחויותיו מטעם התנועה הציונית בחו"ל.

ב-1944, במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף אנצו לצנחני היישוב שפעלו באירופה הכבושה וצנח בצפון איטליה. הקשר עמו אבד ותחילה איש לא ידע מה עלה בגורלו. לאחר המלחמה, על אף הסכנות שעדיין ארבו ליהודים באירופה, החליטה עדה לנסוע לאיטליה כדי לחפש אותו.

כיוון שהכירה את השפה ואת התרבות המקומית, ביקש ממנה שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב' – גוף מטעם ההגנה שהביא ארצה מעפילים – לסייע בפעילותם שם. עדה סרני מונתה לסגניתו של יהודה ארזי, מפקד המוסד לעלייה ב' באיטליה. כעבור חודשים אחדים קיבלה עדה עדות כי אנצו נרצח בדכאו בב' בכסלו תש"ה (1944). שליחותה האישית תמה, אך היא המשיכה בשליחותה הלאומית.

מחלוצי העלייה מאיטליה וממייסדי קיבוץ גבעת ברנר. עדה ואנצו סרני עם ילדיהם דניאל והגר, 1944 | צילום: חנן בהיר, ביתמונה, אוסף פריצקר, הספרייה הלאומית

מורשת של שליחות

אנצו סרני היה איש רוח, פעיל ציוני ולוחם, והוא הקדיש את חייו לחינוך, לעלייה ולהצלת יהודים, עד שנהרג בעקבות משימת צניחה חשאית מעבר לקווי האויב

אנצו חיים סרני נולד בי"ב בניסן תרס"ה (1905) ברומא למשפחה יהודית מיוחסת. אביו שמואל היה רופאו האישי של מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי, ודודו אנג'לו סרני כיהן כראש הקהילה היהודית ברומא והיה מראשוני העסקנים הציונים במדינה. סרני גדל בסביבה תרבותית עשירה, וזו עיצבה את זיקתו העמוקה לכתיבה ולספרות. הוא המשיך ללימודים גבוהים וקיבל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת רומא.

ב-1927 עלה עם אשתו עדה לארץ ישראל, ובני הזוג היו ממייסדי קיבוץ גבעת ברנר. הוא האמין בציונות סוציאליסטית והומניסטית, ויצא לשליחויות רבות במדינות שונות מטעם התנועה הציונית. הוא עסק בארגון תנועות נוער חלוציות, בעידוד עלייה ובהקמת מסגרות הכשרה לצעירים יהודים. אמרו עליו כי היה בעל כריזמה שקטה ותחושת שליחות עמוקה.

ב-1943 הצטרף לחיילים העבריים שלחמו בדרום איטליה, והיה מהראשונים שפגשו את קהילת המתגיירים הייחודית בכפר סן ניקנדרו. ב-1944, למרות שהיה בן 39 ומבוגר מהמגויסים האחרים, התעקש להצטרף ליחידת הצנחנים של היישוב העברי. הוא צנח בצפון איטליה במטרה לסייע למחתרת האנטי פשיסטית וליצור קשר עם היהודים שנותרו באיטליה. הוא נלכד על ידי הגרמנים עם הגיעו, נחקר והועבר למחנה הריכוז דכאו, שם נרצח בב' בכסלו תש"ה (1944).

בראשית 1946 ארגנו אנשי המוסד לעלייה ב' באיטליה – ובהם אלמנתו עדה סרני – את הפלגתה של אניית המעפילים 'אנצו סרני' ועליה כ-900 נפשות. האנייה נתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה גורשו למחנה המעצר בעתלית ושוחררו כעבור שבועיים. למרות זאת היא הפכה סמל למורשתו של אנצו סרני ולנחישותה של עדה להמשיך את פועלו. קיבוץ נצר סרני, שנוסד בקיץ 1948 על ידי שורדי שואה ממחנה בוכנוולד, קרוי על שמו.