הרב מנדל לפין כתב ספר הדרכה לעבודה אישית על המידות שהיה לאחד הספרים הנלמדים בישיבות של תנועת המוסר. בעולם הישיבות לא קל להודות כי מחבר הספר נמנה על אנשי ההשכלה וכי הספר נכתב בהשראת הסופר, המדינאי והממציא האמריקני בנג'מין פרנקלין

בחלק השני של האוטוביוגרפיה שלו נזכר בנג'מין פרנקלין (1706-1790), אחד האבות המייסדים של האומה האמריקנית, איך בסביבות גיל 25 ביקש לשבור את הרגליו הרעים ולרכוש לעצמו מידות טובות. כמו רבים אחרים שרצו לשנות את עצמם הוא גילה שרצון בלבד אינו מספיק:

כיוון שידעתי, או חשבתי שידעתי, להבדיל בין טוב לרע, חשבתי שאוכל תמיד לעשות את האחד ולהימנע מהאחר. אבל במהרה גיליתי שלקחתי על עצמי מטלה קשה מששיערתי … לבסוף הגעתי למסקנה שהחלטה תאורטית הקובעת שכדאי להיות כליל שלמות אין בה די כדי למנוע מעידה … למטרה זו תכננתי את השיטה הבאה (בנג'מין פרנקלין, 'האוטוביוגרפיה', עמ' 105).

במשך שנה שינן פרנקלין הצעיר את השיטה שהגה, שהייתה בנויה מ-13 מידות. פרנקלין הקדיש שבוע כדי להתבונן בכל מידה, וכך השלים את מעגל המידות מדי שלושה חודשים, ובמהלך השנה הוקדשו לכל אחת מהן ארבעה שבועות. הוא התרכז בעקרונות הבאים:

  1. איפוק
    אל תאכל עד קהות חושים; אל תשתה עד שתנסוק למרומים

  2. שתיקה 

    אמור רק מה שייטיב לאחרים או לך; הימנע משיחות שווא

  3. סדר
    קבע מקום לכל חפציך; עשה כל דבר בעתו

  4. החלטיות

    היה נחוש לבצע את הנדרש; בצע החלטותיך ללא רתיעה

  5. חסכנות
    אל תבזבז כסף אלא לשם עשיית הטוב; כלומר, חסוך ככל האפשר

  6. חריצות
    אל תבזבז זמן. אל תתבטל; הימנע מכל פעולה לא חיונית

  7. כנות
    הימנע מתכסיס ומשקר; חשוב בתום לב ודבר כפי שמתחייב מכך

  8. צדק
    אל תפגע באיש; אל תמנע מאיש את המגיע לו

  9. מתינות
    הימנע מקיצוניות; הבלג גם כאשר ראוי היה להגיב 

  10. ניקיון
    הקפד על ניקיון הגוף, הלבוש והמגורים

  11. שלווה
    אל תאבד את שלוותך בשל זוטות ותקלות מצויות או בלתי נמנעות

  12. צניעות
    אל תרדוף אחר הנאות החושים, הזדקק להן רק לשם בריאות וכדי להביא ילדים; לעולם לא עד קהות חושים, חולשה או פגיעה במוניטין שלך או של אחר

  13. ענווה
    חקה את ישוע ואת סוקרטס

    (שם, עמ' 106-107)

מי היה בנג'מין פרנקלין? 

פרנקלין ניהל מעקב אחר התקדמותו ונסיגותיו ברכישת המידות הטובות. הוא ערך טבלה שבועית שבה רשומים ימי השבוע בעמודות והמידות בשורות. בסוף כל יום הוא שקל בזהירות עד כמה הצליח לדבוק במידה שעליה עבד באותו שבוע ועד כמה דבק ב-12 המידות האחרות, וסימן בטבלה נקודה שחורה במשבצת שבה חש כי נכשל.

פרנקלין ערך את המידות בסדר שחשב כי יועיל לרכישתן. שליטה בצריכת אוכל ובשתייה חריפה יכלה לדעתו לעודד "שוויון רוח ובהירות" (שם, עמ' 108) החיוניות לעמידה בפני פיתויים ולשמירה על דיבור מאופק, ועל כן פתח באיפוק וממנה המשיך לשתיקה. באותה שיטה הקדים את החסכנות והחריצות לכנות ולצדק, וכך המשיך לאורך הרשימה בדרך לרכישת המידה המאתגרת מכולן – הענווה.

היו שנטו להמעיט בחשיבות כתביו של פרנקלין – ובכללם האוטוביוגרפיה ושיטת ההשתלמות המוסרית – בשל הנטייה הברורה שלו להדגיש את ההצלחה הכלכלית. אך הוא האמין כי רווחה ועצמאות כלכלית שהושגו בחסכנות ובחריצות "יקלו עליי להיות ישר וצודק" (שם). הוא ראה בשגשוג הכלכלי אמצעי המספק יציבות, כפי שהמחיש בפתגם הקולע: "קשה לשק ריק לעמוד זקוף" (עמ' 121).

מהר מאוד הבחין פרנקלין כי שיטתו יכולה לסייע לאחרים המבקשים לשפר את מידותיהם, והוא התכוון לפתח אותה לכדי ספר שייקרא 'אמנות המידה הטובה'. הוא אפילו תכנן להקים קבוצת אחווה בינלאומית סודית בשם 'התנועה למען המידה הטובה' שחבריה הפזורים בעולם יהיו מחויבים לשיטתו ויסייעו זה לזה לשפר את מידותיהם.

למרות הישגיו הרבים בתחומים אחרים פרנקלין לא הגשים את שאיפותיו היומרניות בתחום המוסר. עם זאת, שיטתו הופצה ברבים דרך האוטוביוגרפיה שכתב ושראתה אור רק לאחר מותו.

אין לך מנוי לסגולה?

זו ההזמנות להצטרף למנוי בעברית או באנגלית ולקבל גישה לכל הכתבות באתר, את הגליון המודפס הביתה בדואר ועוד שלל הטבות מפתיעות

לרכישת מנוי

כבר מנויים? התחברו

מוזמנים לשתף