11 במאי 1960 – י”ד באייר ה’תש”כ
סוכני מוסד תפסו את אדולף אייכמן, הפושע הנאצי הידוע לשמצה והמפקח על ביצוע “הפתרון הסופי” להשמדת היהודים ליד ביתו בבואנוס איירס. ארגנטינה סירבה להסגיר פושעים נאצים אחרים שחיו על אדמתה אחרי שהתגלתה זהותו האמתית של אייכמן. דוד בן גוריון הורה להביאו למשפט בישראל, וכך תוכנן מבצע חשאי להבאת אייכמן ארצה. ההכנות למשפט ארכו כמעט שנה. במהלך המשפט, שנפתח ב-11 באפריל 1960, נשמעו עדויות רבות של ניצולים. המשפט היה הפעם ראשונה שבה ניתן קול לניצולי השואה להשמיע את קולם לציבור הישראלי אחרי מלחמת העולם השניה. בדצמבר של אותה שנה נגזר על אייכמן גזר דין מוות, שהוצא לפועל ב-31 במאי 1962, אחרי דיונים בערעורים על גזר הדין.