י”א בתשרי ה’תרנ”ח – 7 באוקטובר 1897
וילנה
נוסד הבּוּנד, האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, ליטא ופולין. היה זה איגוד מקצועי ומפלגה סוציאליסטית של היהודים בעיקר בתחומי פולין ורוסיה/בריה”מ, אשר שאפה לשוויון כלכלי בצד הכרה ביהודים כמיעוט לאומי דובר יידיש. בשיאו מנה הבונד כ-100,000 חברים רשומים (1928), אולם הוא דוכא בידי משטרו של סטלין, למרות נטיותיו הוסציאליסטיות. הבונדיסטים התנגדו מאד לציונות ולעלייה לארץ. מרבית חברי הבונד נרצחו בשואה באירופה, אף שסניפים קטנים של התנועה הוקמו גם בארה”ב (בעיקר בניו יורק) ובאוסטרליה. במהלך מלחמת העולם השנייה המשיך הבונד לפעול כארגון מחתרתי בפולין, ולמרות התנגדותם של ראשי הארגון להקים ארגון שיילחם בנאצים, לבסוף הצטרפו רבים מחבריו לארגון היהודי הלוחם (איל) בגטו ורשה, עד סופו המר.
כיום נותרו מעט מאד מוקדי פעילות של הבונד, ורובם עוסקים באיסוף וקטלוג חומרים ארכיוניים של תולדות הארגון, ובפעילות תרבותית מעטה.