ראשי > גיליונות > גיליונות 151-200

    גיליונות 151-200

    גיליונות 151-200

    מיום חקלאי קדום לחג לאומי שמרכזו נטיעות וחינוך לאהבת הארץ. ילדי גן בתל אביב מתכוננים לנטיעות בט"ו בשבט, 1952 | צילום: טדי בראונר, לע"מ

    כתבות הגיליון

  • מהפכן ושמו פיוטר רוטנברג – פנחס רוטנברג

    מרדכי נאור

    מול בוהק אור החשמל נשכח פועלו של פנחס רוטנברג בארצות הצללים. הרבה לפני שהיה הזקן מנהריים הוא היה צעיר מהפכן מסנט פטרבורג. הוא ניווט את דרכו בין סוכנים כפולים של הצאר ושל המפלגה הסוציאליסטית המחתרתית, והיה שותף בממשלה שכוננה בעקבות מהפכת פבר

  • נוער חרדים לוחם – כפר ויז'ניץ

    לוי יצחק קופר

    הניסיונות הנעשים כיום לשלב את הציבור החרדי במשימות הלאומיות אינם חסרי תקדים. מה אפשר ללמוד מהניסיון להקים היאחזות שתאויש על ידי בחורים מגויסים מחסידות ויז'ניץ? לוי יצחק קופר שבוע אחרי הטבח בשמיני עצרת הקריא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי

  • חובבי ציון בעזה – חלוצים בעזה

    עדו ישראלי

    משלחת של חובבי ציון שהגיעה לארץ ישראל הציעה ליישב את יהודי אירופה לא רק במושבות חקלאיות אלא גם בערים. חבורה מבני יפו הסכימה להיות גרעין חלוץ שיכין את השטח ויקדם את פני העולים. סיפורה של ההתיישבות היהודית בעזה בשלהי התקופה העות'מאנית עדו ישר

  • הטיל שהטיל אימת שווא – הטילים המצריים

    דני אורבך

    הידיעה שמצרים מפתחת טילים חדשניים בסיוע מדענים גרמנים הרעישה את העיתונות הישראלית ואת גורמי המודיעין שדמיינו את האויב הנאצי מתלכד עם האויב הערבי. התמודדותו של המוסד עם פרשת הטילים הגרמניים מלמדת אותנו פרק בסכנותיה של הפרזה מודיעינית דני אור

  • מדינה על האש – מנגל ביום העצמאות

    חזקי שוהם

    שר החינוך רצה שתחובר הגדה ליום העצמאות, המדור לריקודי עם בהסתדרות ציפה לריקודי הורה המוניים, אך למרות ההתנגדויות ועיקום האף של האליטות, דווקא סמל אחר הפך למוקד החג הלאומי. איך הפך המנגל לסמל האמיתי של יום העצמאות? חזקי שוהם כמו

  • יפי הפאות והשטריימל – צברים בצפת

    רבקה אמבון

    הקהילה היהודית בצפת במאה ה-19 הייתה חלק ממה שמכונה היישוב הישן, אבל מבט מקרוב מעורר לחשיבה מחודשת על החלוקה בין ישן לחדש. בצפת גדל דור של ילידי הארץ שלקח אחריות על פרנסתו, הגן על עצמו בנשק, דיבר עברית וערבית ואף פנה להתיישבות חקלאית. הצברים

  • לחשב צפיפות מחדש – צפיפות ברובע היהודי

    איילה אורבך

    מקובל לומר כי הצפיפות בירושלים העתיקה היא שהובילה ליציאה מהחומות. כיצד מסתדרת הנחה זו עם הנתונים? מסע בעקבות נתוני הצפיפות מלמד על נסיבותיה של מצוקת הדיור בעיר לאורך המאה ה-19 איילה אורבך עד למאה ה-19 חיו כל תושבי ירושלים בין חו

  • מדורים

  • ביקורת ספרים | אמן הבריחה

    עמית עסיס

    במשך יותר משנתיים התקיימו מחנות השמדה ויהודים שלא הגיעו אליהם ניזונו רק משמועות באשר למתרחש בהם. שני יהודים שברחו בפסח תש"ד (1944) ממחנה אושוויץ בירקנאו הביאו את הידיעות אל העולם. הם התגברו על גדרות תיל וסיורים חמושים, אך אז נאלצו להתמודד ע

  • אמנות ההיסטוריה | חיי הבד של האריות

    נעמי סמואל

    נעמי סמואל דניאל בגוב האריותשמן על בד, 98X152 ס“מלונדון, 1872המוזאונים הלאומיים, ליברפול בריטון ריוויא

  • מנבכי הארכיון | עידן ליליינטל

    איליה ברקוסקי

    רעיונות שצידדו בעריכת רפורמות ביהדות רווחו מאוד בקרב יהודי גרמניה, ומקס ליליינטל הנלהב נקרא להפיץ את הבשורה להמוני היהודים ברחבי תחום המושב של האימפריה הרוסית. הממסד הרוסי קיבל אותו בשמחה, היהודים - פחות איליה ברקוסקי ידוע כי רע

  • מסע בזמן | מנזר רטיסבון

    תמר הירדני

    הוא התחיל כבית יתומים, הפך לבית ספר, היה בסיס של גדוד תותחנים, ובימי מלחמת השחרור אירח פליטים מקיבוצים מבודדים. קורות חייו של מתחם מנזר רטיסבון תמר הירדני לאן נוסעים? מנזר רטיסבוןמנזר ותיק במרכז ירושלים

מוזמנים לשתף

אולי יעניין אותך גם

נגישות