מחזור תפילה מפואר שהופק בעיר קלן שבגרמניה לפני 750 שנה התגלגל לאמסטרדם שבהולנד וכעת הוא עושה דרכו בחזרה למוזאון היהודי שמוקם בקלן. שורה של רמזים שמעורבים בהם שני רבנים, עובדי סדנת סתתים, סוחר יהודי והארכיבישוף של קלן מצליחה לחשוף את נסיבות יצירתו של המחזור המאויר

בספטמבר 2019 עשתה משאית משוריינת את דרכה במהירות לאורך האוטובן הסלול במקביל לנהר הריין מאמסטרדם שבהולנד דרך דויסבורג לכיוון העיר קלן שבגרמניה, מרחק של למעלה משעתיים. במשאית, ארוז בקופסא מיוחדת שנועדה לשמור מפני חדירת לחות, הובל ספר גדול וכבד כבן 750 שנה. הספר מכונה 'מחזור אמסטרדם', על שם העיר שבה נשמר במאות השנים האחרונות, אך הוא נכתב, אויר ועוטר בעיר קלן במחצית השנייה של המאה ה-13. המחזור התגלגל במאה ה-17 לקהילה הספרדית באמסטרדם, ומראשית המאה העשרים הוצג במוזאון להיסטוריה יהודית שבעיר. לפני שנה עשה המחזור את דרכו חזרה למקום שבו נוצר, לעיר שבה שימש בימי הביניים כמחזור תפילה בשבתות מיוחדות, בחגים ובימים הנוראים.

 

בחזרה למרכז העיר

היום המחזור מוצג במוזאון ולרף ריכארדס שבקלן, בחדר מיוחד בקומה השישית שחלונותיו צופים אל אתר בנייה גדול הצמוד למוזאון ולבניין העירייה של קלן, בלב לבו של מה שהיה עד 1424 הרובע היהודי של העיר. בשנה זו גורשו יהודי העיר לצמיתות, והקהילה הימי ביניימית חדלה להתקיים עד למהפכה הצרפתית בשלהי המאה ה-18, אז נכבשה קלן על ידי הצרפתים והיהודים הורשו לשוב אליה. לאחר הגירוש ניתנו בתי היהודים לבני המשפחות העשירות בעיר, מצבות נעקרו מבית הקברות, המקווה נסתם ובית הכנסת הוסב לקפלה של בניין העירייה. באופן אירוני בחרו פרנסי העיר לקרוא לקפלה 'מרים הקדושה מירושלים', ועד למאה ה-19 נערכו במקום טקסי נישואין.

באתר הבנייה הנשקף מחלון החדר שבו מוצג המחזור הולך ומוקם מוזאון Miqua – מקווה – הממוקם מעל שרידי מקווה יהודי מימי הביניים שנחשף לפני כשבעים שנה בשטח ששימש בעבר מגרש החנייה של העירייה. שם המוזאון מרמז למקווה העתיק וגם לחיבור המלים Mittel Quarter שמשמעותן מרכז הרובע. המקווה, שהיה בעבר ברובע היהודי של קלן, מצוי כיום בלב הגרעין ההיסטורי של העיר המשמש מוקד תרבות. במוקד זה, המשתרע מתחנת הרכבת והקתדרלה העירונית בצפון עד לשער סוורין בחומה העתיקה בדרום, מצויים מוזאונים ואתרי היסטוריה, דת ותרבות חשובים אחרים.

במטרה לחשוף את העבר היהודי של העיר קלן ולבנות מוזאון בלב הרובע היהודי החלו ב-2006 ביוזמתה של עיריית קלן חפירות ארכאולוגיות נוספות בראשות ד"ר סוון שויטה. הקמת מוזאון שיציג את ממצאי החפירה במקום הימצאם היא חלק ממגמה חדשה בגרמניה המבקשת להנכיח את העבר היהודי במידת האפשר לא רק כאנדרטה לחיים היהודיים שנגדעו בשואה אלא כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה המגוונת של ערי גרמניה.

הדברים נכונים במיוחד במקומות כמו העיר קלן שבה העבר היהודי היה שזור בעבר העירוני מהתקופה הרומית עד לימי הביניים ושוב בתקופה המודרנית. ב-2021 יציינו ברחבי גרמניה 1,700 שנה לקיומם של חיים יהודיים במרחב הגרמני. מסמכים רומיים מהמאה הרביעית מעידים כי כבר ב-321 הייתה קהילה יהודית בקלן. העיר הייתה אז בירת הפרובינציה הרומית גרמניה תחתית ונקראה Colonia Claudia Ara Agrippinensium – המושבה של אגריפינה אשת קלאודיוס – ובקיצור Cologne או Köln (קלן).

המוזאון החדש בקלן יתמקד בממצא הארכאולוגי מימי הביניים. במרכזו יוצגו שרידי בית הכנסת, מקווה הטהרה המפואר שגרם מדרגות יפהפה מהמאה ה-12 הוביל את הטובלים בו לעומק 16 מטר מתחת לפני הקרקע עד לאגן המקווה הניזון עד היום ממי תהום – מים חיים.

במרתפי הבתים היהודיים שנחשפו במקום יוצגו ממצאים מהחפירות, ובהם בין השאר שריון קשקשים, שברי מנורה בצורת כוכב המכונה Judenstern – כוכב היהודים, קוביות משחק ועשרות לוחות מאבן צפחה – מתוך מאות שנמצאו – שעליהם חרותות אותיות עבריות. נראה כי לוחות אלה ששימשו לכתיבת טיוטות ורשימות יומיומיות.

עבודות הבנייה שהחלו ב-2016 עם תום החפירות מתנהלות באיטיות בשל הרצון להגן על הממצא הארכאולוגי הייחודי ובשל הכוונה לאפשר את המשך החפירות בעתיד.

כשהמוזאון יפתח את שעריו יוצג מחזור אמסטרדם בין שרידי המבנה של בית הכנסת, במקום שבו שימש את הקהילה בימי הביניים. בהסכם בין המוזאון בקלן למוזאון באמסטרדם נקבע כי המחזור יהיה בבעלות משותפת של שני המוסדות ויוצג לסירוגין בשניהם.

 

 

נופך מקומי

המידע על מחזור אמסטרדם הוא רב. חוקרים מתחום מדעי היהדות בהולנד התעניינו במחזור כבר בשנות העשרים של המאה העשרים, ובשלהי שנות השמונים חברו יחד פלאוגרפים העוסקים בכתבי יד, קודיקולוגים החוקרים את תולדות הספר, חוקרי תולדות האמנות, ארכיונאים וחוקרי פיוט ופרסמו את מחקריהם על המחזור בספר שראה אור בהוצאת בריל היוקרתית. בעקבות עיון מדוקדק הם קבעו כי המחזור נכתב במחצית השנייה של המאה ה-13, וכנראה לפני 1280. הפיוטים המופיעים בו הם על פי הנוסח של קהילת קלן, והעיטורים והאיורים היפהפיים והצבעוניים שבו הבהירו כי כבר בעת יצירתו הוא היה חפץ יקר ערך. החוקרים משערים כי מחזור זה – כמו מחזורים אחרים מאותה תקופה – נכתב בזכות תרומה של אחד מעשירי הקהילה, אך למרות המידע המפורט שבידינו לא ברור מי מימן ברוחב יד את יצירתו ומה היו הנסיבות שהביאו להפקת מחזור ייחודי שכזה.

מחקר שערכתי לאחרונה – המבוסס על מחקרים קודמים שנעשו סביב המחזור, על המידע על קהילת קלן במחצית השנייה של המאה ה-13 ועל התגליות המרתקות שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות בקלן – מנסה לענות על השאלות שנותרו פתוחות.

יהודי אשכנז בימי הביניים היו הראשונים שבחרו לעטר ולאייר את מחזורי התפילה, בדומה לספרי התפילה ולספרי המקרא והאוונגליונים הנוצריים שעוטרו גם הם. ייפוים של חפצי תפילה הדגיש את חשיבותם, את עוצמתה של הקהילה, וכמובן גם את חשיבותו ואת עוצמתו של מי שתרם אותם.

למרות השם הדומה מחזורי תפילה לא היו דומים למחזורים המשמשים כיום בבתי כנסת. לפני עידן הדפוס מחזורים אישיים היו נדירים מאוד, ורוב המחזורים שהגיעו לידינו מימי הביניים שימשו את החזנים בעת תפילה בציבור. מחזורים אלה היו גדולים וכבדים, ושימרו נוסחי תפילה והעדפות פיוטיות של הקהילות המקומיות שבהם שימשו. לא נמצאו כמעט שני מחזורים הזהים בנוסחם ובסדר הפיוטים שבהם מקהילות אשכנז בימי הביניים.

מחזור התפילה שימש את הקהילה בשבתות שבהן יש קריאה מיוחדת בתורה, בשמחות משפחתיות, בחגים ובימים הנוראים. במחזורים נשמרו פיוטים של פייטנים מהעת העתיקה ומימי הביניים, ובהם גם פיוטים שחיברו פייטנים ידועים כמו רבי שמעון בן יצחק ורבי מאיר ש"ץ ורבנים ובעלי הלכה ידועים כמו רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן), רבי מאיר מרוטנבורג (מהר"ם) ורבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע). הם חרזו והוסיפו פיוטי קרובות, קדושתאות, זולתות, סליחות וקינות. קהילות שונות העדיפו פיוטים ופייטנים שונים, וכך התגוונו מחזורי התפילה ונשאו סממן קהילתי או אזורי.