חיי שלמה מימון
כתוב בידי עצמו


שלמה מימון, מגרמנית: י"ל ברוך
ידיעות ספרים, 2009, 287 עמ'

 

שלמה בן יהושע נולד בסביבות 1754 בעיירה ליטאית קטנה, קיבל חינוך מסורתי והתגלה כעילוי. בגיל 11 כבר הוכנס בברית נישואין עם נערה שלא הכיר, ובגיל 14 כבר היה אב לבן. מהלך חיים זה, שהיה אופייני לנערים רבים בחברה המסורתית, נקטע כאשר החל לעסוק בפילוסופיה והתוודע לעולם ההשכלה. המפגש הראשון שלו עם הספרות הפילוסופית היה באמצעות "מורה נבוכים" של הרמב"ם, שבשל ההערצה שרחש כלפיו אימץ את שם המשפחה מימון. לאחר מכן למד גרמנית בכוחות עצמו, והחל לעסוק בהגותם של שפינוזה ושל עמנואל קנט. חיי העיירה הקטנה לא היו עוד לרוחו, והוא נטש את משפחתו ופנה לבקש לו דרך חיים חדשה. תחילה ביקר בחצרו של המגיד ממזריטש, אחר כך שימש זמן מה כמלמד בעיר פוזן, אך משהוקע על ידי בני הקהילה ככופר עזב גם אותה והגיע בגיל 25 לברלין. שם התקרב למשה מנדלסון ולחוג משכילי ברלין, אך נדחה גם על ידם בשל השקפותיו ואורחות חייו. הוא ניסה להתנצר, המשיך להתגלגל מעיר לעיר, ולבסוף, בעשור האחרון לחייו, מצא מנוחה באחוזתו של רוזן גרמני. לאחר מותו ב-1800, בהיותו בן 46 בלבד, נקבר מחוץ לגדר בבית הקברות היהודי בגלגאו.

מימון התפרסם בעיקר בשל הפרשנות שנתן לתורתו של הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט. ב-1793 כתב את ספר זיכרונותיו, "חיי שלמה", שבו הוא מספר את סיפור חייו הסוערים ומוסיף גם מעט דברי הגות. פרקי ילדותו ונעוריו של מימון מלווים בלא מעט סרקזם, והחברה המסורתית מוצגת בהם באור ביקורתי מאוד. חשיבות מיוחדת יש לתיאור חצרו של המגיד ממזריטש, שהוא התיאור ההיסטורי הראשון של חצר חסידית. בספר נחשפת אישיותו המורכבת והבעייתית של מימון על רקע התהפוכות ההיסטוריות של זמנו. הספר מובא כאן בגרסתו המלאה במהדורה חדשה, בתרגום מגרמנית של י"ל ברוך, שפורסם לראשונה בשנת תש"ב; תרגום שהוא אמנם ארכאי מעט, אך משמר את האווירה האותנטית של הימים ההם.


גם כך לא כתוב בתנ"ך


יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן
ידיעות ספרים, 2009, 363 עמ'

 

ספרם המשותף הקודם של חוקר המקרא יאיר זקוביץ ושל חוקר ספרות המדרש והאגדה אביגדור שנאן – "לא כך כתוב בתנ"ך" – שראה אור לפני כשש שנים, התחקה אחר מסורות קדם מקראיות שהיה להן קיום לפני שהספרות המקראית הגיעה לגיבושה הסופי. מסורות שעובדו על ידי המקרא כדי להתאימן לעולם האמונות והדעות שלו, או מתוך התפלמסות עם השקפות שעומדות בסתירה לערכיו.

בשונה מהספר ההוא, שפניו היו נשואות אל מה שקדם לספרי המקרא, הרי שהספר שלפנינו מביט קדימה, אל מה שאירע בספרות היהודית הקדומה בתקופה שלאחר התנ"ך; אל הדרכים שבהן סופרו מחדש סיפורי המקרא, פורשו ונדרשו, בספרות שנוצרה החל משלהי תקופת המקרא ועד סמוך לסוף האלף הראשון לספירה.

הספר פותח בשלושה סיפורים מקראיים מוקדמים, ובאופן שבו הם נדרשים בספרות המקרא המאוחרת יותר: סיפור לקיחת הברכה על ידי יעקב בראי ספרות הנבואה; סיפור יציאת מצרים כפי שהוא מובא במזמור קי"ד בתהילים; וסיפור מפקד דוד בראי ספר דברי הימים. 28 הפרקים הבאים דנים בפרשנות שניתנה לסיפורים מקראיים נוספים בספרים החיצוניים, בספרות המדרש, בספרות הפיוט ואפילו בברית החדשה. בין הפרקים: סיפור קין והבל במדרש בראשית רבה; סיפור עקידת יצחק על פי יוסף בן מתתיהו; מעשה יהודה ותמר בראי ספר היובלים; עצת יתרו למשה על פי הנוסח השומרוני של התורה; דמותו של שמשון בתלמוד הבבלי; וסיפור יונה בספרי הבשורה של הברית החדשה.

אין לך מנוי לסגולה?

זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות

לרכישת מנוי

כבר מנויים? התחברו

מוזמנים לשתף